שריל || גראמפי וסאנשיין

פרק 53

סיזר

אני מזיז את המפתח במנעול לפני שאני פותח לנו את הדלת, ואלוהים, כמה טוב לחזור הביתה. 

אני אשקר אם אגיד לשריל שאני מרגיש טוב יותר. חלק פי מת מפחד לקרוס שוב על הרצפה ולהתאשפז בחזרה. אני מרגיש איך הגוף שלי חלש יותר, איך העיניים שלי עייפות יותר. אבל זה עניין של ימים עד שאחזור לעצמי בכל הכוח, אהיה כולי שוב בכושר ואנרגיה. היום אנוח ומחר, אתאבק עם השק.

אני מניח את ידי על גבה התחתון של שריל כשאני מתלווה יחד איתה לבפנים, היא מרחרחת את האוויר, ונושפת אוויר באנחה נרגשת. ״מריח כמו בית,״ היא לוחשת, וחיוך טיפשי עולה על פניי.

כן, היא חושבת ככה? כי לי זה מריח כמו המקום שבו ישנתי בשנים האחרונות. ריחה, מביא לאפי בית. אבל אם היא מריחה בביתי בית איך אוכל שלא לשמוח? היא מוצאת בחלל הזה ביתה, היא רואה בי סופסוף מקום להתבסס בו, ולא רק תחנה חולפת.

זה מביא לגופי הקלה. לפני שבוע וכמה ימים שבה ואמרה שתעלם כשהשבוע יחלוף, והינה עכשיו, השבוע חלף והיא עוד כאן— בלי כוונה לעזוב, או לברוח.

אני כל כך שמח עכשיו שאני רוצה להפעיל במערכת שלי צלילי כינור ולרקוד איתה כל הלילה. אני רוצה לחייג לכומר ולעשות אותה אישתי עוד היום. ונשבע, שאני מסוגל. אבל אם נתחתן ככה רק שנינו, אימי לא תסלח שוב, ולא תראה בשריל כלתה לעולם.

אני רוצה שאת החתונה שלנו שריל תזכור לנצח, ואני רוצה שתכיר מה זה בית ומה היא משפחה כשהוריי אחי וכל החברים יהיו שם, יכירו את האישה שלצידה אחייה לנצח, והאישה שלי גם היא תכיר סופסוף אותם.

״היי שריל,״ אני מחייך, ומצקצק בלשוני, כשהיא מעבירה אליי עיניים סקרניות, מחכה שאמשיך. ״ידעת שאני ספרדי?״ אני מתעניין.

״ספרדי?״ חיוך נלהב עולה על פנייה, ״לא ידעתי! מה אתה מזיין?״

אני בולע את הצחקוק, ״בדרך כלל, אותך.״ אני מספר לה בטון רציני, בהנהון מאסיבי וכנה.

היא מגלגלת את עינייה בשעשוע, מעיפה אל חזהי מכה חלשה ונעימה. ״איזה הומור משעמם,״ היא מתלוננת, ״תגיד משהו בספרדית!״ היא דורשת בהתרגשות, מעבירה את הנושא לפני שאספיק לספר לה עוד ועוד בדיחה עד שאצליח להפיל אותה לרצפה בצחוק רועם.

אני מעדיף, שתתפתל על הרצפה ותצחק עד שלא תוכל לנשום. אבל אני מניח שגם לומר משהו בספרדית זורם.

״לאס פארבלס די אמור,״ אני ממלמל בטון פלרטטני, ומהדק את שפתיי אחת אל השנייה על מנת להסתיר את החיוך המשועשע שמאיים לפרוץ.

״האאא,״ היא מלקקת את שפתייה, ״סקסי,״ היא לוחשת בסיפוק, מעלה אליי זוג עיניים נוצצות, ״מה זה אומר?״

״מילות האהבה,״ אני עונה מבודר, ומקרב את גופה אל שלי, מעמיד אותה מולי על מנת שאוכל להביט בפנייה בזווית אחרת, אחת שאני אוהב.