אהבה דפוקה

חלק 9

נ.מ לונה
הקפצתי את הרגל לפי הקצב של המנגינה כשישבתי באוטו עם גרהארד.
הרגשתי כל כך רע.
אני כעסתי עליו כל השבוע, צעקתי ליואי כמה אני שונאת אותו, כמה אני מאשימה אותו, כמה הוא בן זונה.
על איך שהוא פשוט זרק אותי כאילו הייתי כלום.
ואחרי שהוא הסביר לי הכל. אלוהים. ההרגשה המגעילה הזאת עדיין לא עזבה אותי.
אני לא יודעת מה זה אומר לגבינו. כאילו- נפרדנו.
אבל.. זו הייתה פרידה אמיתית? הוא לא באמת רצה לזרוק אותי. ואני לא רציתי להיזרק.
הגנבתי מבט אל גרהארד.
הוא חייך אליי חצי חיוך בזמן שהביט על הכביש, אבל פניו נראו מודאגות.
"תגידי" הוא הסתכל לעברי לשניה והחזיר את מבטו לכביש
"למה לא הלכת להתלונן עליו במשטרה?" הוא הניח את ידו על ירכי בהיסח דעת, נראה שהוא אפילו לא שם לב שהוא עושה את זה.
אבל הפעולה הקטנה הזאת, גרמה לפרפרים בבטני.
"זה לא שאני לא רוצה. אני מציאותית. תחשוב על זה. לא צעקתי, זה לא היה מצולם, לא הייתי בתולה." סומק עלה על לחיי "אני לא רוצה ללכת ולדבר על כל זה ולחוות את זה שוב רק כדי שכל המילים שלי ישכבו באחורה באיזה מחסן. הלוואי וזה היה כזה פשוט, אבל העולם לא מושלם." חייכתי בעצבות והוא העביר את ידו על ירכי
" נחמד שיש מישהו שאפשר לדבר איתו על כמה העולם דפוק" הוא לחץ בידי ואז החזיר את ידו לירכי, ואלוהים. היד הגדולה שלו, מוחצת לי את הירך. הרגשתי כמו בספר (ה.כ חהחה ליטרלי.)
ואני שמחה מזה שהרגשתי עם זה בנוח.
הנסיעה עברה עם שירים, וגיליתי שגרהארד לא הזמר הכי טוב שיש. הוא זייף הרבה, אבל ייאמר לזכותו שאת הקטעים המהירים הוא ידע בשלמות.
כשהגענו לבית של יואי, וגרהארד נכנס מבלי לדפוק אפילו על הדלת, קיבלו אותנו בברכה יואי ובחורה יפהפיה גבוהה עם עיניים כחולות חזקות ושיער שחור חלק יפהפה.
"גרהארד!" יואי חיבק את גרהארד וטפח על גבו
"לונה!" הוא הושיט את ידו לאגרוף והחזרתי לו אחד בשמחה. הוא לא ניסה לחבק אותי, ואני אסירת תודה על זה.
"וואו את לונה? אני קייטי! שמעתי כל כך הרבה עלייך!" שחורת השיער מחצה אותי עם ידיה הארוכות וקפאתי למגעה.
"היי את שלי לא שלה!" יואי משך אותה ממני וחיבק אותה בחוזקה, הודיתי לו בליבי והוא הנהן אליי.
"טוב. למה לעזאזל אנחנו עומדים? הבאתי מלא אוכל וארגנת-" יואי נקטע בכך שקייטי נתנה לו סטירה בעורף "סליחה. קייט ארגנה ואני עזרתי בכך שאמרתי לה איפה נמצא כל דבר והזמנתי פיצה" הוא קרץ לכיוונה והיא חייכה
"אה. ולא החלטנו על סרט. תעזרו לנו לבחור" יואי וקייטי התקדמו מולנו בזמן שגרהארד ואני מאחוריהם
יואי התיישב בכורסה וטפח על ברכו כדי שקייטי תישב עליה, גרהארד ישב בספה וטפח לידו כדי שאני אשב שם.
הסתכלתי על קייטי והיא אליי, וביחד, הלכנו וישבנו על פוך ברצפה אחת ליד השניה.
"אני לא מאמין שעשית לי את זה!!" יואי צעק והחזיק בחזיהו, מראה את עצמו פגוע
"בוא אהובי. מי צריך אותן בכלל?!" גרהארד טפח על הספה ויואי התיישב ליד גרהארד בהבעה של 'אני יותר טוב מכם'
חייכנו ועברנו על מה יש בטלוויזיה.
"רעיונות? מישהו?" יואי זרק בשיעמום כשנכנס לסרטי פעולה.
"לי יש רעיון. לא סרט פעולה!" קייטי חייכה וחטפה מיואי את השלט
"קומדיה" "קומדיה" גרהארד ואני זרקנו ביחד והסתכלנו אחד על השניה
"וואו זה כאילו הם אותו בן אדם" גרהארד מלמל והסתכל עלינו מהופנט "אני יודעת!" קייטי צעקה ומחאה כפיים
הסמקתי והמשכתי להסתכל בטלוויזיה.
"אני חושבת שאפשר לשים קומדיית-פעולה." אמרתי בשקט והסתכלתי אל המסך.
"אןף. אבל אני רוצה גם רומנטיקה!" קייטי התלוננה והניחה את ראשה על כתפי.
"קומדית-פעולה רומנטית? למישהו יש עוד תנאים?" אמרתי ולקחתי את השלט
"בעד" כולם סיכמו בפה אחד
"יש לי רעיון בשבילכם." חייכתי והלכתי לשורת החיפוש בדיסני.
...
"זה לא פייר!! איך הם עשו את זה?" קייטי הזילה דמעה בזמן שהתחלנו לראות דדפול 2 על המסך, בידיוק סיימנו את 1, וכולם הסכימו על זה שאני צריכה לבחור את הסרטים לנצח, ועל זה שחובה לראות 2 עכשיו. אין לי הרבה כישרונות, אבל אני יודעת בידיוק איזה סרט יתאים לכל סיטואציה.
קייטי כבר לא ישבה לידי, היא ישבה על הכורסה עם יואי שהצמיד את פניו לחזה שלה.
"השתיים האלה היחידים שיצליחו לגרום לי להתגבר על הכאב הזה" הוא התבכיין ודחף את ראשו בין שדיה, והיא דחפה אותו אחורה
"יואי. אני אכה אותך" היא הזהירה והיה לו מבט מובס על הפנים.
"בסדר בסדר" מלמל וחזר להישכב לאחורה על הכורסה כשקייטי על החזה שלו.
אני וגרהארד ישבנו על הספה, היה בנינו מעט מרחק, אבל החזקנו ידיים.
ואני מקווה שהוא לא כועס עליי בגלל זה.
כל הפיצה נגמרה, ויואי וקייטי אכלו ביחד שקית תפוציס גדולה.
"רוצה?" גרהארד הצביע על השוקולד שאני הכי אוהבת לאכול כשאני במחזור.
רגע.
"מה התאריך היום?" שאלתי וחיפשתי את הטלפון שלי.
"24.10 , למה?" קייטי שאלה והביטה בעיניים שלי, שהראו פחד טהור.
"קייטי. .את יכולה לבוא איתי לשירותים, לשניה, בבקשה?" כמעט ונפלתי על ברכיי והתחננתי אליה
"בטח" היא עצרה את הסרט והלכה איתי לשירותים
"דברי. מה קרה" למדתי להכיר אותה במעט זמן שהיינו ביחד, ובידיוק כמו יואי- היא בן אדם שפשוט קל לסמוך עליו.
"המחזור שלי מאחר." לחשתי בפחד.
"את חושבת שאת בהריון? מגרהארד?!" היא לחשה-צעקה בהתרגשות, והורדתי את ראשי
"אני וגרהארד לא- כלומר, לא יצא לנ- אוף. לא שכבנו." לחשתי בשקט ונמנעתי מלהביט בעניה
"אוי לא. לא לא לא. חיבבתי אותך. בבקשה אל תגידי לי שאת בוגדת בו. בבקשה. זה ישבור לו את הלב" היא דיברה מהר ובלחץ
"מה- לא! מה פתאום! אני לא אבגוד בו!! אלוהים. אני לא כזאת."
"אז למה את חושבת שאת בהריון? אם לא שכבת עם אף אחד בשבועות האחרונים?" היא נרגעה
"כלומר. לא שכבתי עם אף אחד. מרצון" לחשתי בשקט והיא הסתכלה עליי מופתעת
"מה- א- זה למה קפאת כשחיבקתי אותך?" דמעות נצצו בעניה. אלוהים היא נראתה כמו הבחורה הכי שמחה בעולם. וגרמתי לה לבכות.
"גרהארד יודע? רגע- גרהארד הוא הזה ש.. שעשה את זה?" האוויר נלקח מריאותיה והיא בקושי נשמה
"זה לא גרהארד. הוא יודע. בבקשה. פשוט נעבור נושא. אחרי כמה זמן בדיקת הריון עובדת?" הרגעתי את המצב לפני שהיא תתעלף מחוסר באוויר. והיא נראתה אסירת תודה על שינוי הנושא הקטן.
"שבוע. בערך." היא נכנסה איתי לשירותים וחיפשה משהו במגירה.
"אני צריכה בדיקת הרי-" עצרתי מאחר וכבר הייתה לה אחת ביד.
"רגע. אבל את בטוחה שהוא.. נו את יודעת. סיים?" היא ניסתה לגרום לזה להישמע פחות מביך, ובהחלט נכשלה.
"לא. אני לא יודעת. אני לא זוכרת. אבל אני צריכה להיות בטוחה שאני לא בהריון. ובבקשה, אל תספרי לאף אחד. יואי יודע, גרהארד יודע, והמשפחה שלי יודעת, ועכשיו את. אני רוצה שזה ישאר ככה." חייכתי אליה והיא חייכה אליי בחזרה והניחה את הבדיקה בידי.
"אני אחכה בחוץ" היא יצאה וסגרה את הדלת.
הורדתי את המכנס ושמתי לב לכל המכות הכחולות-סגולות שעוד לא עברו. לשריטות הציםורניים שהוא השאיר עליי.
הקאתי לתוך האסלה את המעט שאכלתי היום.
התיישבתי על האסלה והשתנתי על המקל. שטפתי ידיים ופתחתי לקייטי את הדלת
"נו??" היא קפצה בלחץ.
"חכי. זה לוקח דקה." אני והיא הבטנו במקל עד שקיבלתי את התשובה.