אהבה משוגעת || דואט האהבות [1]

פרק 57

קים; 17
קולטון; 21
—————

קולטון:

"גידאון אבא שלה רק מבחינה ביולוגית, הוא לא אבא שלה. אבא שלה.. אין לה אחד כזה, ריס." העפתי את האגרוף שלי עוד פעם ופגעתי בשק אגרוף.
"הוא אנס אותה והתעלל בה.. הוא לא אבא שלה משום בחינה. לקים אין אבא. אני בטוח שהיא תגיד את זה גם." העפתי עוד אגרוף ונעצתי בו מבט.
הוא סימן לי בראשו והסתובבתי. בחנתי את קים עומדת עם דמעות בעיניה בכניסה למתחם הזירות.
"קים-" היא ברחה ונאנחתי והעברתי את ידי בשיערי.
הורדתי את הכפפות ויצאתי אחריה. ירד גשם והייתי בלי חולצה אבל לא באמת היה לי אכפת. "קים בואי לכאן." פקדתי והיא הנידה בראשה.
"קים!" צרחתי בשביל שתיזהר מהאבן שלפניה אבל היא התעלמה והחליקה. נאנחתי והלכתי לשם.
הרמתי אותה והיא התחילה לבכות. "קים.. אני- את לא היית אמורה לגלות על זה ככה."
"למה לא אמרת לי? אתה יודע על זה כל כך הרבה זמן.. למה.. למה לא סיפרת לי!" הצמדתי אותה אליי ונישקתי אותה על שפתיה. "אתה שקרן! אתה.. אתה אמרת ש-"
"ששש," חיבקתי אותה אליי והיא בכתה. הלכתי מהר יותר לכיוון הבית וחיבקתי אותה הכי חזק שיכולתי.
היא נצמדה אליי ובכתה.
"קולט.. אני מפחדת," היא נצמדה אליי וליטפתי את ראשה.
"יפה שלי. אני איתך. תירגעי."
"אין מצב שהוא אבא שלי, קולטון.." נאנחתי ותפסתי בה. "אני אוהב אותך, ירח שלי. בסדר?" היא הנהנה ועלינו לחדר שלנו תוך כדי שאני מלטף את גבה.
שנכנסנו לחדר הרגשתי משהו קר על ראשי ואז ראיתי אקדח שמוצמד לראשה של קים. שהיא חצי רדומה.
בחנתי את גידאון ושני החיילים שלו. "אני אקח אותה." גידאון אמר ולקח אותה למיטה שלנו היא הייתה קפואה. יכולתי לראות את הפחד בעיניה. היא הנידה בראשה והוא חייך. הוא לחש לה משהו והיא הנהנה. שפתיה רעדו ודמעות זלגו מעיניה.
"אני אהרוג אותך אני נשבע!" נהמתי. "קולטון," קים בכתה שהחייל השני שלו הצמיד גם לה אקדח לראש.
הוא תלש ממנה את הבגדים וניסיתי להשתחרר מהאחיזה של האידיוט המזדיין הזה שמחזיק אותי אבל האידיוט השני טען את האקדח. "קולטון, אל תעשה משהו טיפשי. תזוזה אחת קטנה וקים חוטפת כדור לראש."
"היא הבת שלך!" שאגתי. קים הנידה בראשה. "הוא לא אבא שלי, קולטון! הוא לא יכול להיות אבא שלי!" היא צרחה וגידאון נהם בזעף. "תשתקי." הוא אמר וחדר לתוכה.
בהיתי בה. היא נעצה בי מבט. היה נראה שהיא עייפה, שכואב לה.. היא נראית פאקינג מותשת.
ליבי התכווץ.
התכוונתי ללכת אליה אבל היא הנידה בראשה.
היא בהתה בי תוך כדי שהוא זז ונע בתוכה בפראות והיא בוכה. עיניה מלאות בדמעות גדולות שנושרות מעיניה.
היא יבבה ונשכה את שפתיה בחוזקה. "אני אוהב אותך, קים." אמרתי שמבטי נעוץ בה והיא הנהנה.
עיניה לאט נסגרו. אני תוהה אם היא עייפה או שהיא סתם עוצמת עיניים כי כואב לה.
בלעתי את רוקי ובהיתי בה. פניה התעוותו בכאב.
אלוהים, לא מגיע לה לסבול ככה. העברתי את ידי בשיערי והיא בכתה.
"קים אני מצטער," לחשתי. "זה בסדר."
"אני מצטער."
"קולטון די. אמרתי שזה בסדר,"