אהבה משוגעת || דואט האהבות [1]

פרק 38

קים:

אתמול היה.. מוזר.
ירדתי לקולטון – או לפחות ניסיתי אבל כאבו לי על הברכיים.
ואז הוא חיבק אותי והתנשקנו – ואהבתי את זה.
ולאחר מכן הרגשתי דחף בלתי מוזר לברוח ולחזור הביתה.
ואז אחרי שחזרנו הביתה ושנינו התקלחנו, אני ירדתי לו, ואז הוא ירד לי, אבל לא נתן לי לגמור. וזה עצבן אותי לגמרי. ממש כעסתי, אבל אז הוא השתיק אותי שתקע את הזין הענקי שלו עמוק בתוכי ועשינו סקס מדהים, מה שמזכיר לי. לא נראה לי שאוכל אי פעם לעשות סקס עם בן אדם שהוא לא קולטון. הוא מזיין כמו מלאך משמיים.
הוא אליל הסקס.
ועכשיו, שאנחנו שוכבים במיטה למחרת בבוקר, כשהוא מלטף את האגן שלי באצבעותיו ומנשק את צווארי, אני מרגישה שמשהו לא נכון.
זאת אומרת, אני אהבתי את המגע שלו על גופי. את איך שהידיים שלו אחזו בי, נגעו בגופי והשאירו עליו סימנים. אהבתי איך השפתיים שלו נישקו את צווארי, את שדיי, ירכיי, בטני וכמובן שגם את הכוס שלי.
אהבתי שהוא פקד עליי דברים, כמו אתמול, שהוא אמר לי איך למצוץ לו ולגעת בו.
אהבתי את זה שהוא שלט עליי, רוב הזמן לפחות.
"הטעם שלך.."
"די קולט," לחשתי. "מה יש לך?" הוא שאל בשקט והרים אותי עליו. "אתה חושב שהצלקות שלי מוזרות? שהן.. מפחידות, זאת אומרת?"
"אני חושב שהצלקות האלה מעניקות לך את הסיפור הכי מעניין בעולם. אני לא בטוח שבלי הצלקות האלה, בלי כל השריטות שלך הייתי מתאהב בך, קים." בחנתי אותו. רוב האנשים היו אוהבים אותי יותר בלי כל הטראומות שלי, כל השריטות האלו שיש לי.
הוא ליטף את הלחי שלי ונשק לשפתיי.
"ולעזאזל, אני מאוהב בך כל כך." הוא החדיר את לשונו לפי וליקק אותי ומצץ את שפתיי. "יש לי בית ספר, אני צריכה להתארגן." ירדתי ממנו והוא בחן אותי. מבטו היה נעוץ בתחת החשוף שלי שאני הולכת וגלגלתי עיניים. "אני לא אוהב שאת מתלבשת. אני אוהב להלביש אותך." נעצתי בו מבט והוצאתי בגדים מחדר הארונות.
ג'ינס שחור גבוה, חזיית תחרה שחורה, חוטיני שחור גם כן כמובן וסוודר לבן וארוך.
זרקתי את הבגדים על קולטון והתיישבתי לידו. "אליל הסקס קולטון, אני מסכימה לך להלביש אותי."
"אני אשמח להלביש אותך," הוא אמר והתחיל להלביש אותי תוך כדי שמתגרה בי, שהוא שם לי את החוטיני הוא דאג להעביר את לשונו החמה על הדגדגן שלי ואז חבט בתחת שלי וגרם לגניחה חרישה לבקוע משפתיי. "אלוהים," מלמלתי והוא המשיך.
הוא ליקק את הפטמות שלי – את שתיהן כמובן ואז שם לי את חזיית התחרה ובחן אותה בזעף. "אני לא אוהב את החזייה הזאת ואפילו פחות העובדה שהיא תהיה חשופה לעיניי כולם,"
"זה עדיף מכך שהידיים שלי יהיו חשופות.." מלמלתי והוא נעץ בי מבט זועם ונאנח.
הוא נישק את ידי וחייך אליי. "את מושלמת. אם או בלי צלקות." אמר והסמקתי.
אהבתי את זה שהוא תמיד מנסה לגרום לי להרגיש יפה ותמיד מזכיר לי שהוא אוהב אותי, זה גרם לפרפרים לעוף בבטני.
הוא עזר לי לשים את הסוודר ונאנח שלא הצליח להסתיר בעזרתו את התחרה של החזייה.
הוא עזר לי לשים את הג'ינס ורכס את הרוכסן וסגר את הכפתור. הוא הרים קצת את הסוודר והעביר את לשונו על בטני. "טעימה כמו תמיד," הוא נאנח ונישק אותי.
"בואי, אני אקח אותך לתיכון."