אהבה משוגעת || דואט האהבות [1]

אפילוג

קים:

בחנתי את קולטון עומד במטבח עם סינר ונשכתי את שפתיי בשביל לא לצחוק. סַרְפִינָה הקטנה עמדה לידו ועזרה לו לאפות עוגה. היא אהבה את המטבח מאז שהייתה בת שלוש ועכשיו שהיא בת שש ועדיין אוהבת את המטבח, היא מכינה דברים יותר טוב ממני או מקולט.
אלוהים היא בת שש. "פִינָה," קראתי לה והיא הסתובבה ורצה אליי. "אמא!" היא צחקקה וקולטון הסתובב להסתכל עלינו. חיבקתי אותה. "מה אתם מכינים?" שאלתי אותה. "הכנו עוגת שוקולד ועכשיו אנחנו מכינים ארוחת ערב. אבא אמר שאמה באה היום," הנהנתי ונישקתי את הלחי שלה.
היא חזרה לעמוד ליד קולטון ועזרה לו. "היי," לחשתי והתקרבתי אליו. הוא נישק את ראשי וחייכתי אליו. "אני אוהבת אותך." לחשתי לו והוא נישק אותי. "מייקל די!" האנה צרחה והתקרבה אלינו. היא התכתבה בטלפון עם מישהו וקולטון בחן אותה ואז את מייקל שמאחוריה. "הוא משקר."
"נכון. אז את ממש לא מתכתבת עם מישהו שגדול ממך בחמש שנים והוא שלח לך תמונה של הזין שלו." מבטו של קולטון הפך לזועם אפילו יותר ולקח להאנה את הטלפון. "אני רק מתכתבת עם אלנה ולונה! למה אתה חייב להיות כזה מניאק?!" היא שאלה את מייקל בזעף והוא חייך אליה. "קחי," קולטון אמר והחזיר לה את הטלפון. "תגיד לו שיפסיק לחטט לי בטלפון." היא אמרה ושקעה בהתכתבות עם לונה ואלנה עוד פעם. בחנתי את פִינָה ונישקתי את הלחי שלה. היא שפית קטנה. קולטון נישק את ראשי ומייקל בחן אותנו. "אמא אפשר לדבר איתך?" מייקל שאל והנהנתי. הלכתי אליו והוא בחן אותי. "ילדה מהכיתה שלי סיפרה לי היום שהיא דלוקה עליי, ואני חשבתי על זה.. שאת היית קטנה סיפרת לאבא שאת דלוקה עליו ואז התחתנתם?" הנדתי בראשי. "לקח מלא זמן עד שהתחתנו, אבל אם היא האישה הנכונה, אתה תתחתן איתה בסופו של דבר." הוא הנהן וחיבק אותי. "אז אם אני אסכים היא תוכל לבוא לאכול כאן ארוחת ערב?" הוא שאל והנהנתי.
"יש! תודה אמא," הוא צחק ורץ לחדר שלו. חזרתי לקולטון וסרפינה והיא בחנה אותי. "את יכולה לפתוח את התנור אמא?" היא שאלה ובחנה אותי.
פתחתי את התנור והיא הכניסה לשם בצק שמרוח בשמן זית ומפוזר עליו גבינה ועוד משהו שקשה לי לזהות. "מה זה?"
"את תגלי שזה יצא מהתנור!" חייכתי אליה ונישקתי את ראשה.
"אמא אלנה, ואל וליב גם באות." האנה אמרה ושתתה כוס מים. "כן אני יודעת, הן היו אמורות לבוא, פשוט אלה וריס באים לפני." היא הנהנה והתקרבה לקולט. היא חיבקה אותו והוא נישק את ראשה. "אל תעשי שטויות, טוב?"
"אני לא דיברתי עם אף אחד," נאנחתי. "אני מבטיחה. הבנים בשכבות מעליי הם מניאקים ומעצבנים וילדים בשכבה שלי מכוערים. רק מייקל נראה טוב - והוא אח שלי." הוא העביר את שיערה אל מאחורי אוזנה והיא חייכה. "אני הולכת לחדר, טוב?" הוא הנהן והיא הלכה. "אאוץ'," פִינָה נאנחה ובחנתי אותה. קולטון מיהר לקחת ממנה את הסכין. "אמרתי לך לא לגעת בסכינים, פִינָה." היא משכה בכתפיה והוא ניגב את הדמעות מעיניה. "אני מצטערת,"
"זה בסדר. רק תיזהרי, טוב?"
"כן." היא חייכה אליו והוא שם לה פלסטר על האצבע.
קולטון הוא האבא הכי טוב שאני מכירה והוא אוהב את מייקל, האן ופִינָה הכי בעולם. יותר משהוא אוהב כל אחד.
הוא בחן וחייך אליי. "אני הולך לדבר עם מייקל, תמשיכי להכין את האוכל עם אמא שלך, טוב?" היא הנהנה והוא נישק את מצחה והלך.