אהבה משוגעת || דואט האהבות [1]

פרק 3

קולטון; 17
קים; 13
————
הערה:
רוז:

– מתנדבת נוספת בבית היתומים, חברה טובה של מיה, בת זוגו של דומיניק לעתיד –

♡♡♡

קים:

"מזל טוב!" אלה אמרה וחיבקה אותי.
ריס עמד מאחוריה ביחד עם קולטון. "מה הקטע של הכתר?" ריס שאל וקולטון בחן אותי.
"זה סוד," אמרתי לו ונעצתי בו מבט.
קולטון המשיך להסתכל עליי.
רציתי לרצוח אותו. אני שונאת את המזדיין הזה. במיוחד אחרי מה שעשה אתמול.
"יש לך כל כך הרבה מזל שלא לומדים היום! כדאי שנלך למסעדה, או ש-"
"אלה.. אני לא רוצה לעשות משהו מיוחד,"
"למה לא?" היא שאלה באכזבה.
ומשכתי בכתפיי.
אני שונאת ימי הולדת.
תמיד בימי הולדת הייתי חוטפת הכי הרבה, היו מרביצים לי ומתעללים בי.
לאט לאט סבלתי יותר, כל יום בבית עם גידאון ומטילדה גרם לי לרצות להתאבד יותר ויותר.
אני התחלתי לפגוע בעצמי שהייתי בת תשע, ניסיתי להתאבד שהייתי בת אחת עשרה, אבל לא הצלחתי.
שנאתי את זה שלא הצלחתי.
אני שונאת את זה עד היום.. אם הייתי מצליחה אז לא הייתי צריכה לסבול כל כך הרבה.
היום אני במצב טוב יותר, אני מניחה.. אבל אני כן פוגעת בעצמי.
זה ממכר.
זה יותר גרוע מאלכוהול או סמים.
קולטון אמר לי לפני כמה חודשים משהו שגרם לי מוזר.. כי לרוב שקולטון ואני מדברים זה כשאנחנו רבים או כשהוא דואג לי.. אבל הוא אמר את זה שהיה שיכור.
אני דיברתי איתו על משהו ואז הוא אמר, 'כשזה מתחיל, זה אף פעם לא נגמר. אף פעם אל תאמיני לאנשים שאומרים לך שזו רק תקופה. זו לא'.
והסכמתי איתו.
אני בתקופה הזאת מאז שאני בת שבע וחצי, התחלתי לפגוע בעצמי שהייתי בת תשע.
היו פעמים שהרגשתי טוב ושמחה, ואז עוד פעם שקעתי לדיכאון ועצב, ואז זה חזר.
זה כמו גל, זה כל הזמן עולה ויורד, והפעמים בו זה מאוזן קטנות מאוד.
האמת שבהתחלה, שרק התחלתי לפגוע בעצמי, הייתי מגלחת עם סכין גילוח את הרגליים, מתחננת לאלוהים שאחתך. יש לי צלקת לאורך כל הירך שלי בעקבות זה, ירד לי כל כך הרבה דם ביום שזה קרה והצלקת נפתחה עוד כמה פעמים.
זה היה מהנה כל פעם מחדש.
לחתוך את עצמי היה.. מרגיע, זה היה לוקח את כל הכאב שלי ומוציא אותו עם הדם, זורם עם המים לביוב.
הכי הרבה זמן שהחזקתי בלי לפגוע בעצמי היה חודשיים, אבל זה הרבה מבחינתי, ואני גאה בעצמי על כך.
קולטון בחן אותי.
הוא יודע בדיוק מה עובר בראשי, למרות שהוא יודע רק על חלק.. אין לו מושג שאני חותכת את עצמי, פוגעת בעצמי.
אבל את השאר הוא פשוט יודע. "אני יכול להביא לך חיבוק יום הולדת?" הוא שאל והנהנתי. הוא התקרב אליי וחיבק אותי צמוד אליו. "מה קרה, מפלצת קטנה? הכל בסדר?"
"לא.." מלמלתי והוא נישק את ראשי. "במלתחות, עוד עשר דקות?" הנהנתי וחייכתי אליו.
הוא נחמד.. שהוא רוצה, לפחות.

נכנסתי למלתחות אחרי עשר דקות.
"קים," קולטון גנח מאחד התאים.
"קולטון," נאנחתי. "אתה עושה ביד בזמן שאתה חושב עליי?"
"כן," נהם והסמקתי. ולא בגלל שאני נבוכה, אלא בגלל המחשבות המלוכלות שעברו במוחי.
אני יודעת שחלק מהבנות בשכבה שלי כבר לא בתולות, אולי אפילו הרוב.. אבל אני עדיין לא מרגישה מוכנה לזה.
אבל אני מרגישה שאני רוצה לרדת לקולטון, אולי רק שינשק אותי.. אני אף פעם לא התנשקתי. מעניין אם זה מרגיש טוב. אבל אני לא אשאל או אבקש ממנו את זה, לפחות לא עכשיו.
הוא יצא מהמקלחת שלחייו צבועות קצת בוורוד וסידר את הבוקסר שלו. "אתה לא אמור להיות דלוק על אלה או משהו כזה?"
"מי אמר שאני לא?"
"אתה אוננת במחשבה עליי," הוא גלגל עיניים והעביר את ידו בשיערו. "אולי חשבתי שאני מזיין את שתיכן," צחקקתי והנדתי בראשי. "אתה לא."
הוא הרים אותי על השיש ובחן אותי. "מה קורה? מה עבר לך במוח החמוד שלך?" נאנחתי והוא חיבק אותי.
"מה קרה, מפלצת קטנה?" בהיתי בו והוא ליטף את שיערי. "השיער שלך כל כך נעים," לחש.
"חשבתי על זה שאני שונאת ימי הולדת, ולמה אני שונאת.."
"ולמה את שונאת?" נעצתי מבט בעיניו. הוא פאקינג רציני? "בסדר.. את צודקת, סליחה." הוא היה כל כך קרוב אליי ששפתיו כמעט נגעו בשלי.
כמעט התנשקנו, אבל הדלת נפתחה ורוז עמדה שם ובחנה אותנו.
"אנחנו רוצים לחתוך את העוגה, אתם באים?" היא בחנה אותנו בחשד.
הנהנתי פעם אחת. "עוד רגע,"
"בסדר. קולטון, בלי שטויות." הוא גלגל עיניים וצחקקתי. מה היא רוצה ממנו?
היא יצאה מהחדר והוא העביר את שיערי אל מאחוריי אוזני.
"תחייכי." בחנתי אותו וחייכתי חיוך מתוק.
"יופי," הוא קירב את שפתיו אליי ונישק את הלחי שלי.
השפלתי את מבטי והסמקתי.
לא מכך שעשה את זה, אלא מעצם המחשבה שרציתי שהוא ינשק אותי במקומות אחרים.
"טוב, בואי נלך." הוא התכוון ללכת אבל תפסתי את ידו והצמדתי אותו אליי.
חיבקתי אותו בחוזקה והוא חיבק אותי גם. הוא נישק את ראשי וליטף את הלחי שלה. "אני.. אני רוצה להישאר ערה כל הלילה, אתה תעשה את זה איתי?"
"אני אחשוב על זה,"

בהיתי בעוגה שהייתה לי בצלחת וקולטון לחץ את ידי.
"תאכלי. זה יום ההולדת שלך," לקחתי חתיכת מהעוגה והכנסתי אותה לפי.
"ילדה טובה," הבל פיו נח על אוזני. עורי סמר והרגשתי את פניי נצבעות באדום.
"אתה אידיוט."
"אני אוהב להיות האידיוט שלך," סובבתי את מבטו אליי וחייכתי אליו.
לקחתי עוד חתיכה מהעוגה והוא ליטף את הירך שלי.
"אתה שונא אותי."
"לא אני לא. אני דווקא חושב שאת מתוקה,"
"כן?" הוא הנהן.
רוז ומיה בחנו אותנו בבלבול והוא לקח את ידו בחזרה אליו.
ריקנות מילאה אותי.
רק רציתי שישאיר את ידו שם.
שיגרום לי להרגיש טוב יותר. זה מחמם אותי ונותן לי הרגשה שאכפת לו ממני.
הוא חייך אל אלה שהתיישבה לידו וכל תשומת הלב שלו עברה אליה.
אני שונאת את זה, אבל מה ציפיתי? באמת חשבתי שהוא יעדיף מישהי כמוני עליה? זאת אומרת, היא פאקינג יפהפייה.. לעומתי.
"ואת זוכרת ש-"
"אני עולה רגע למעלה," לחשתי וקמתי מהשולחן.
קולטון התעלם והמשיך לדבר עם אלה.
בלעתי את רוקי וברחתי למעלה. נכנסתי לשירותים ונעלתי את הדלת.
זה מרגיש כאילו יושבים לי שני אנשים על הכתפיים.
מלאך ושטן.
המלאך דואג לי: אל תקיאי את זה, קים, לא אכלת יומיים.
אם קולטון ידע הוא יכעס עלייך.
לעומת השטן: תקיאי את זה, קים. זה סתם יזיק יותר.
את רוצה שקולטון יסתכל עלייך או לא?
אם את רוצה להיות יפה את צריכה לסגור את הפה.
רק המחשבות גרמו לבטני להתהפך והקאתי לתוך האסלה, כנראה שאלוהים החליט בשבילי.
בשביל להיות יפה צריך לסבול.. חשבתי לעצמי. ויש לי עוד דרך ארוכה לסבול בשביל להיות יפה.
"תפתחי את הדלת," קולטון נהם. הורדתי את המים ופתחתי את הדלת בחצי חיוך. "מה עשית שם?"
"השתנתי," אמרתי והלכתי לכיור. שטפתי ידיים.
הוא סובב אותי אליו ונאנחתי. "מה אתה רוצה?! תעזוב אותי כבר!"
"מה יש לך?!"
"כלום, לך תזדיין." דחפתי אותו ממני ויצאתי מחדר המקלחת.
אני שונאת אותו.
הוא רדף אחריי ותפס את ידי. "מה קרה?"
"כלום,"
"את בסדר?"
"לא." הוא המשיך לבחון אותי ובלעתי את רוקי. "מה אתה רוצה שאגיד?! 'כן קולטון, אני בסדר' ואשקר לך?! כי זה לא נכון! זה יהיה שקר מוחלט אם אגיד לך שאני בסדר. אתה יודע טוב מאוד שאני שונאת את ביום הזה ואתה אפילו לא גורם לי להרגיש טוב יותר!" הוא בהה בי וגרר אותי איתו לחדר של הבנים.
הוא התכופף והוציא מהשידה שליד המיטה שלו קופסא.
היה בפנים שרשרת מצופה זהב, התליון שלה היה לב מפנינה והיה לו מסדרת בצבע זהב גם כן.
"זה יפהפה, קולט. למי זה?"
"לך."
"לי? לא.. אני לא יכולה לקחת את זה, זה בטח עלה מלא."
"זה כן, ובגלל זה את צריכה לקחת את זה." בחנתי אותו והנהנתי.
הוא חייך ונישק את מצחי. "תענוד לי אותה?"
"כן." הסתובבי והעברתי את שיערי קדימה שהיא ענד לי אותה. הרגשתי את שפתיו על צווארי וגניחה נפלטה מפי.
הוא נישק אותי כמה נשיקות וחייך אליי.
"יש לך ריח טוב, קטנטונת."
"תודה.." הסמקתי וחייכתי אליו. "תודה," חיבקתי אותו.

——

אני יודעת שציפיתן לזה, אז הנה🫶🏻
מקווה שאהבתן את הפרק💗