שריל
אור השמש החודר מהחלון מעיר אותי משנתי. גופו של סיזר עוטף אותי, והתחושה נחמדה, מחממת כל פינה בגופי באופן שזר לי. נרדמנו כשהוא היה הכפית הקטנה ואני שמחה שהשינה החליפה בנינו את התפקידים.
כל חיי הרגשתי קטנה. ילדה מול קהל של אנשים מבוגרים, קטנטנה ושברירית שכזאת. פיזית וגופנית, ואפילו בגילי. תמיד, לאן שלא הלכתי, הרגשתי הקטנה ביותר. הייתי החלשה ביותר. גם עכשיו בזרועותיו, אני מרגישה כל כך קטנטונת. כל כך שברירית. ולראשונה בכל חיי— זה לא מפחיד אותי. ממש כאילו להיות קטנה השתלם לי לראשונה בחיים. להיות קטנה לא בשביל כסף ולא בתור קינק. להיות קטנה כדי להיות ככה, עטופה ומוגנת.
לא אשקר אם אודה שהייתי רוצה לחוש ככה לנצח. שמורה בין בזרועותיו. אבל, אין נצח בחיים האלה. וחוץ מהפרנסה שלי כלום לא נשאר קבוע.
אני מדביקה נשיקה למצחו של סיזר, נוצרת לי את הרגע ומסתפקת בשלווה שהוא שרוי בה כתירוץ ללכת. היה טוב, שישאר טוב. אין סיבה שאשאר לו כנטל בבוקר. עוד לא ראיתי אותו ככה רגוע, ככה חסר אחריות, חסר דאגה. אני רוצה שהזיכרון ישמר כך, ולא יחלוף במבוכה שלו כשיתעורר. אני בוחרת ללכת, כי איני רוצה לחכות עד שיבקש ממני לעשות זאת. אברח, כדי שהרגע שלנו ישאר יפה.
אני מתפתלת בין השמיכות ובשקט הס עוזבת את חיבוקו וקמה מהמיטה. אני מבחינה בשמלה המקופלת שלבשתי אתמול על הכורסא ליד מיטתו. זה מכאיב בליבי להחליט שאשאיר אותה כאן. אין הטעם בלקחת אותה איתי, היא כנראה תקרע ותתלכלך, ותיחרב בין רגע.
השמלה הזאת יפה מדי כדי להיזרק יחד איתי לרחובות.
את הדרך לביתו של אבי מביתו של סיזר אני לומדת. מפתיע לגלות כמה קרובים הם גרים אחד לשני. איך שכונה של עושר בחצי שעה של הליכה נעשת שכונה של עוני ופשע. אני בטוחה שסיזר היה מת לגלות כמה קרוב הוא גר לאבי. והמחשבה עליו גוררת מחשבה נוספת. מה אם הוא התעורר כבר? מה אם הוא יראה בי כזונה על שנשארתי כל הלילה רק כדי לעזוב בבוקר מבלי לומר להתראות?
אני מחליטה לסמס לסיזר לפני שאכנס הביתה, כי להוציא ליד אבי את הטלפון, זו לא אופציה. הוא ירסק אותו אל מול עיניי כי מבחינתו טלפון זו הונאה ולזונות מלוכלכות לא מגיע הנאות, או בכלל- זהות. שם משפחה זה אפילו מיותר.
היי, תודה על אתמול. לא רציתי להפריע הבוקר אז הלכתי. מקווה שתזמין אותי שוב בקרוב ;)
כשהודעתי מתקבלת, היא נקראת מיד, וחולפת שניה בודדת לפני שהטלפון שלי מתחיל לצלצל. אני ממהרת להנמיך, להשתיק ולנתק למרות הרצון שאוכל אותי לענות לסיזר, לשמוע את קולו, לייחל שיקרא לי לשוב ויתן לי סיבה לברוח מכאן חזרה אליו. אך הרצונות שלי נוגדים לרצונות אבי, ואת הרצונות שלו אני מחוייבת למלא.
YOU ARE READING
שריל || גראמפי וסאנשיין
Romance{הושלם} שריל פלינג נקלעה לחיים שנגזרו עליה. אין אישה שרוצה לחיות ברחוב אבל לה, אין ברירה אחרת. יום רודף יום ורק ההתמכרות שלה מחזיק אותה שפויה עבור החיים האלו, עד שהוא מחזיק אותה שפויה במקום. סיזר דיאז בחיים לא רצה אישה נוספת שתגסוס מול עיניו, אבל ה...
