אהבה משוגעת || דואט האהבות [1]

פרק 21

קים:

התעוררתי ובחנתי את קולטון שמתכתב בטלפון שלו. "זו רייגן?" הוא סובב את מבטו אליי ובהיתי בו.
אני שונאת אותו כל כך.
אני אפילו לא יכולה להסביר כמה.
"אם אני אגיד כן את תשנאי אותי?"
"אני כבר שונאת. זה לא ישנה כלום,"
"את לא באמת שונאת אותי." הנהנתי. "אני כן. ואני אף פעם לא אשנה את דעתי," דמעות צרבו את עיניי ובלעתי את הגוש בגרוני.
איך מכך שהוא הבן אדם שאני מרגישה איתו הכי בטוחה הוא הפך להיות האדם שכשאני מסתכלת עליי אני מרגישה כאילו אני רוצה להקיא?
שפתיי רעדו ונאנחתי.
"אני-" הוא הצמיד אותי אליו וחיבק אותי.
"למה אני בלי מכנס?"
"היה לך.. חם. אז הורדתי לך את זה." בחנתי אותו והנהנתי. "את יודעת שאני אוהב אותך, נכון?" נעצתי בו מבט והנדתי בראשי.
"אתה לא. אתה לא אוהב אותי, אתה שקרן." לחשתי בשקט. "שקרן?"
"כן. אני שונאת אותך."
"לא אכפת לי אם את שונאת אותי, קים. אני אוהב אותך."
"תפסיק להגיד את זה! למילים שלך אין משמעות מבחינתי. אתה אידיוט ובן זונה ואני שונאת אותך!" דחפתי אותו ממני והתרחקתי ממנו.
ברחתי למטה ונתקעתי במיה. "היי," לחשתי וחייכתי אליה. היא בחנה אותי וחייכה אליי בחזרה.
חיבקתי אותה והיא נאנחה והתחילה לבכות.
"מיה, אני רוצה לדבר איתך," דומיניק לחש והיא הלכה לשם.
נאנחתי והתיישבתי על הספה.
עיניי התחילו להיעצם מעצמן עוד פעם וכשפקחתי את עיניי בפעם הבאה, קולטון ישב בכורסא שמעליו רייגן, מנשקת אותו בתאווה.
היא מתחככת בו והוא מלטף את בטנה ואת בד החזייה שלה.
אוהב אותי?
שאלתי את עצמי.
מי יאהב מישהי כמוך, קים?
שפתיי החלו לרעוד ונשמתי עמוק, לפחות ניסיתי כי זה היה קשה מדי.
הריאות שלי כנראה לא תפקדו כמו שצריך, כי לא הצלחתי לנשום בכלל. ליבי הלם בצלעותיי. בטני התהפכה.
לא הייתי מסוגלת לזה יותר.

"תחזרי לכאן!" גידאון צעק ורדף אחריי בבית.
הוא תפס אותי והשכיב אותי על המיטה.
שפתיי רעדו וניסיתי לחמוק ממנו. הוא תפס אותי בחוזקה והוציא את החגורה שלו מהמכנס.
"לא. לא! בבקשה, אני מתחננת.. אני אתנהג יפה, אני נשבעת." הוא בחן אותי והנהן.
הבאתי לו את ידיי והוא קשר אותם ביחד. "את רק צריכה להיות קצת בשקט, רק קצת, מתוקה."
הוא שם נייר דבק על פי, בשביל שאשתוק.
שנאתי אותם.
הוא הרים אותי אליו ולקח אותי לחדר.
הוא פתח את המקפיא והכניס אותי פנימה. נעצתי בו מבט ובלעתי יבבה. הוא העיף את ידו בשביל להרביץ לי והתכווצתי. ידו פגעה בלחי שלי וצרחתי לנייר דבק. הוא חזק כל כך וזה פאקינג כואב.

פקחתי את עיניי בבהלה וקולטון חיבק אותי אליו. "לך לחברה שלך, אידיוט." דחפתי אותו ממני.
"קים.. אני בסך הכל רוצה לעזור לך."
"יעזור לי שתיפרד מהזונה הזאת!" נהמתי בשקט לשפתיו.
"הבנתי, אז זה בסדר שאת תהיי עם גברים אחרים אבל זה לא בסדר שאני אהיה עם בנות אחרות?" בהיתי בו והפשלתי את מבטי. "זה בסדר שאתה תצא עם בנות אחרות ותאיים על כל מי שרק יתקרב אליי?"
"אם הוא לא אוהב אותך באמת, אז כן." הוא אמר שמבטו נעוץ בי.
שנאתי את העובדה שגם שכשיש לו חברה, הוא ממשיך להסתכל עליי בצורה הזאת.
"היא לא אוהב אותך גם, היא רק רוצה זיון."
"אני איתה כבר חודש," הוא לחש ונשכתי את שפתיי. "חודש?" קולי היה חנוק. הוא פאקינג רציני?
התכוונתי לקום אבל הוא ריתק אותי לספה. בלעתי את רוקי. "היי, רייגן? את יודעת שהוא בגד בך? הוא נישק אותי. כמה פעמים האמת.. והוא גם אמר לי שהוא אוהב אותי הכי בעולם," נעצתי בה מבט והיא בחנה אותי בבלבול. "והוא גם גרם לי לגמור כמה פעמים.." היא העבירה את מבטה אליו וחייכתי. עיניה התמלאו דמעות וקולטון הידק את לסתו והעביר את מבטו הזועם לגמרי אליי. "את מתה,"
"מתה לראות אותה מעיפה לך בעיטה לביצים? כן."
הוא הלך לכיוונה והיא העיפה את ידה. פגעה בלחי שלו בחוזקה וצחקתי.
חבל שאין לי פופקורן.
אם הייתי יכולה ללכת לסרט של שעתיים שמרביצים בו לקולטון, אני ממש הייתי שמחה ללכת.
"אתה חתיכת בן זונה!" היא צעקה ובעטה לו בביצים.
הוא כמעט הרביץ לה אבל היא יצאה מהסלון בריצה והוא הסתובב אליו. "למה לעזאזל זה היה טוב?!" הוא שאל בזעם. "רק סיפרתי לה מה עשית.. לא אמרתי לה להיפרד ממך." משכתי בכתפיי וברחתי למעלה.
נשכבתי על מיטתי והדלקתי את הטלוויזיה.
קולטון נכנס לחדר בזעם, הוא היה נראה כאילו הוא עומד להרביץ לי, אבל במקום הוא הרים אותי עליו והצמיד את שפתינו. חייכתי ונאנחתי. "התגעגעת לזה כל כך, קולטון? כל כך שאתה כבר צריך לנשק ולזיין אותי?"
"אני שונא אותך," הוא נהם לשפתיי והשכיב אותי על המיטה. "ואם לא תשתקי, אני גם ארצח אותך."
"המ.. כמובן," הפכתי אותנו כך שישבתי מעליו והוצאתי את האזיקים מהמיטה.
אזקתי את שני ידיו למיטה ונישקתי את דרכי לזקפה שלו.
"פאק," הוא גנח והתפתל. הוא רצה את הזין שלו בפה שלי כל כך.
ליקקתי את העטרה שלו והוא נאנח. "קים.. פאק, זה טוב כל כך."
"אתה חושב?"
"כן?" שאלתי וקמתי ממנו. "אתה חושב שאני זיון טוב? רק זיון טוב? בגלל זה נכנסת לכאן והתחלת לנשק אותי?! כי רצית לגמור?"
"קים, אני לא-"
"תסתדר לבד, אידיוט!" נהמתי וירדתי למטה.
יצאתי החוצה וחייכתי אל אחד מהחיילים של דומיניק. "את נראית כמו מלאך," הוא חייך אליי.
"ואתה נראה כמו קוף," בעטתי למפשעה שלו והוא גנח בכאב והתכופף והתפתל .
ירדתי למטה ובחנתי את ברנדון. חייכתי אליו חיוך מתוק. "מה אתה עושה כאן?"
"רציתי לשאול את קולטון משהו, הוא כאן? פשוט לא מצאתי אף אחד,"
"הוא למעלה, אבל הוא לא יכול לדבר עכשיו.." משכתי בכתפיי והתקרבתי אליו.
הוא בחן אותי בפתיינות וליקקתי את שפתיי. "הוא למעלה?" הוא שאל בשקט. "כן," עטפתי את ידיי סביב צווארו והוא בחן אותי בתאווה.
"תחזרי לכאן!" קולטון נהם וירד למטה בבוקסר.
קפצתי על ברנדון והוא נעץ מבט בקולט שירד זועם לגמרי למטה.
הוא נעץ מבט זועם בברנדון ולקח אותו ממני. "מה אתה עושה כאן, ברנדון?!"
"זה המשחק הראשון היום ש..אתה יודע, אני הקפטן וזה באמת משחק חשוב עכשיו ואני קצת.. אתה יודע, אז חשבתי שאולי תתן לי קצת טיפים," קולטון בחן אותו והנהן.
"אני אעלה להתלבש, תחכה לי כאן." הוא הנהן וקולטון עלה למעלה שהוא מחזיק אותי עליו.
הוא השכיב אותי על המיטה ואזק אותי.
הוא הוריד את המכנס והחוטיני שלי והוציא את הוויברטור שהוא קנה לי מהמגירה.
הוא דחף אותו אל תוך הכוס שלי וזעקתי בכאב. "אידיוט!" צרחתי.
הוא הפעיל את הוויברטור על הכי חזק וגנחתי.
הוא הלך ושם את השלט בקצה השני של החדר ואז הלך לכיוון הדלת. "לא! קולטון בוא לכאן! תביא לי את השלט! חתיכת אידיוט!" הוא גיחך והניד בראשו.