שריל || גראמפי וסאנשיין

פרק 35

שריל

״אני חייב לשכור מנקה,״ סיזר ממלמל לעצמו בבאסה כשהוא בוחן את הבלאגן בפעם החמישית הבוקר. עוד לא קמנו מהספה מהשנייה בה נרדמנו, ואיני זוכרת בכלל מתי הספקנו להרדם. אני יודעת שאני רוצה להישאר על הספה בחיקו עוד כמה שעות. אולי כמה יממות. רק, להיות ככה ביחד. בלי לעשות דבר.

״אני יכולה לנקות,״ אני מודיעה לו בהתרגשות, וצופה בישבנו כשהוא קם מהספה, מוצאת את עצמי מתאכזבת. הרצף נפסק. יום חדש בפתח, והגיע הרגע לקום מהרגע.

״את רוצה לנקות?״ הוא שואל משועשע כשהוא מסתובב להביט בי, ומושיט לי את ידו, מרמז לי לקום גם כן.

אני מהנהנת בלהט כשאני אוחזת בידו, ונעזרת בדחיפתו כדי לקום. אני מביטה בו מחוייכת, ״הייתי המנקה של הבית, הרי אם לא הייתי נענשת. ופיתחתי בזה כישורים מטורפים, אני אדהים אותך!״ אני מבטיחה בהתלהבות.

הוא מחניק חיוך, מושך בכתפיו, ״אם את מתעקשת.״

״יש!״ אני מוחאת כפיים מרוצה, ומדלגת אל השירותים, מרימה את מברשת השיניים מהכיור. אני מלקקת את שפתיי ומצחקקת לעצמי. הוא בטח יהיה כזה מרוצה ממני כשאסיים לנקות. אני לא משאירה פינה מלוכלכת בדרך כלל. אני חוזרת אל הסלון, בוחנת את עיניו, ״לנקות ממש את כל הרצפה? או רק לטאטא לך אבק ולהרים את הזבל?״

הוא מכווץ את גבותיו כשעיניו נופלות אל מברשת השיניים שבידי, והוא מניד בראשו, מזועזע. הוא פוסע אליי ותופס בידי, מביט בי באימה, ״מה את עושה עם זה?״ הוא שואל בזהירות.

״זה המנקה,״ אני משיבה בבלבול, ״אז, אתה יודע.. עם זה אני מנקה,״ אני מסבירה בהנדת ראש לחיוב.

״השם ישמור,״ הוא לוחש לעצמו, ולוקח ממני את מברשת השיניים, חוזר איתה אל השירותים. כשהוא חזור אליי הוא מגיע עם דלי מלא במים, ובידו השנייה, סמרטוט. ״עם זה מנקים.״ הוא מדגיש.

עם סמרטוט? סמרטוט זה לא כדי להבריח עורבים ועכברים? אני מנידה בראשי מאויימת, ״מה זה? זה מלא דברים!״

הוא נותן לחיוך להמרח על פניו, ומהנהן, ״וזה למה אני רוצה לשכור מנקה.״ הוא מסביר משועשע.

אני משרברבת את שפתיי בבאסה ומשפילה את מבטי אל הרצפה באכזבה, ״אוף.״

״למה אוף?״ הוא מצחקק, מניח את הסמרטוט שעון אל הקיר ומתקדם אליי.

אני מעלה אליו את מבטי, בוחנת אותו במבוכה, ״כי רציתי להראות לך שיש דברים שאני כן יכולה לעשות.״ אני מודה באי נעימות, חשה השפלה מחלחלת בבטני ועושה לי בחילה.

״אני יודע שיש דברים שאת יכולה לעשות,״ הוא מציין בפניי מרוצה.

״לא הרבה.״ אני מהדקת את שפתיי אחת לשנייה בבאסה ומשפילה חזרה לרצפה את מבטי.