אהבה משוגעת || דואט האהבות [1]

פרק 34

קולטון:

התעוררתי שקים צמודה אליי ומחבקת אותי. "מה קרה, ירח קטן?" שאלתי, אבל היא ישנה.
איידן נכנס לחדר ששון על ידיו, רדום, ובחנתי אותו בבלבול. "היא בסדר? ריס אמר לי ש-"
"היא בסדר," קטעתי אותו. "לאן אתה לוקח אותו?"
"החזרתי אותו מהגן כי הוא לא הרגיש טוב, אני עברתי כאן רק כדי לבדוק שהכל בסדר."
"היא תהיה בסדר." אמרתי וליטפתי את ראשה.
היא חמודה שהיא ישנה, היא נראית כמו מלאכית קטנה.
"ואתה?" נעצתי בו מבט ובחנתי אותו בבלבול. "אתה בסדר?"
"אני חושב," אמרתי והוא הנהן. "אני עולה למעלה, שהיא מתעוררת תבוא למפקדה. אלה בסלון עם ג'ואי, משהו קרה בינה לבין ריס והיא לא מוכנה לדבר איתי-"
"אני אדבר איתה." הוא הנהן ויצא מהחדר ששון עליו.
הורדתי ממני את קים ונישקתי את מצחה. כיסיתי אותה בשמיכה והלכתי להתארגן.

נכנסתי למטבח ולקחתי את ג'ואי מאלה שהכינה לו בקבוק.
עיניה היו נפוחות ואדומות, היה נראה שהיא בכתה הרבה.
"מה קרה אלה?" שאלתי ובחנתי אותה.
"כלום,"
"אלה." הזהרתי וחיבקתי אותה. "הוא לא אוהב אותי."
"הוא כן, למה שלא יאהב אותך? את ראית איך הוא מסתכל עלייך בכלל?" היא בחנה אותי. "כמו שאתה מסתכל על קים." היא השפילה את מבטה. "נכון, ואני אוהב את קים יותר משאני אוהב כל אחד."
"זה לא אומר שריס אוהב אותי יותר מכל אחד." היא מלמלה. "הוא לא שם עליי בכלל בזמן האחרון. הוא היה בסדר איתי חודש ואז חזר להתעלם ממני.. זאת אומרת, לא להתעלם, אבל בכל פעם שאנחנו לבד הוא עובד, אף פעם אין לו זמן אליי ונמאס לי מזה."
"אולי הוא פשוט-" היא הנידה בראשה ולקחה ממני את ג'ואי.
היא התיישבה על הספה בסלון והתיישבתי לידה תוך כדי שהיא מאכילה את ג'ואי. "אני דיברתי איתך יותר משדיברתי עם ריס בחודש האחרון. ואני אוהבת אותו, באמת אוהבת אותו, אבל אני מרגישה שבזמן האחרון הוא לא רוצה אותי כמו שרצה אותי פעם."
הנהנתי והיא המשיכה להאכיל את ג'ואי ובסוף החזירה אותו למיטה שלו וחזרה לשבת צמוד אליי.
חיבקתי אותה. "רוצה בירה?" שאלתי אותה והיא הנהנה.
קמתי והבאתי שתי בירות. קצת אלכוהול לא יזיק לי.
או שלפחות כך חשבתי לפני שאלה סיימה חמש בירות והיא שיכורה. תפסתי אותה והצמדתי אותה אליי. "את על הזין שלי, אלה. את מתחככת בו ואת אשתו של החבר הכי טוב שלי."
"לפני שנתיים לא היה לך אכפת. חוץ מזה אני מרגישה שעומד לך," היא אמרה והמשיכה. "כן כי את נראית מדהים ואת מתחככת בזין שלי ואני לא גמרתי מלא זמן,"
היא חיככה את שפתינו והצמידה אותם.
נישקתי אותה בחזרה, על אף שלא הייתי בטוח למה.
הטעם שלה.. מוזר. זאת אומרת, לא מוזר. יש לה טעם טוב אבל הוא הרבה פחות מתוק מהטעם שאני רגיל אליו.
שהבנתי לאט מה אני עושה הרחקתי אותה ממני וריס נכנס לסלון בזעם והתחיל להרביץ לי. דחפתי אותו ממני והפכתי אותנו.
"ריס." אלה גיחכה. "פתאום אכפת לך, אה?" הוא קם אליה והיא סטרה לו. "אתה מניאק. אני שונאת אותך." הוא הצמיד אותה אליו ונישק אותה על שפתיה. היא זרמה ונישקה אותו. "ריס," היא גנחה לפיו והנדתי בראשי בחוסר אמון.
"אני הולך לקים," אמרתי והשארתי אותם לבד. היה אפשר לשמוע את הגניחות שלהם ואת הנהימות של ריס.
נכנסתי לחדר שלי ובחנתי את המיטה. "קים?" שאלתי והיא יצאה מהמקלחת. "הממ?" שאלה שמברשת השיניים בתוך פיה וגיחכתי. "את חמודה." היא הסמיקה והלכה לכיור. שהיא חזרה היא התקרבה אליי ונשקה לי על שפתיי. "תודה." היא לחשה והרמתי אותה עליי. "אתה חמוד גם," גיחכתי והנהנתי. "תודה אני מניח. למרות שאני לא חמוד, אני גבר."
"לא. אתה יותר כמו אידיוט."
"אידיוט שהיית מתה שיזיין אותך." היא התרחקה ממני והשפילה את מבטה. "מה? מה זה החלום הזה שאת חולמת, קים?"
"אני חולמת שאונסים אותי. גידאון ועוד גברים. אני לא בטוחה למה, זה לא קרה אף פעם על פי מה שאני יודעת. אבל.. זה מאז ש.. שהיינו במועדון והאיש הזה ניסה לגעת בי. אני לא יודעת."
"זה בערך ארבעה חודשים, קים.. איך זה שלא ידעתי על זה?" היא משכה בכתפיה. "אין לי מושג, קולט.. בדרך כלל הייתי מתעוררת האמצע הלילה שישנת, אז לא רציתי להעיר אותך." בלעתי את רוקי והנהנתי.
עיניה נצצו מדמעות. היא פחדה. באמת פחדה.
פחדה שזה יקרה לה.
פחדה אם זה קרה לה.
"אני אלך לאלה," היא לחשה. "לא. היא מזדיינת עם ריס בסלון, אל תלכי." לחשתי.
היא בחנה את עיניי והנהנה. עיניה היו נעוצות בי וליבי בער.
רוב האנשים מעדיפים עיניים כחולות או ירוקות, אבל עיניים חומות – העיקר העיניים החומות שלה – גורמות לבטן שלי להתהפך ולליבי לפעום בחוזקה.
אהבתי את העיניים החומות, הן גדולות ועמוקות. הן יפהפיות.
קים התקרבה אליי והרמתי אותה עליי.
השכבתי אותה על המיטה ונישקתי אותה על שפתיה נשיקות שטוחות ועדינות שמהר מאוד הפכו לנשיקות עמוקות. "אני.. אני התנשקתי עם מישהו אתמול," היא אמרה והורידה אותי ממנה. "בבוקר, בתיכון, לפני שהחייל הזה ניסה לאנוס אותי." הידקתי את לסתי. "אני מצטערת." היא לחשה וקמתי ממנה בזעם.
"נמאס לי מזה קים," אמרתי והעברתי את ידי בשיערי. "אני הולך למפקדה,"
"רגע! קולט חכה רגע, בבקשה." היא תפסה את ידי והסתובבתי אליה. הזעם בער בגופי, עבר בעורקיי. הדם שלי היה חם.
"אני אוהב אותך, קים! פאקינג אוהב אותך! ואת מתעלמת מהעובדה הזאת. את כל הזמן- פאק!" צרחתי והיא התרחקה ממני בבהלה.
"אני הולך. תחזרי לחדר שלך, שאני חוזר אני לא רוצה שתהיי בחדר שלי. לכי לחבר החדש שלך, טוב?"
"רגע, אבל קולטון-" הנדתי בראשי. "בלי 'אבל, קולטון' קים! אני לא רוצה לראות אותך."
השתחררתי מאחיזתה ויצאתי מהחדר.
יצאתי מהדירה וירדתי במעלית למטווחים. איידן היה שם עם ליליאנה, החזיק במותנה תוך כדי שהיא יורה למטרה. "אני מצטער שלא באתי למפקדה," אמרתי והוצאתי את האקדח שלי. "למה לא באת?" הוא שאל וליליאנה הסתובבה להסתכל עליי. "חיכיתי שקים תתעורר ואז-"
"קולטון, אתה יכול להקשיב רגע?" היא נכנסה למטווחים והסתובבתי אליה.
התקרבתי אליה בזעם ותפסתי בה.
"את חתיכת זונה, ולא אכפת לי אם תבכי אחרי זה, או תלכי ותחכתי וורידים כמו איזה ילדה מטומטמת."
"קולטון-"
"אני אמרתי לך שאני אוהב אותך, אני אמרתי את זה כל כך הרבה פעמים. אני התכוונתי לכל מילה ואת.. ואת בחרת ללכת ולהתנשק עם המזדיין הזה מהתיכון שלך. להזכיר לך שאת זאת שרצית שנהיה ביחד?! לא אני!" נהמתי ותפסתי בה חזק יותר. "עכשיו לכי מכאן לפני ש-"
"אני שונאת אותך." היא לחשה וליבי התכווץ.
ואני אוהב אותך, בגלל זה זה הרבה יותר כואב לי.
אני לא התכוונתי לזה. היא יודעת את זה. לא התכוונתי לשום דבר שאמרתי.
"אני כל כך שונאת אותך קולטון," היא ברחה למעלה ואיידן בחן אותי.
"תעזוב אותי." נהמתי והעברתי את ידי בשיערי.
יריתי למטרה כמה פעמים ופגעתי בדיוק באותו מקום. בדיוק באמצע.
ליליאנה בחנה אותי. "איך אתה עושה את זה?" היא שאלה ובחנה אותי. "פשוט תתרכזי במישהו שאת רוצה לרצוח ותירי." היא הנהנה ועשתה את זה.
התרכזה במישהו שהיא רוצה לרצוח וירתה למטרה, והצליחה גם. "ילדה טובה," אמרתי והיא צמצמה את עיניה. "לך תזדיין, קולטון. אני לא הבובה שלך."
"צודקת, את הזונה של איידן." מבטו הפך לזועם והוא התקרב אליי.
ליליאנה תפסה אותו והנידה בראשה. ."הוא לא שווה את זה,"
"אבל את שווה זיון," קרצתי והיא גלגלה עיניים.
"בכל מקרה, איידן. אתמול בזמן שקים הייתה בתיכון הלכתי לנקות את הראש ותפסתי את אחד מהרוסים המזדיינים. הוא למטה אם אתה רוצה לטפל בו, אבל תיזהר איתו. המזדיין הזה חכם," הוא הנהן ובחן אותי. "איך זה שלא ידעתי על זה עד עכשיו?" הוא שאל ומשכתי בכתפיי.
אני באמת לא ידעתי איך הוא לא ידע.
אני אמרתי לאחד החיילים שלנו לעדכן אותו, אבל הוא כנראה שכח.
החזרתי את האקדח לחגורה שלי ועליתי למעלה.
שהמעלית נפתחה בחנייה מבטי ננעץ בקים שמישהו מחבק אותה ומלטף את גבה.
הידקתי את לסתי. הלכתי לרכב שלי ונכנסתי פנימה.
התחלתי לנסוע ועצרתי לידם. הוצאתי את האקדח מהמקום והראתי אותו לחבר המזדיין של קים. "אתה יודע מה זה?" שאלתי. "אקדח?"
"אתה יודע מה יקרה לך עם זה אם תיפגע בה?" הוא הניד בראש ובלע את רוקו. "יש בפנים עשרה כדורים, הם יחוררו אותך. כל חלק בגוף שלך. קים יכולה להעיד שעשיתי דברים רעים מזה כבר."
"כן כי אתה פסיכופת ובן זונה," הידקתי את לסתי. "לכי תזדייני, קים." אמרתי.
"ואתה," כיוונתי עליו בראשי. "תיזהר ממנה, יש לה הרבה סכינים, היא אוהבת לחתוך." הדמעות נצצו בעיניה והוא כיוו. את מצחו בבלבול.
חייכתי והמשכתי לנסוע במהירות ורוז התקשרה אליי. "מה את רוצה?" שאלתי בזעם.
"אתה לא עונה לדומיניק,"
"אם הוא היה מתקשר הייתי עונה." נהמתי והעברתי את ידי בשיערי.
מה שהרגשתי לקים.. האהבה עם השנאה, הרצון לרצוח אותה.. לעזאזל.
רציתי לרצוח אותה, להתעלל בה, לראות אותה סובלת, כי זה היה פאקינג מספק אותי.
אבל באותה המידה רציתי להגן עליה ולחבק אותה בחוזקה. האמת שרציתי להגן עליה ולחבק אותה חזק יותר.
"טוב, בכל מקרה קח אותו." חיכיתי כמה שניות ואז שמעתי את קולו של דומיניק. "מה קורה בינך לבין קים?"
כלום.
שום דבר.
אין דבר אחד שקורה בינינו.
ביני לבין קים לא קורה.
פשוט ככה.
לא קורה כלום בין שנינו.
"כלום," לחשתי בקול חנוק. "אתה רוצה שיקרה יותר?"
"דומיניק, היא שקרנית וזונה. אני לא מבין למה הלב הדפוק שלי אוהב אותה. היא מתנהגת כמו ילדה קטנה." הזעם גאש בעורקיי.
נמאס לי מאיך שהיא מתנהגת אליי.
"הלב שלך לא דפוק קולטון. ואני בטוח שהיא אוהבת אותך, זה גם לא שהייתם ביחד, זוג-"
"אנחנו כאן, אבל תסמוך עליי שהטעות הזאת לא תחזור על עצמה אף פעם." אמרתי.
האמנתי למה שאמרתי, על אף שזאת הייתה טעות מוחלטת.