חלק 14

213 17 0
                                    

נ.מ גרהארד
"שלילי!" צעקתי באושר
"שלילי!!" צעקתי תוך כדי שאני יורד במדרגות
"שלילי?" יואי שאל בחיוך כשאביה נשם בהקלה
"שלילי!!" קראתי באושר ותפסתי בכתפיו של יואי, מנענע אותן.
הוא תפס בידי והתחיל לסתובב ביחד איתי.
יואי התחיל לשיר בזיוף את המילים של the real slim shady בקול גבוה, ושרתי ביחד איתו.
זה השיר הראשון שעולה לשנינו לראש כשאנחנו שמחים.
לונה ירדה בחיוך קטן וההבטתי ישר בעניה.
"למה את לא צורחת מאושר?! שלילי!!!" צעקתי עליה והיא התכווצה מעט במקומה.
אני מפחיד אותה.
הפסקתי להסתובב עם יואי וניגשתי אליה.
"לונה? מה קרה?" שאלתי אותה בלחש.
"זה בדיקה אחת חיובית ואחת שלילית. איך אני אמורה לדעת מי מבניהן טועה?" היא לחשה אליי בפאניקה, משתדלת שאף אחד לא ישמע.
"אוקיי, צודקת. לבוא איתך שתעשי את הבדיקה השניה?" חייכתי אליה והרגעתי אותה, היא לא צריכה לחץ עכשיו.
היא עלתה ואני אחריה.
"ומה אם אני כן בהריון? מה אני אמורה לעשות??" היא לחשה-צעקה לי, בעיניים פעורות לרווחה ופחד טהור.
"אל תדאגי, אל תקדימי את המאוחר. תיכנסי, תעשי עוד בדיקה. אני בטוח שזה יצא שלילי. אני איתך" חייכתי אליה חיוך מרגיע והיא נכנסה לשירותים בידיים רועדות. בקושי מצליחה לסגור את הדלת.
כשהיא יצאה היא ניגבה את ידיה על חולצתה וכמעט בכתה מלחץ.
"נראלי שזה כבר.. מוכן? סיים? איך אני אמור להגיד את זה בכלל" מלמלתי לעצמי וגרמתי לה לחייך מעט.
"תבדוק אתה. אני לא יכולה." היא הלכה מצד לצד בעצבנות ובמהירות הלכתי אל הבדיקה.
נשמתי בהקלה.
"שלילי" מלמלתי בשקט
"מה?" היא אמרה והביטה ישירות בעיניי
"שלילי!" צעקתי בשמחה ודילגתי במקום.
לא שמתי לב מה אני עושה  והשחלתי את ידי בידה של לונה, מתחיל לרקוד איתה בסיבובים.
שרנו ביחד את המילים של keep ya head up של טופאק- שהרגשתי שהכי מתאים ברגע זה ללונה.
"and since we all came from a woman, got our name from a woman
and our game from a-woman, I wonder why we take from our women,
why we rape our women, do we hate our women?
I think it's time to kill for our women, time to heal our women, be real with our women."
אנחנו שרנו ביחד וראיתי את החיוך של לונה גדל.
"וואו. אני אוהבת את הבן אדם הזה" היא מילמלה כשהגענו לפיזמון.
"ראית את הסדרה שיש עליו? היא מדהימה" אמרתי וראיתי את השאלה בעיניה.
"לא. לא ידעתי בכלל שיש סדרה עליו!! מה? איך קוראים לה??" היא שאלה והבטתי עליה מופתע.
"אין מצב!! איך לא ידעת?? קוראים לה 'אמא יקרה'. היא חמישה פרקים, והיא פאקינג מדהימה." היא פתחה את הטלוויזיה וחיפשה את השם של הסדרה, מפעילה אותה ועוצרת בתחילת הפרק.
"אה רגע. שנראה אותה למטה? עם כולם? אני לא חושבת שיש מישהו פה שלא אוהב את טופאק, ואם האחים שלי היו רואים את הסדרה הם היו מראים גם לי אותה." היא יותר אמרה משאלה והתחילה להתקדם למטה.
כשהיא ירדה ואני אחריה כולם הסתכלו עליה בשאלה.
"שתיים שליליות. הראשונה שעשיתי חיובית. לא עשיתי את השלישית שאבא הביא. אני אעשה בפעם אחרת." היא הסמיקה
"אבל יש איזה סדרה על טופאק של חמישה פרקים שאני מתה לראות! קוראים לה 'אמא יקרה', זורמים לעשות בינג'?" כל האחים שלה הסתכלו עליה בפלא.
"איך אף אחד מאיתנו לא ידע על הסדרה הזאת? למה הנטפליקס לא הציע אותה??" גבריאל היה הראשון לדבר.
"האמת שזה בדיסני, לא בנטפליקס. בנטפליקס יש רק את 8 מייל."לונה מלמלה והתיישבה בספה ליד מיכאל, נשענת על כתפו. פאק היא אמורה להישען על הכתף שלי!
"רגע, מה זה 8 מייל?" יואי מילמל והביט בי, האמת שגם אני לא ידעתי.
"מה אתם רצינים? הסרט של אמינם? בפאקינג כיכובו? על החיים שלו?" ההוא שדומה ללונה שאל, וכולם הסתכלו עליי בפליאה.
משכתי בכתפיי כלא יודע.
"יש סרט על החיים של אמינם בפאקינג כיכובו?? איך לא ידעתי על זה!!" יואי שאל בעיקר את עצמו.
"כי אנחנו חבורת דפוקים" מלמלתי והתיישבתי ליד לונה
"קום" גבריאל אמר לי ונאנחתי קם ונותן לגבריאל את המקום.
אני רוצה לבקש את ידה בעתיד ואני לא יכול שהמשפחה שלה תשנא אותי, חוץ מזה- הם בעמדת כוח פה. הפאקינג מאמן שלי נמצא פה, אני חייב להקשיב להם.
גבריאל התיישב במקומי ואני ישבתי לידו.
לונה הסמיקה מעט ומילמלה סליחה קטנה.
"מה נשים קודם, טופאק או אמינם?" שאלתי את שאלת השאלות.
"אני יותר אוהבת את טופאק, אבל הסרט של אמינם יהיה קצר יותר" לונה מלמלה וכולנו הסכמנו איתה, מיכאל הפעיל שמונה מייל.
"אמינם פי 7000 מטופאק." יואי מילמל ורצה להתחיל מלחמה.
"היי אין לנו חטיפים, מי נוסע לקפוץ" ההוא שדומה ללונה, דניאל צעק מהמטבח והתקדם אלינו, לא יודע שהוא עצר את ריב המאה.
"המכונית שלי בחוץ, אני יכול ללכת להביא" התנדבתי ועניה של לונה נצצו.
"אני יכולה לבוא איתך" היא מלמלה וקמה, אבל מיכאל הפיל אותה לישיבה.
"דניאל, תלך איתם גם" מיכאל מלמל ולונה הסתכלה עליו בכעס מזויף וגילגלה עיניים.
"ושים חולצה, אף אחד לא רוצה לראות את זה"
גבריאל אמר לו וטפח על כתפו כשעבר לידו לכיוון המטבח.
הוא לקח את החולצה הראשונה שראה ושם על עצמו, מחכה שנבוא אחריו.
קמתי אחריי לונה, התקדמנו אל המכונית.
"שיט" מלמלתי כשראיתי דוח מודבק לי למכונית.
"תלמד לא לחנות כמו אידיוט בפעם הבאה" דניאל מילמל ורציתי לתלות אותו.
גלגלתי עיניים ופתחתי ללונה את הדלת מקדימה והיא התיישבה.
דניאל הלך בלית ברירה למושב האחורי והתיישב באמצע.
הנעתי את המכונית ונסענו.
"לונה נסיכה אני צריך שתכווני אותי לסופר הקרוב אני לא גר פה באיזור." מלמלתי ולא שמתי לב אפילו לכינוי שהוצאתי.
"אה בטח" מלמלה ובזווית עיניי ראיתי אותה מסמיקה מעט.
"ימינה פה, ובכיכר הבאה ישר." אמרה לי ועשיתי כדבריה.
החניתי את הרכב ויצאתי, לא מספיק לפתוח לה את הדלת כי היא כבר פתחה לבד.
דניאל יצא אחרינו והדביק את הקצב שלו לשלנו.
נכנסנו ולונה הביאה עגלה בשביל להחזיק את הדברים.
"אני אקח את זה" מלמלתי ולקחתי את העגלה ממנה, כשידנו מתחכחות מעט אחת בשניה.
"אלוהים קחו חדר" דניאל דיבר לעצמו בגלגול עיניים, אבל שמענו מה אמר וזה גרם ללונה להסמיק ולהשפיל את מבטה.
"פופקורן" דניאל זרק וקלע בהצלחה לתוך העגלה בידי.
"תפוציפס" לונה לקחה 4 שקיות גדולות של תפוציפס וניסתה לקלוע אחת אחרי השניה, קולעת שלוש מתוך 4.
את הרביעי הרמתי והנחתי בתוך העגלה.
"שוקולד?" היא שאלה והחזיקה  שתי חבילות של שוקולד חום עוגיות
"תמיד" אמרתי בקול והיא זרקה וקלעה את שתי הזריקות.
דניאל חזר והניח בעדינות בקבוק קולה, ספרייט ושוקו בעגלה.
"אני יודע שאת אוהבת שוקו" הוא גרם לחיוך להופיע לה בפנים. היא כל כך יפה.
הדם בגופי זרם ישירות לאיברי וכמעט וגנחתי בתיסכול.
אני רק רואה אותה מחייכת ולא מסוגל לשמור על החבר שלי למטה במצב נורמלי.
הורדתי את חולצתי מעט מטה כד להסתיר את מיני ג'יי והמשכתי ללכת כרגיל. חושב על סבתא שלי רוכבת על אופניים.
הם קלעו עוד ועוד דברים לעגלה, וחשבתי על כמה מדהים זה איך המשפחה הזאת הופכת הכל לשמח יותר, וכיף יותר.
"אה רגע אני אביא עוד בקבוק שוקו" מלמלתי והנחתי את הסל על הריצפה לידם, מתקדם למקרר.
"אבל למה? כבר הבאתי אחד!" דניאל צעק לי
"אם לונה גם רוצה לקבל מהשוקו צריך לפחות שני בקבוקים. זה הדבר האהוב על יואי." מלמלתי לו והבאתי עוד שוקו.
הבאתי על הדרך גם את החפיסת שוקולד האהובה עליי
"וואו. אני מתה על השוקולדים האלה" לונה מלמלה והסתכלה על השוקולדים בידי.
"הם האהובים עליי" אמרנו שנינו ביחד וצחקנו מעט.
הטלפון שלי צילצל
"אה יואי?"
"שמע הזמנתי את קייט, תביא גם את המיץ אלוורה המגעיל הזה שהיא אוהבת" הוא אמר לי ושמעתי את הסתירה שהיא הביאה לו. היא הייתה מרביצה לו הרבה, אבל ידעתי טוב מאוד שזה לא כאב לו- ושהיא לא באמת ניסתה להכאיב לו, היא אהבה אותו, וזה היה משחק בשבילם.
"סליחה, התכוונתי תביא את המיץ אלוורה המדהים שקייטי אוהבת, בטעם תפוח" הוא תיקן את עצמו ויכולתי לשמוע את הגיחוך של קייטי.
"על זה" מלמלתי הבאתי את המיץ הנוראי הזה.
"שחכנו משהו?" שאלתי כשהתקדמנו לקופה.
"לא נראלי" לונה ודניאל אמרו באותו הזמן
"ציפס עליך" "ציפס עלייך" שוב דיברו ביחד וצחקתי מעט
"אתם תאומים נכון?" שאלתי והם הנהנו. ביחד.
"רואים ושומעים" חייכתי מעט והעברתי את המוצרים בקופה הידנית.
כשסיימתי, העברתי את הכרטיס שלי ופיזרתי הכל לשקיות.
"וואו יש לי חשק מטורף ל-" לונה עצרה והסתכלה על דניאל, שנשם לרווחה.
"אני צריכה את האשראי שלך לרגע דניאל" היא אמרה לו והוא חיטט בכיסים.
"פאק, שחכתי." הוא אמר והרביץ לראשו.
"קחי" מלמלתי ומסרתי לה את שלי.
"מה- גרהארד אתה לא חייב, כבר שילמת על הכ-"
"תהיי בשקט, ותקחי מה שאת רוצה" קטעתי אותה והיא חייכה ורצה בחזרה לסופר.
"אני יכול הסבר?" שאלתי את דניאל שאף פעם לא ראיתי אותו מחייך ככה.
"יש לה חשק לגלידת בייגלה מלוח. היא תמיד אוכלת את זה כשהיא במחזור. וגם ראיתי אותה מחזיקה את הבטן שלה מקודם, אבל לא ייחסתי לזה חשיבות." נשמתי בהקלה.
היא לא בהריון.
היא קיבלה מחזור. היא לא בפאקינג הריון.
"אבל זה אומר שהיא הולכת להיות קרציה לשבוע הקרוב. תהיה מוכן לזה" הוא מילמל אבל לא הקשבתי לו.
המזדיין לא הכניס אותה להריון.
תודה אלוהים.
.
.
.
אהאהאה התרגשות
היא לא בהריון!!!
איזה הלחצה מיותרת זו הייתה נכון??
מה דעתכן על איך שהאחים של לונה מגוננים עליה?? מגזימים? לא מגזימים? זה באמת הכרחי להרחיק את גרהארד ממנה?? דברו אליי!!!
ואגב, בבקשה תצביעו ותגיבו, זה לא עוזר לי או משהו, ואני לא אפיס קלהעלות פרקים אם לא תעשו את זה- אבל זה ממש משמח אותי כשאתן עושות את זה.

אהבה דפוקהWhere stories live. Discover now