חלק 19

189 14 6
                                    

נ.מ גרהארד
"אני הולך שניה" אמרתי להם והתאמצתי לא לצעוק.
תשאל את יואי? מה זה אומר לעזאזל תשאל את פאקינג יואי? מה הוא קשור?!
הלכתי הליכה מהירה לשירותים
"ואני הולך אחריו כדי לוודא שהוא לא דופק את הראש בקיר." שמעתי את יואי ואז בדקה הבאה הוא הלך מהר לידי.
"את מי אנחנו הורגים?" הוא שאל צוחק
"על מה לעזאזל לונה מדברת?!" צעקתי עליו כשהגענו לשירותים, מוודא שאנחנו לבד.
"על מה לונה מדברת..?" הוא חיכה שאשלים אותו.
"יוליה השרמוטה הזאתי אמרה לי שלונה בגדה בי עם חבר שלה. וכששאלתי את לונה היא פשוט אמרה תשאל את יואי. יואי, איך לעזאזל אתה קשור לזה?!" צעקתי עליו ודפקתי את אגרופי בקיר, אם אני לא אקבל הסבר האגרוף הבא יהיה לפנים שלו.
"וואו זה כל הסיפור? אלוהים גרהארד. אתה בוחר לסמוך על איזה זונה שברור שתעשה הכל כדי שתהיה איתה ולא לסמוך עליי ועל לונה שאנחנו נאמנים לך?" הוא נעלב. עצרתי לרגע לחשוב על זה. הוא צודק. אני סומך עליהם, ויוליה תעשה הכל כדי שאני אהיה שלה.
נשמתי נשימה עמוקה.
"אני מצטער. אתה צודק. היא פאקינג שקרנית, ובהתחלה לא האמנתי לה. אבל כשלונה גמגמה ואמרה לי לשאול אותך, ראיתי על הפנים שלה שהיא מנסה להסתיר משהו. אני פשוט.. אני משוגע עליה, אתה יודע?" התנצלתי, בערך.
ידעתי שהיא מסתירה משהו. כל כך קל לי לקרוא אותה. ומה יואי קשור לזה?
"כן. גבר תסמוך עליי שאני יודע. אתה מאוהב בה על כל הראש. ותשתלט על הבעיות כעס שלך מפגר. תפסיק לקפוץ למסקנות. עכשיו, בקשר לשאלה שלך- אם היא אמרה שתשאל אותי כנראה זה האישור שהייתי צריך. החבר האידיוט של יוליה, שאני עדיין לא בטוח מה השם שלו, הכניס אותה לכיתה ריקה, ואני חושב שמשהו לא בסדר בשמיעה שלו כי הבחורה בהחלט אמרה לא." יואי הסביר לי וכל הזעם שהיה בי חזר והתעצם.
"לפני שאתה הולך לשרוף את העולם, אני יודע את זה כי שמעתי בחורה בוכה, נכנסתי לכיתה ששמעתי את זה ממנה ועצרתי את זה. ככה הקשר ביני לבין לונה נהיה חזק יותר. המניאק הזה הספיק רק לסמן את כל הצוואר וחלק מהחזה שלה." נזכרתי בזה. ראיתי סימנים דהויים על הצוואר שלה ולא רציתי לדעת מי, כי לא רציתי להרוג מישהו.
זה היה הבן זונה הזה, ויוליה אמרה לי שלונה התחילה איתו, בזמן שהוא כפה את עצמו עליה.
זונה.
"מה..? אה! אנחנו בדרך" יואי ענה לטלפון ותפס בי מושך אותי איתו בריצה
"מה קרה?!" שאלתי בלחץ, לא הבנתי מה הוא רוצה והוא גם לא הסביר לי.
"לונה התנתקה באמצע הקפיטריה. תמהר כבר מפגר" כששמעתי מה הוא אמר רצתי פי 2 מהר, פאק.
פאק. פאק. פאק.
היא התנתקה, ואני לא שם. שוב.
כשהגעתי אליה, היא בהתה באוויר כשקייטי לידה , מדברת אליה כשדמעות נוצצות בעיניה.
"אני- אני נשבעת לא הת-התכוונתי" היא בכתה
"מה עשית?!" צעקתי עליה, מתחרט שניה אחרי.
"אנ-אני לא יודעת" היא בכתה ויואי חיבק אותה
אף אחד לא שם לב למה שקורה והודיתי על זה, לי לא היה אכפת, אבל ידעתי שלונה לא אוהבת כל כך הרבה תשומת לב.
"גבר אל פאקינג תצעק עליה היא לא אשמה ואתה יודע את זה" יואי כעס עליי, אבל לא היה לי זמן להתנצל.
הרמתי אותה ולקחתי אותה לכיתה הריקה הראשונה שמצאתי
"לונה!" צעקתי וניערתי אותה.
"לונה תסתכלי אליי לונה" היא פתחה עיניים והביטה ישירות לעיניי. נשמתי בהקלה.
"יש לך עיניים כל כך יפות" היא אמרה את המחשבות שלה בקול.
היא חזרה" אמרתי בחיוך ונשקתי לאפה.
"מה- אנ- זה- פאק. פלאשבק נכון?" היא מילמלה והשפילה מבט.
"כן, אבל זו השתפרות לונה! הוא היה קצר יותר, וזכרת שזה היה רק פלאשבק. ולא דיברת תוך כדי." ניסיתי לעודד אותה, מקווה שזה יעבוד.
"אני הייתי מדברת בקודמים?!" היא שאלה בזוועה. פאק! היא לא ידעה שהיא דיברה בקודמים?? ברור שהיא לא ידעה. אידיוט.
בלעתי את רוקי בכבדות "מה לא ידעת?" שאלתי בשקט. מפגר. פאקינג אידיוט.
"מה אמרתי??" היא רצתה לדעת, ולא ידעתי איך להביא את עצמי להגיד לה.
"אנ-אה, זה לא משנה" ניסיתי להתחמק.
"זה כן משנה" היא כמעט צעקה בתיסכול.
"את צודקת, מגיע לך לדעת. אני לא זוכר את המילים במדויק, אבל את התחננת לבן זונה ההוא שיפסיק. ממש התחננת אליו." שיקרתי ונמנעתי מלהביט בעניה. ברור שזכרתי מה היא אמרה. כל פאקינג מילה, כל התחננות, כל בכי  כל צרחה. כל פאקינג מבט מזדיין בעיניים שלה היפות שלה, כל צרחה כל פרט ןפרט חרוט לי במוח. כי אני לא מסוגל לשכוח. אבל לא יכולתי להגיד את זה, לא יכולתי לדמיין שוב מה עבר עליה כשהיא אמרה לו שהיא תעשה כל מה שהוא ירצה, רק שיפסיק. כשהיא התחננה בדמעות. זה הרג אותי לראות אותה ככה. הרג אותי לחשוב עליה ככה.
אם אני אנסה להתחיל לדבר על זה אפילו, אני יודע שאני אקיא וכנראה אבכה-ואראה חלש וחסר תועלת. היא צריכה מישהו חזק. שיוכל להגן עליה ולשים אותה קודם. אני חייב להיות הסלע שלה.

פאק. הבחורה הזאת עוד תוביל לחיסולי יום אחד.
.
.
.
אוף גרהארד אני רוצה אותך.
הפרק קצר כי כבר כתבתי הכל בפרק הקודם, אבל היה לי חשוב לעשות גם נקודת מבט של גרהארד.
איך הספר מתקדם בינתיים?? לאט מידי? מהר מידי? מסובך מידי?? או שלהמשיך ככה?
היי! אני מעלה עכשיו את הפרק ולא אעלה פרק מחר. אני לא אהיה כל כך בטלפון ולדעתי אם אני לא אעלה עכשיו אני אשכח.

אהבה דפוקהWhere stories live. Discover now