פרק 3

378 18 9
                                    

נ.מ גרהארד
כשקמתי בבוקר ונכנסתי למקלחת  עבר לי בראש המפגש עם לונה.
כשנכנסנו, היא הייתה רק עם מגבת ואני נשבע שהיא הייתה נראת כל כך טוב.
ואחרי שהיא התלבשה, היא לבשה בגדים שאני מוכן להמר שהם ממחלקת גברים. אני די בטוח שגם לי יש את המכנס שהיא לבשה בארון, אני לא יודע למה היא עושה את זה, בחורות עם גוף כמו שלה בדרך כלל לובשות חולצות שכל החזה נשפך מהן, עם גינס כל כך קצר שאני נשבע שיכול להיחשב בגדר התחתון.
אבל אני לא מתלונן, היא נראתה בבגדים האלה פאקינג טוב.
אבל פאק היא גדלה עם 3 אחים גדולים, ואם כולם דומים לגבריאל, אם היא רק תעז להוציא את עצמה מהבית עם גןפיה לא חשופה היא תחטוף כאפה לפנים ותצטרך להחליף.
יש לי מזל שאין לי אחיות, כי אני נשבע אם הייתה לי והיא הייתה יוצאת עם איזה בגד קצרצר למסיבה, הייתי הורג כל בחור שהיה מסתכל עליה עקום.
אפילו שגבריאל היה שם, זה לא מנע מגייק לקרוץ לה ולהגניב אליה מבטים כשהוא לא מסתכל.
יש משהו מיוחד בבחורה הזאת, איך שהיא כל כך מרוכזת כשהיא מלמדת משהו, או מתי שהיא מדגימה לי תרגיל והיד שלה מתחככת מעט בשלי. פאק.
הרגשתי איך כל הדם נוזל לחבר שלי שם למטה ונשמתי בתיסכול.
מכולן, מפאקינג כולן, הבת של המאמן, שקרואה על שם הירח, היא זאת שאם אני חושב עליה היא גורמת לי לרצות לעשות דברים הרבה פחות יפים ממה שהיא חושבת, אבל פאק איך שהיא מובכת בקלות  והלחיים שלה נהיות אדומות כל כך.
אלוהים במה הסתבכתי? אני מניח שזה בגלל שהיא הפרס האסור, אסור לי לחשוב עליה ככה, וזה בידיוק הסיבה שהיא כל מה שאני רוצה-ולא יכול לקבל. וכל זה ממפגש מזוין אחד. נדפקתי. נדפקתי חזק.

נ.ב לונה
יצאתי מהשיעור האחרון וכמובן, איך יכולתי שלא נתקלתי ביוליה, והחבר שלה.
הבחורה הזאת בטוחה שאני מנסה לגנוב את הבחור שלה, או משהו כזה.
אני חושבת שהאינטרקציה היחידה שהייתה לי איתו זה שהרמתי לו את העיפרון שהתגלגל אליי והוא העביר לי מבט חטוף על הישבן.
וזה קרה בשנה שעברה, והיא עדיין לא משחררת.
"יוליה אני ממהרת את צריכה משהו?" אמרתי נמנעת מלהביט אליה, אני לא נמוכה, אבל היא עוקפת אותי ב5 סמ שבהחלט משפיעים על הביטחון שלי מולה.
"מה קרה חמודה? מפחדת להסתכל לי בעיניים? זה בסדר, חבר שלי לא יטרוף אותך, הוא בהחלט מעדיף אותי נכון מאמי?" הם התחילו להתנשק בקולניות ועקפתי אותם והלכתי אל המגרש, לפגוש את אבא שלי שיקפיץ אותי הביתה, אני תמיד אומרת לו שאני יכולה ללכת לבד הביתה אבל הוא לא מוכן, זה לא מפריע לי יותר מידי.. כאילו הטרמפ הביתה באוטו עם שירים שאני ואבא שלי אוהבים, זה בין הרגעים הטובים ביום שלי.
"לונה! איל היה, למדת משהו חדש?" הוא חייך אליי ונשק לראשי
"אבט לא למדתי משהו חדש! אני כבר יודעת את הןומר, הציון שלי זה רק על ההגעות לשיעורין."
"טוב את לא מוכנה לעלות כיתה! למה זה?"
לא הספקתי לענות לו כשגייק נעצר לידינו  כבר הספקתי לקלוט את השמות של כולם.
"היי לונה, מאמן." הוא הוריד את ראשו בהראת כבוד. "בנוגע לעמוד 137, לא הצלחתי להבין כל כך את מה דנתת לנו שם לשיעורי בית, בגיאומטריה." נזכרתי על מה הוא מדבר
"כן אני שוכרת את זה, אל תעשה את זה. נעבור על זה בשבת." חייכתי אליו והתחלתי ללכת עם אביא שליפף את זרועו סביב כתפי
"היה רק שיעור אחג עד עכשיו. כבר שיעורי בית? את לא מרחמת עליהם אהובה" הוא חייך אחיי ופתח את רכבו
"נתתי להם רק כמה משימות, הם יסתדרו, הם לומדים מהר. הם פשוט דורשים להתקדם קצת יותר לאט. זה הכל." אמרתי לו והפעלתי שירחם באוטו, הוא התחיל את הנסיעה בזמן ששנינו צורחים את המיחים של השיר ביחד ומחייכים, וכרגיל, אני מקווה שהנסיעה חעולם לא תיגמר
.
.
.
תגידו, להמשיך לעשות גם פרקים בין לבין שלא קורה בהם יותר מידי? או שלעשות את הפרקין רק על השיעורים שלהם בשבת, ואולי מידי פעם בשבוע אם קורה משהו מעניין?

אהבה דפוקהWhere stories live. Discover now