חלק 4

339 16 1
                                    

נ.מ לונה
עבר השבוע ושבת הגיע הרבה יותר מהר מששמתי לב, והפעם דאגתי שמה שקרה שבוע שעבר-לא יחזור על עצמו שוב, השעה חמש בערב, יצאתי לריצה עם לולה, והפעם לבשתי בגדים של אחי התאום דניאל, ודאגתי שהוא לא ידע מזה-הוא שונא כשאני לוקחת לו בגדים.
כששמתי לב שהשעה גלשה וכבר כמעט שש, חזרתי מהר עם לולה הביתה, ולפני שאבא הספיק לשאול אמרתי לו שאני בסדר ומיהרתי לחדרי, שמתי טיימר של חצי שעה הפעלתי שירים ונכנסתי למקלחת, כשהשעון צלצל יצאתי והתלבשתי במהירות, השעה רק שש ו40, והם מגיעים בשמונה. התחלתי לסדר ולשטוף את החדר וכשסיימתי תליתי כביסה, הטלפון שלי צילצל והראה שהשה שבע וחצי, סידרתי את השולחנות והכיסאות וישבתי בטלפון, ולא הרבה זמן אחרי שלושתם נכנסו, נראה כאילו כל אחד מהם צמח בעוד 10 סמ והפעם האחרונה שראיתי אותם. ברצינות, מה לעזאזל נותנים להם לאכול?!
חייכתי אליהם וכשגבריאל נכנס הראתי לו אצבע שלישית ומיהרתי להסתיר אותה במהירות כשאבי נכנס,
"היי אבא, צריך משהו?" קמתי מהמקום ונתתי לו חיבוק צדדי קטן,
"לא מתוקה רק וידאתי שהכל בסדר, גייק, אפשר מילה איתך?" הוא שיפשף את ידי וכשגייק עבר לידי העיניים שלו בחנו אותי, לכל כך קצת זמן שאני חושבת שדימיינתי את זה.
"טוב, תפתחו את השיעורי בית" חייכתי אליהם בחמימות ומיהרתי להוסיף "אם לא עשיתם דברים שלא הבנתם זה בסדר גמור, נעבור עליהם כדי שתבינו אותם." גרהארד חייך ופתח על אותה המשימה שהראה לי שבוע שעבר "הנה פה, מה לעזא-" "שמור על הפה שלך" גבריאל קטע אותו "בטח, אז מה בשם אלוהים" הוא הסתכל על גבריאל "אני אמור לעשות פה? מאיפה אני מתחיל בכלל? שתקולל המתמטיקה. במיוחד הגיאומטריה." צחקתי מעט על איך הכעס שלו יוצא על התרגיל שלא עשה שום דבר רע.
"טוב אתה מתחיל מכאן, כש-" נקטעתי על ידי גייק שנכנס בדלת בכעס , והתיישב על הכיסא וכמעט שבר אותו. "גייק, תרגיע. מהר" גבריאל שלח לעברו מבט מאיים וגייק הנהן בשקט ופתח את החוברות "כן , גם אני לא הבנתי את התרגיל הבן זו-" "וואו כל כך קשה לכם לשמור על הפה שלכם חבורת ספורטאים חסרי מוח" עמד להתחיל פה קרב אגו שרציתי למנוע, "אוקיי אני עוצרת אתכם כאן ועכשיו. גבריאל, אם אתה יושב פה אתה בגדר צופה. אני לא בת 9, הם יכולים לקלל לידי. זה לא עונש. ומי שרואה את זה בתור אחד הדלת פתוחה בשבילו." הסתכלתי לכיוונם "גבריאל, עזוב את זה שאני לא עפה על העובדה שאתה משגיח עליהם ועליי, אם אתה כבר פה. אולי גם תפתח חוברות? שנינו יודעים שאתה לא שחקן פוטבול, אבל אתה בהחלט לא יותר חכם מהם" חייכתי אליו בתמימות ושלושת הבחורים,התגלגלו מצחוק  בזמן שלגבריאל רק עלה גיחוך קל על שפתיו.
"אין בעיה אחות. אני אהיה צמוד אלייך, כל השיעורים כדי שאני אוכל ללמוד גם" הוא קרץ אליי והצמיד את הכיסא שלו לידי
"מה- רגע? לא! זה לא מה שהתכוו-" כעסתי עליו
"אנחנו באנו לפה ללמוד לא?" הוא חייך אליי חיוך תמים כמו שאני חייכתי אליו מקודם, וחשבתי שגרהארד גייק ויואי עומדים להתפוצץ מחוסר באוויר.
נשפתי בתיסכול
"הבנתי אותך. אז בואו נחזוק למשימה ממקודם.."

אהבה דפוקהWhere stories live. Discover now