אהבה משוגעת || דואט האהבות [1]

פרק 40

סופיה:

ג'יימס נכנס לחדר שלנו מדמם ורצתי אליו.
הוא חיבק אותי חזק אליו ונשם את ריחי. הוא טמן את ראשו בשקע צווארי והרגשתי את הדמעות שלו מרטיבות אותי.
"אלוהים, ג'יימס.. מה קרה?" שאלתי בדאגה. "הוא דיבר עלייך," הוא גנח בכאב והשכבתי אותו על המיטה.
הרמתי את החולצה שלו והזדעזעתי ממראה הדם. "פאק," הוא גנח. "ג'יימס זה מלא דם." נאנחתי ועזרתי לו לקום. "אתה צריך להגיע לבית חולים." הוא הניד בראשו. "הם ישאלו אותי איך זה קרה וזה מסובך מדי להסביר, פיה.."
"אפשר לפחות לקרוא לרופא שלנו?" שאלתי בשקט ובחנתי אותו. הוא הנהן ונישק את שפתיי.
קמתי מהמיטה והתקשרתי אליו. "כן, גברת הייל?"
"ג'יימס נפצע ו..והוא מדמם ממש והוא לא מוכן להתפנות לבית חולים, אתה יכול בבקשה-"
"אני כבר אגיע, אתם בדירה שלכם, נכון?" הוא היה נשמע כל כך אדיש וזה עצבן אותי. ג'יימס מדמם כאן למוות ואני כמעט בוכה והוא.. אדיש.
ניתקתי וחזרתי לשכב ליד ג'יימס, שהיה נראה מעורפל לגמרי. "אני בסדר," הוא מלמל. "אני נשבע שאני בסדר."
"אז אתה נשבע סתם, כי אתה ממש לא, ג'יימס. אל תשקר לי, אני רואה בעיניים שלך שלא הכל בסדר."
"יהלום.. אני אוהב אותך, אני לא אמות עכשיו, טוב?" הוא שלח את ידיו לבטני וליטף אותה בעדינות. "ואני אוהב אותה," הוא נישק את בטני. "אנחנו אוהבות אותך גם," נישקתי אותו והוא גנח בכאב. "זה בסדר," הוא אמר אבל שמעתי בקולו שכואב לו. "דוקטור רדפורד יגיע ואם הוא יגיד שאתה צריך ללכת לבית חולים, אתה תלך. נמציא איזה סיפור, טוב?"
"מה שתגידי." הוא אמר ונישק אותי בעדינות. נאנחתי ודוקטור רדפורד נכנס לחדר.
"סופיה." הוא אמר והתרחקתי מג'יימס. "אני בסדר, היא סתם מגזימה." הוא בחן את הדם על חולצתו וזקר גבה. "סופיה את תוכלי לחכות בחוץ בזמן שאני בודק את הפציעה?" הנהנתי ויצאתי החוצה. ניקי הייתה שם עם כריסטופר והיא מהירה לחבק אותי. "הוא בסדר?" כריסטופר שאל ומשכתי בכתפיי. "אני לא יודעת, כריסטוף.. אני חושבת שלא, אבל הוא טוען שהוא בסדר. אולי רק בשביל להרגיע אותי."
"אני אלך לבדוק מה קורה," הנהנתי והוא הלך לשם. ניקול התיישבה על הספה ואני איתה. "איך זה קרה לו?" היא שאלה. "לא יודעת. הוא לא ממש הסביר. הוא אמר שמישהו דיבר עליי, אז אולי הוא ניסה להגן עליי." היא הנהנה וליטפה את שיערי בזמן שליטפתי את בטני והרגשתי את ג'ולייט בועטת. "איך היית קו-" דוקטור רדפורד וכריסטופר יצאו מהחדר ובחנתי אותם. "הוא בחדר שלכם, את יכולה ללכת." הלכתי לשם במהירות וקפצתי עליו. הוא חייך אליי ונישק את שפתיי בתאווה. "אמרתי לך שאני בסדר," הוא ליטף את ראשי. "אני לא האמנתי לך." הוא הניד בראשו ונישק אותי.
הוא נשכב על המיטה והשכיב אותי לידו. "רדפורד אמר לי שאסור לי להתאמץ, אבל אני שם על זה זין. אז תתפשטי." גלגלתי עיניים. "לא."
"סופיה." הוא אמר והנדתי בראשי. "אם דוקטור רדפורד אמר, אז הוא אמר. אני לא אפר את מילתו. במיוחד שאתה פצוע ככה. אם אתה רוצה תעשה ביד."
"אז תעשי לי את ביד." בהיתי בו והנהנתי הורדתי לו את המכנס והבוקסר וליקקתי את שפתיי שבהיתי בזקפה שלו.
"סופיה את יכולה- פאק! מה נדפק איתכם?!" קולטון סובב את קים ונעץ בי מבט.
ג'יימס התלבש בחזרה ובהיתי בקולטון עם לחיים סמוקות. למה כולם מתפרצים תמיד לחדר שלי ושל ג'יימס או לדירה שלנו בזמן שאנחנו עושים את זה?
ג'יימס נישק את הלחי שלי וקולטון סובב את קים. "מה רצית?" שאלתי בשקט.
"רציתי לשאול אם את יכולה לעזור לי להכין משהו?" הנהנתי. "אני רק.. אמ.. אשטוף ידיים,"