אהבה משוגעת || דואט האהבות [1]

פרק 31

*כעבור שלושה וחצי חודשים*
——

קולטון:

"למה אתה עצוב?" קים יצאה מהאגם והתיישבה לידי.
הצמדתי אותה אליי וחיבקתי אותה.
נישקתי את מצחה והיא בחנה אותי. "קולט, מה קרה?" לא עניתי.
לא ידעתי מה קרה, פשוט רציתי לחבק אותה קרוב אליי.
נישקתי את מצחה והיא בחנה אותי. "אני אוהב אותך ואני רוצה אותך קרוב אליי, טוב?" היא הנהנה וחיבקה אותי בחזרה. נישקתי את ראשה ובהיתי באגם.
היא הורידה את החולצה שלה ושלי. "מה?"
"בוא ניכנס." הנהנתי. "אנחנו לבד.. אז אולי ניכנס בעירום?"
הורדתי את שאר הבגדים עד שנשארתי עירום וגם היא.
נכנסנו אל תוך המים והרמתי אותה צמוד אליי. גופה חם כל כך בניגוד למים הקרים. "עומד לך? עוד פעם? ירדתי לך כבר פעמיים מקודם,"
"אז את רוצה להגיד לי שאת לא רטובה בטירוף אחרי שאני גורם לך לגמור?" שאלתי ונישקתי את צווארה בעדינות. "לא, אבל-" נישקתי אותה על שפתיה והשתקתי אותה. "תשתקי."
"קולטון, מה קרה?" היא ליטפה את שיערי ובחנה אותי. "הכל בסדר?" הנהנתי ונישקתי אותה עוד פעם. "קולטון." היא הזהירה וירדה ממני.
"מה?" שאלתי אותה וליקקתי את שפתיי. היא נעצה בי מבט זועם ונאנחתי. "אני רוצה לדעת שאת לא כועסת עליי."
"אם הייתי כועסת עליך הייתי באה איתך לכאן?" הנדתי בראשי. "אבל אתמול-"
"לא חתכתי בגללך, טוב?" בהיתי בה. פחדתי שהיא משקרת, כי אם פגעתי בה עד כדי כך אני הייתי רוצה לדעת.
"אז למה?" היא נעצה בי מבט ובחנתי אותה.
"כי אני רוצה אותך ואתה התנשקת עם מישהי אחרת." הידקתי את לסתי. אני אפילו לא רציתי בנשיקה הזאת. הזונה הקטנה התנפלה עליי.
"אז זה כן בגללי?" היא משכה בכתפיה. "אז למה שיקרת?"
"כי חשבתי שיהיה לי תירוץ. אני לא רוצה שתרגיש אשם." נאנחתי ונישקתי אותה. מצצתי את לשונה לפי והיא גנחה ונצמדה אליי עוד.
"אני לא רציתי לנשק אותה, קים. אני נשבע ירח קטן." נישקתי את קצה אפה והיא חייכה אליי. "אני יודעת," היא אמרה ונישקה אותי עוד נשיקה שטוחה.
"יש לי שאלה," כיווצתי את מצחי ובחנתי אותה בדאגה.
ליטפתי את הלחי שלה ובהיתי בה.
"אנחנו יכולים להיות ביחד?"
"כאילו זוג?" היא הנהנה. "קים.. זה לא ממש יעבוד. אנחנו לא-"
"אנחנו כן. אנחנו-"
"את אפילו לא אוהבת אותי, אמרת את זה בעצמך." דמעות מילאו את עיניה והיא שמה את ראשה על כתפי ונאנחתי. "תקשיבי," אמרתי והרמתי את ראשה אליי. היא הסתכלה הצידה בשביל לא להסתכל לי בעיניים וגיחכתי. "קים תסתכלי עליי." אמרתי והיא בהתה בי ודמעה זלגה מהעין שלה. נישקתי אותה וחייכתי. "את אוהבת אותי?"
"כן," היא הסמיקה והנהנתי. "אז את רוצה שנהיה ביחד בגלל שאת אוהבת אותי?" היא הנהנה ונישקתי את מצחה. "אני אוהב אותך גם." לחשתי וליטפתי את ראשה. "אבל אם את רוצה שנהיה זוג, אנחנו לא יכולים להיות ביחד מול הגברים. ובטח לא מול הנשים שירוצו לספר להם." נישקתי אותה והיא חייכה אליי. "זה עובד בשבילי," לחשה וליטפה את העורף שלי בעדינות באצבעותיה.
"אנחנו אפילו לא יכולים להתנהג כמו זוג קים. הם לא יאהבו את זה,"
"אני יודעת, קולט. זה בסדר מבחינתי טוב?"
"את בטוחה ירח קטן?" היא הנהנה וליטפתי את הלחי שלה. "אני אוהב אותך."
"אני יודעת," היא שמה את ראשה על כתפי וגיחכתי. "את יודעת?"
"כן. אתה תמיד אומר את זה. ואני אוהבת אותך גם." הנהנתי ונישקתי את ראשה ויצאתי מהמים.
הלבשתי אותה בחולצה שלי, כי היא יבשה לעומת החולצה שלה שהיא נכנסה איתה למים מקודם.
היא נשכה את שפתיה התפוחות ונאנחתי.
זה התפקיד שלי. לא שלה.
אני זה שצריך לנשוך ולנשק למצוץ את השפתיים שלה. לא היא.
"אני אוהב אותך," לחשתי לה ושמתי בוקסר ומכנס.
הרמתי אותה עליי וחיבקתי אותה בחוזקה.
נישקתי את הלחי שלה וליטפתי את ראשה. "גם אני אותך,"
"לא, קים. אני אוהב אותך ממש. אני אוהב אותך בטירוף." היא נצמדה אליי עוד ונישקתי את ראשה. אני אוהב אותה כל כך.