אהבה משוגעת || דואט האהבות [1]

פרק 19

קים:

בהיתי בקולטון, שוכב לידי הקברים של ההורים שלו.
חשוך בחוץ והדבר היחיד שמאיר זה הברקים מדי פעם.
גשם הזלעפות שיורד גורם לבית הקברות להיראות רק יותר מפחיד.
נשכבתי ליד קולטון והוא פקח את עיניו באיטיות ובחן אותי.
"ירח קטן, מה את עושה כאן?"
"דום אמר לי שאתה כאן ולא חזרת מחמש והשעה כבר שתיים בלילה," הוא משך אותי אליו ונאנחתי.
"אני שונאת אותך ולא מגיע לך שאהיה איתך כאן." הוא נעץ מבט בעיניי. היה נראה שהוא בכה כל כך הרבה..
נישקתי את שפתיו בעדינות והוא חייך אליי. "את וג'קס לא ביחד?"
"אנחנו כן, אבל אם לא תספר לו הוא לא ידע."
"אז את בוגדת בו?" השפלתי את מבטי והסמקתי.
"אולי קצת, אבל זה אתה,"
בהיתי בעיניו והוא ליטף את ראשי.
שפתיי רעדו מקור והוא הצמיד אותי אליו. "קר לך?"
"מאוד. אבל.. אני יכולה לרדת לך?" הוא בחן אותי ושתק.
לא ידעתי מה זה אומר אז פשוט הורדתי לו את המכנס והוצאתי את זקפתו מהבוקסר.
בהיתי בה והעברתי את ידי עליה. הוא עצם את עיניו והנהן. "זה טוב. תמשיכי." בהיתי בו ותפס בידי והידק אותן סביב הזין שלו. "תמשיכי, מפלצת קטנה." שפשפתי את הזין שלו והכנסתי אותו לפי. "אלוהים," הוא גנח ומשך בשיערי בשביל שאסתכל עליו.
מצצתי את הזין שלו אל פי וליקקתי אותו. "קים, פאק." הוא דחף את הזין שלו עמוק יותר לפי.
גנחתי ותפסתי בירכיו. "קים!" דומיניק נהם וקמתי על רגליי במהירות.
"קולטון, תתלבש. ובואו לרכב שלי, שניכם, חתיכת מטומטמים." גלגלתי עיניים וקולטון התלבש בבגדים שלו.

"אתם שני דפוקים, בחיי." דומיניק אמר שנכנסנו לרכב שלו. "יורד גשם, אתם בבית קברות, ליד הקבר של ההורים שלך, קולטון. ואתם מזדיינים. בסך הכל נורמלי. שלא נדבר על זה שבבוקר כמעט רצחתם אחד את השני." נשכתי את שפתיי.
לא התכוונתי להגיע לסיטואציה הזאת, אבל אני מניחה שככה אני וקולטון מתמודדים.
ככה אנחנו סולחים אחד לשני.
ככה אנחנו עוזרים אחד לשני.
אבל האמת הייתה שקולטון שנא אותי, או לפחות כך זה הרגיש.
הוא בסך הכל רצה זיון ואני הכי קל להגיע אליה בשביל זה. למרות שאני לא מזיינת אותו, אני לא מרגישה בטוחה לאבד את הבתולים. אבל אני די בטוחה שהוא אפילו לא יודע שאני בתולה.
הוא לא יודע איך הבטן שלי מתהפכת בכל פעם שאני מסתכלת עליו, או שהוא מסתכל עליי. מה שמזכיר לי, אני שונא שהוא מסתכל בי בעיניו הגדולות והיפות.
הן פשוט מעבירות דברים שגויים.
הוא לא אוהב אותי. אני פשוט בטוחה בזה. לא משנה כמה הוא יגיד לי את זה.

♡♡♡

למחרת, שאני רואה את קולטון בתיכון, מסתובב במסדרון ובוחן את כל הנערות והבנים שנמצאים שם.
חלקם לבד, מוציאים דברים מהלוקר שלהם.
חלק מתמזמזים על הלוקרים, דוחים, לעזאזל. כל כך דוחים.
אבל מבטו של קולטון היה נעוץ בחבורת הכלבות המזדיינות.
אוולין נשכה את שפתיה בפתיינות וחייכה אליו חיוך מתוק.
היא התקרבה אליי, מנענעת את האגן שלה מצד לצד, חושבת שהיא סקסית.
קולטון הזיז אותה לצד והמשיך לצעוד לכיווני.
מבטה של אוולין הפך זועף.
עיניה התמלאו מקנאה וזעם. היא שונאת אותי, ועכשיו תשנא יותר.
אבל שמחתי שקולטון התעלם ממנה, ואפילו די התעצבן על כך שניסתה לפתות אותו.
הוא תפס את ידי וגרר אותי לשירותים.
נכנסנו פנימה והוא נעל.
לא ידעתי להסביר מה יש בעיניו.
כעס.
זעם.
דאגה.
"קולט?" שאלתי בשקט. "הכל בס-"
"פגעת בעצמך אתמול?" בהיתי בעיניו ובלעתי את רוקי. "מ..ה?"
"שאלתי אם פאקינג פגעת בעצמך!" התכווצתי והוא נאנח והעביר את ידו בשיערו. "אני מצטער," הוא לחש.
"סליחה." שפתיי החלו לרעוד והוא חיבק אותי.
"איך אתה יודע?" שאלתי אותו בשקט והוא הפשיל את השרוולים מידיי. "היה כתם של דם על השטיח במקלחת שלא היה שם לפני," הוא לחש ונישק את הצלקות על ידי.
הוא תמיד היה עושה את זה.
מנשק את הצלקות, את הבעיות שלי.
כל צלקת זו בעיה אחרת. מקרה אחר שגרם לי לעשות את זה.
הוא ליקק את הצלקת החדשה וחייך אליי.
"זה היה יותר טעים יותר אם זה לא היה חדש וזה היה סתם אחת מהצלקות הישנות," הוא לחש ובהה בעיניי.
"אף אחת מהצלקות זה לא סתם צלקת." לחשתי גם אני והרגשתי דמעות שורפות את עיניי.
השפלתי את מבטי והחזרתי את ידיי אליי.
שפתיי רעדו.
הסתובבתי והלכתי לכיוון הכיור. שטפתי את פניי וכשהסתכלתי במראה הוא היה צמוד אליי. הוא הצמיד את שפתיו לצווארי ונישק אותי בעדינות.
"אנשים חושבים שאת נראית כמו הדבר הכי מתוק בעולם, קים. אני יודע שאת הדבר הכי מתוק בעולם ואני פאקינג אוהב אותך."
שקרן.. חשבתי בראשי.
הוא מצץ את עורי וגנחתי. "אתה.. תפסיק,"
"תנשקי אותי."
"לא. כבר אמרתי לך, אני וג'קס ביחד."
"לא היה נראה שזה הפריע לך בבית קברות," גלגלתי עיניים והוא חייך והעביר את לשונו על צווארי.
הוא הוריד את ידו לאיברי. "הוא כבר זיין אותך? ג'קס?"
"אני.. כן," שיקרתי.
הוא ליטף את הדגדגן שלי וגנחתי. שמתי את ראשי על כתפו והוא נישק את הלחי שלי. "כל כך יפה לעזאזל,"
הוא לחץ על הדגדגן שלי. זה היה מהנה כל כך..
התפתלתי תחת ידיו והוא הכניס אליי אצבע. "קולטון," יללתי ונצמדתי אליו.
הוא שפשף את הדגדגן שלי וגרם לעונג להתפשט בגופי.
היה לי חם. בערתי מבפנים.
יללתי והוא הכניס אליי עוד אצבע.
נשמעו דפיקות על הדלת והנדתי בראשי.
"אל תפתח, אל תפתח, קולטון. בבקשה." הוא הנהן ומצץ את העור בצווארי בזמן שעיסה את הבשר שמסביב לדגדגן הפועם שלו.
אני פאקינג שנאתי את זה שנמשכתי אליו, אבל סיפק אותי הידיעה שהוא נמשך אליי בחזרה. "אל. פאקינג. תגמרי."
"אני לא יכולה." לחשתי והנדתי בראשי. "את כן. אל תגמרי. אם תגמרי, אני אזיין אותך חזק כל כך עד שתאבדי הכרה, קים. אני אחדור ואצא ממך. אזיין אותך עד שהכוס  שלך יתכווץ ויסחוט ממני את הפורקן." הוא לחץ עוד קצת על הדגדגן שלי.
שפשף אותו ועיקל את אצבעותיו בתוכי.
צרחתי בעונג וגמרתי סביב האצבעות שלו.
איברי התכווץ סביב האצבעות שלו. חזי עלה וירד, התחושה הזאת.. כך כל נעימה. כל כך מספקת שזה כואב.
"אני יוצא היום עם כמה חברים, ג'קס לא בא. אבל אם את רוצה את יכולה לבוא." הוא לחש ופתח את הדלת.
הוא יצא מהשירותים ושתי בנות נכנסו פנימה אחרי שהוא יצא.
בלעתי את רוקי.
"הוא מזיין טוב."
"מדהים. פאקינג מדהים." אמרתי להן. "את נראית ככה,"
"מה?" שאלתי בבלבול. "את נראית כאילו הוא זיין אותך מדהים. ואת יפהפייה," הסמקתי וחייכתי אליהן. "תודה. אתן.. חדשות כאן?"
"כן, אני אליסון וזאת קליאו." הן חייכו חיוך מתוק.
אליסון הייתה נראית עדינה ומתוקה.. קליאו.. לא יכולתי להסביר כל כך. "את תאומות?" שאלתי בשקט.
"אחיות. חורגות.. איך קוראים לך?"
"קים הרננדז, ולבחור שהיה כאן קוראים קולטון מיילס. הוא מזיין טוב, אבל הוא מניאק מוחלט."
"הוא נראה כמו מניאק. אבל אני נמשכת למניאקים, אז נהיה בסדר." חייכתי אליה חיוך מתוק והנהנתי.
מניאקים זה חולשה. לא משנה כמה תתנגדו לזה.
למרות שאת יודעת שתיפגעי מהם, את בכל זאת תמשכי אליהם. ולא יהיה אף אחד אחר שיגיד לי אחרת.
אליסון בחנה אותי.
ליקקתי את שפתיי והיא חייכה אליי. "את יודעת איפה כיתה שלוש מאות חמישים ושתיים?" היא שאלה.
קליאו נאנחה ונהמה בזעם ואז יצאה מהשירותים. "היא סתם מטומטמת, תעזבי אותה." אלי אמרה ובחנתי אותה.
"אז איזה חדר אמרנו שאת מחפשת?"
"שלוש מאות חמישים ושתיים,"
"בואי. אני גם לומדת שם."

♡♡♡

נכנסתי למועדון ומבטי ננעץ בקולטון ובחברים שלו.
"שלום לזונה היתומה מספר אחת," אחד מהחברים שלו אמר ומשך אותי אליו.
הוא היה בלונדיני והיה נראה אידיוט לגמרי. שנאתי את איך שהוא מסתכל עליי.
הוא התחיל לנשק את צווארי וניסיתי להתנגד לו.
קולטון רק הסתכל עלינו. הוא היה זועם, אבל לא עשה כלום.
"תעזוב אותי, אידיוט!" צרחתי והתנגדתי לו.
הסתובבתי וסטרתי לו. "אתה חתיכת-" הוא משך אותי אליו ושלח את ידו מתחת לשמלה שלי.
"חשבתי שאת זונה טובה, קים.. אני אשלם לך על זה." הוא לחש לי.
קולטון עדיין לא זז.
הדמעות כבר זלגו מעיניי והרגשתי שלאט אני קופאת.
הוא נגע בי ויבבתי. "קולטון.." לחשתי.
זה היה נראה שעיניו התכהו, רק אז הוא קלט מה קורה.
הוא קם ודחף אותי ממנו. נפלתי על הרצפה והוא התחיל להרביץ לו.
הוא לקח את בקבוק הבירה וניפץ אותו על ראשו.
אנשים נעצו בו מבטים.
הוא היה משוגע. אבל היה היה משוגע בגללי. כי הוא ניסה להגן עליי מכל אחד שרק יתקרב אליי.
הוא העיף את האגרוף שלו ופגע באפו ואז בבטנו ואז משכתי אותו ממנו. "אנחנו צריכים לברוח מכאן." לחשתי לשפתיו.
"למה?"
"כי תגיע לכאן עוד פחות משתי דקות ניידת משטרה ולא נראה לי שאתה רוצה עוד תיק.." הוא נעץ בי מבט והנהן.
הוא בעט למפשעתו של המזדיין ואז ברחנו לשירותים.
הוא היה מרוח בדם של החבר שלו, אבל בכל זאת תפס אותי מפניי ונישק אותי באגרסיביות.
"אני אוהב אותך, לעזאזל."
אם הוא באמת מתכוון לזה, אז אני אוהבת אותו גם.
אני אוהבת אותו כל כך.