אהבה משוגעת || דואט האהבות [1]

פרק 58

קולטון:

בחנתי את דומיניק ואית'ן, ריס ולאונרדו בחנו אותי גם. "כלום." אמרתי. "לא קרה כלום."
העברתי את ידי בשיערי ומזגתי לצ'ייסר וויסקי.
שתיתי את תכולת הכוס ואז לקחתי את הבקבוק הוויסקי ומזגתי עוד. קים נכנסה למפקדה והתכווצה שראתה את כולם כאן. היא הסתובבה וברחה משם.
רציתי לקום אחריה אבל דומיניק נעץ בי מבט וזקר גבה. "כן." אמרתי לו ומיהרתי אחריה. בחנתי את מיה שמחבקת אותה. התקרבתי לשם ולקחתי ממנה את קים.
הרמתי אותה עליי והיא נצמדה אליי ושמה את ראשה על הכתף שלי. נישקתי אותה וליטפתי את גבה. "אני אוהב אותך." חיבקתי אותה והרגשתי את הדמעות שלה מרטיבות את שקע צווארי. "מה קרה?"
"אני לא הצלחתי להירדם," היא בכתה וליטפתי את ראשה. "למה? מה קרה?" היא נעצה בי מבט ונשכתי את שפתיי.
נאנחתי ונכנסתי לחדר שלנו.
השכבתי אותה על המיטה ונישקתי אותה על שפתיה. היא תפסה בי והעמיקה את הנשיקה. "אתה חושב שהוא יחזור להרוג אותי?"
"אני אהרוג אותו לפני. אני לא אתן לא לפגוע בך עוד פעם. אני נשבע." ליטפתי את הלחי שלה ונישקתי אותה עוד פעם.
היא נראית כמו מלאכית. היא שמה את ראשה על חזי וליטפתי את המותן שלה. "קר לך?"
"לא כל כך.. אני עם סווטשירט וטייץ." הרמתי אותה עליי וחיבקתי אותה אליי. היא נישקה אותי וחייכתי. "אתה יכול להישאר איתי כאן? אני מפחדת לישון לבד,"
"כן יפה שלי." היא הסמיקה ועצמה את עיניה. "אני אוהבת אותך." חייכתי.
אני אוהב אותה יותר משחשבתי שאי פעם אוכל לאהוב.
ליטפתי את שיערה. היא נראית יפה כל כך.
האף החמוד שלה והשפתיים הגדולות והתפוחות שלה. הן וורודות ומלאות.
אני לא מבין איך היא לא יכולה לראות כמה יפה היא.
האישה הזאת אלוהית.
הגוף שלה מדהים, גם אם יש לה קצת שומן בבטן וירכיים גדולות.. והחיוך שלה? אלוהים, עדיף שלא אדבר על החיוך שלה. הוא מהפנט, הדבר הכי יפה שיש. היא נראית כמו אישה שנחתה בכדור הארץ מגן עדן.

ירדתי למפקדה לאחר שווידאתי שהיא נרדמה והגברים בחנו אותי. ג'ואי היה על ריס. אית'ן לא היה כאן, כנראה הלך למיה.
דומיניק בחן אותי. "היא בסדר?"
"לא." אמרתי ונעצתי בו מבט. "אתה היית בסדר עם היית מגלה שאבא החורג שלך, שאנס והתעלל בך הוא האבא האמיתי שלך ושתי דקות אחרי שאתה מגלה שהוא האבא האמיתי שלך, הוא אונס אותך עוד פעם?" ג'ואי נצמד לריס. "מה אה אומה?" הוא שאל ובחן אותו. "זה אומר לעשות משהו בניגוד לרצון של מישהו," ריס אמר ובחן אותו. "אני יאול ללאת לאמא?" הוא הנהן ונישק את מצחו.
הוא הלך וריס התיישב לידי. "אני פשוט לא מבין את זה," אמרתי וריס פתח את המחשב שלו.
היא הכניס תמונה של גידאון מהתיק אימוץ של קים ואז תמונה מהאיש שבמצלמות אבטחה. "מה אתה עושה?" לאונרדו שאל ובחן אותו. "מצליב נתונים."
"את זה אני יודע. למה?" הוא שאל. "כי אף אחד לא יודע אם זה באמת אבא שלה, או שזה מישהו שהתחזה להיות אבא שלה." הוא הנהן והתיישב לידו.
"זה אותו אדם." ריס הניד בראשו. "תסתכל על העיניים." בחנתי את העיניים שלהם וזקרתי גבה. "כן.. זה באמת מוזר, אבל בחדר שלנו הוא היה בחושך. זה בטח משנה את הצבע," ריס הניד בראשו והמשיך לבדוק את המחשב. דומיניק סימן לי לבוא איתו לצד והלכתי לשם. "כמה רע זה היה?" הוא שאל ובחן אותי. היה ברור שהוא דיבר על האונס שלה.
"רע מאוד. אני עדיין קצת מופתע שהיא וויתרה על לפגוע בעצמה.. אם היא לא עשתה את זה בלי שאדע או תעשה את זה אחרי זה." העברתי את ידי בשיערי ונאנחתי. "מה?" הוא שאל ובחן אותי. "אתה חושב שהיא תעשה את זה?"
"כן.. היא ממש רצתה, אני מנעתי את זה. השאלה זה מה יהיה שלא אצליח למנוע את זה," נשכתי את שפתיי. לא רציתי שהיא תיפגע בעצמה. ידעתי שאם היא תעשה את זה זה לא יגמר טוב.
זה לא יגמר בכמה חתכים. זה יגמר בבית חולים ואולי אפילו אשפוז בבית חולים פסיכיאטרי - על אף שלא אתן לאף אחד לאשפז אותה שם כי אני לא סומך על האנשים שמנהלים את המקומות האלה ואני בטוח שהמצב הנפשי שלה רק ידרדר שם.
"בוא קולטון," ריס אמר והלכתי בחזרה.
הוא הראה לי את המחשב. בלעתי את רוקי.
"קים לא תשרוד אם היא תדע את זה. זה לשחק לה במוח. הוא האבא החורג שלה, הוא האבא האמיתי שלה ועכשיו הוא מתחזה. אז מי זה האיש שבתמונה?" שאלתי ונשכתי את שפתיי.
לי היה קשה עם כל המידע הזה, אני לא רוצה לדעת איך קים מרגישה ותרגיש אחרי זה. "גידאון הרננדז זה האבא האמיתי שלה. אני עוד מעט אחפש עליו יותר מידע. האיש שהתחזה לאבא שלה במהלך השנים הוא גידאון סנצ'ז. הוא חטף אותה,"
"למה שיעשה את זה?" הוא משך בכתפיו. "כנראה שנקמה-"
מיה התפרצה למפקדה עם דמעות בעיניה. "מה הוא עשה לך?" דומיניק נשמע זועם. היא בלעה את רוקה. "כלום.. אני נכנסתי לחדר שלך ושל קים והדלת- אני חושבת שהיא ניסתה להתאבד." הידקתי את לסתי ומיהרתי למעלה.
היא שכבה על הרצפה. "קים." אמרתי. "קים תתעוררי." הרמתי אותה עליי. "קים." ליטפתי את ראשה. "בבקשה," דמעות מילאו את עיניי.
כריסטיאן נכנס לחדר ביחד עם לאונרדו, דומיניק, אית'ן וריס. ריס הוציא אותי מהחדר והנדתי בראשי. סקלרט בחנה אותי ביחד עם רוז ואלה מהצד ונעצתי בהם מבט.
סקרלט התקרבה וחיבקה אותי. "היא תהיה בסדר." היא לחשה לי. "היא לא יכולה למות עכשיו," אמרתי ונשכתי את שפתיי. "סקרלט, היא לא יכולה למות עכשיו! אין מצב!" שאגתי והיא חיבקה אותי בחוזקה. "היא לא. היא לא. דוקטור רדפורד שם, הוא יטפל בה. היא לא תמות." היא ניגבה את הדמעות שלי ורוז נכנסה לחדר. ריס בחן אותי ואת סקרלט ביחד עם אלה שעמדה צמוד אליו. "אני צריכה ללכת רגע לואל, טוב? אבל אני מבטיחה לך שאני עוד מעט אחזור. היא תהיה בסדר." הנהנתי והיא הלכה.
העברתי את ידי בשיערי. אלה התקרבה אליי והתיישבה לידי. היא חיבקה אותי בחוזקה. "היא חזקה." היא ניגבה את הדמעה שזלגה מעיניה ומשכה באפה.
"היא האישה הכי חזקה שאני מכירה. היא תהיה בסדר," הנהנתי וליקקתי את שפתיי. "אני יודע."
דומיניק יצא מהחדר עם קים על ידיו וירד איתה למטה.
ירדתי אחריו. "לאן אתה הולך?" שאלתי והלכתי אחריו לחניה. "לבית חולים. היא בסדר, אבל צריך לקחת אותה לשם."
לקחתי ממנו את קים ונכנסתי למושבים האחוריים ברכב שלו ביחד איתה. שמתי את ראשה על רגליי והוא נכנס למושב הנהג והתחיל לנסוע.
ליטפתי את ראשה של קים ונשקתי למצחה. "אני אוהב אותך, ירח קטן שלי." היא פקחה את עיניה באיטיות וליטפתי את הלחי שלי. "למה?" קולה היה שקט. "למה מה?"
"למה אני כאן עדיין?" ליבי התכווץ.
למה היא אמרה את זה? היא לא רוצה להיות כאן? היא לא רוצה לחיות יותר?
"כי אני אוהב אותך, ואת האישה שהכי חשובה לי בעולם. ואני צריך אותך כאן איתי. אני צריך אותך צמוד איתי לנצח. כי היופי שלך מדהים והחיוך שלך יפה ומהפנט ואת בת הזוג הכי טובה שהייתה לי אי פעם. ואת תהיי האישה שלי. את כבר האישה שלי, גם אם עוד לא התחתנו, אני מבטיח לך שנתחתן. והילדים שלנו.. לעזאזל הם יהיו יפים כל כך בגללך ואת תהיי אמא פאקינג מושלמת. מעבר לכך שאם לא תהיי כאן הרבה מאוד אנשים יסבלו מזה. אלה וריס, לאונרדו, איידן, דום, ולנטינה.. את יודעת כמה היא אוהבת אותך. סופיה ולילי. מיה, רוז, ניקול, ג'יימס, אני. כולם בעצם. גם אלה שאת לא ממש מחוברת עליהם. זה ישפיע על כולם כי את נכנסת לכולם ללב כל כך," נישקתי אותה וליטפתי את ראשה. "אני לא רוצה להיות כאן, קולטון. לא אכפת לי."
"אני לא אתן לך לא להיות כאן, קים. אני מצטער ירח יפה שלי." היא נשכה את שפתיה והתחילה לבכות בשקט. "קים," ניסיתי שהיא תסתכל עליי אבל היא התנגדה.
"אם אתה אוהב אותי תפסיק." הנהנתי והיא הסתובבה בשביל לא להסתכל עליי.
"אלוהים.." דומיניק מלמל בשקט וחייג למישהו. "מה קורה?"
"היא בסדר, אית'ן איתה. היא בעיקר נבהלה, אבל היא לא מפסיקה לבכות." קים התכווצה ונאנחתי. רכנתי וניסיתי לנשק אותה אבל היא הזיזה את ראשה.
"מה היא ראתה מהסרטון?"
"הכל." רוז אמרה והייתה נשמעת לחוצה. אולי אפילו מפוחדת. "מהרגע שזה נפתח לא היה לה דרך לכבות את זה. אני חושבת שהיא פספסה רק את הסוף שהיא פשוט ניפצה את הטלפון אבל זה היה יותר מדי.. טוני עם ג'ואי בחדר. לא רצינו שהוא יהיה שם." ליטפתי את כף ידה של קים והיא הסתובבה אליי. הסתכלה עליי ובחנה אותי.
"היא בסדר חוץ מזה? היא לא עשתה משהו ש-"
"היה לה התקפים.. אית'ן איתה כל הזמן אז לא נראה לי שהיא עשתה משהו רציני. היא מפחדת מאוד,"
"בסדר. אני עוד מעט אחזור, תוודאי שלא קורה משהו רציני מדי ותעדכני אותי."
"בסדר דום. ביי,"
"ביי ילדה," הוא ניתק והסתכל במראה לבחון אותי ואת קים.
"אנחנו עוד מעט נגיע לבית חולים," דומיניק אמר והנהנתי.