שריל || גראמפי וסאנשיין

פרק 30

פרק 30

סיזר

אני בוחן את שריל כשהיא יוצאת מהמקלחת, מעביר את עיניי על גופה הזעיר בהערכה. היא כל כך יפה גם כשהיא לא מנסה, וזה? זה מה שהכי מקסים בה. שהיא לא מנסה, לא רוצה להיות אחת ממודלות היופי המוכרות, לא משווה את עצמה לבנות אחרות. התמימות שבה היא גדלה קורעת לב אך גם נורא מנחמת. המדיה לא נכנסה לה למוח, היא לא ראתה נסיכות דיסני ואמרה לעצמה שאת זאתי, היא רוצה לחקות. שריל נסיכה בפני עצמה, באגדה משל עצמה, בעולם שבו היא לא המרכז אך היא עדיין הכל. ואני מת על זה, עף על זה שאני לא צריך להסביר לה שאנג׳לינה ג׳ולי היא לא הסיבה שהציצים שלה קטנים מדי וסלינה גומז זה לא התירוץ לצבוע לגזור ולשנות באובססיה את השיער.

אני לא צריך לבקש ממנה להיות עצמה, כי היא כבר ככה. שריל, שריל שהיא גידלה לבדה, שריל שהיא הפכה את עצמה להיות מבלי להיות מושפעת מכל החברה הדפוקה שמסביב.

ההצגה נגמרת שדארסי מקפץ על הספה ועולה עליי, מלכלך את כל הבד בבוץ וזוהמה, גורם לי להזעיף גבות.

״כוסאמא שלך,״ אני מקלל ומעיף אותו מגופי, ״לעזאזל, כלב מזדיין. פאקינג,״ אני מביט בשריל בזעם. ״אני עדיין רוצה להעיף אותו לאימוץ.״ אני מציין בפניה.

היא מגחכת, ותופסת את דארסי, מושכת אותו אחרייה לחצר וסוגרת אותו בחוץ.

״ממש לא.״ היא משיבה כשהיא חוזרת להיות מול פניי, מתיישבת על הספה לצידי, ״אני והוא עסקת חבילה.״ היא מזכירה לי.

״אני שם זין על זה, את מבינה את זה נכון? בית שלי, חוקים שלי.״ אני מזכיר לה באדישות. אני שם לב שהיא נפגעת, כי הניצוץ בעינייה עוזב, והרעננות שלה מתאדה.

״אני לא מבינה למה זה תמיד חוזר לזה.״ היא מתלוננת, ״אתה תמיד הורס רגע טוב בכעס.״ היא מביטה בי ומשלבת ידייה.

״מה את רוצה שאני אגיד לך?״ אני מרים את גבתי, ״בחרת להכיל את זה נכון? אז תתמודדי ותסתמי את הפה.״

אני די המום בעצמי מהמילים שבורחות משפתיי. אני ואחי הקטן חולקים את זה כאחד, בעיות עצבים בלי קמץ של שליטה או הבנה מה מקורם. אצלי זה בא במילים רעות, אצלו זה בא בלפרק למישהו את הצורה. ממש, הכוח והמוח, ולא בקטע הטוב.

״ברצינות?״ היא בוחנת אותי בתסכול, אך אינה נכנעת עוד לעצב ונפגעת ממילותיי. ״למה אי אפשר לעבוד על זה? תן לי לעבוד על זה איתך. תן לי...״

״מה?״ אני מחייך בזלזול, ״לשנות אותי?״

היא משפילה את עינייה לרצפה ומושכת בתכפייה. זה מפריע לי, הצורה בה אינה מסוגלת להביט כרגע אל תוך עיניי.

״אמרת שאתה אוהב אותי הכי בעולם, יותר מכולם. זה אומר שהתגברת על זה, עלייה. וזה.. זה אומר שאני עושה התקדמות, לא?״ היא מעודדת את עצמה, אך אינני בטוח אם היא בכלל מבינה על מה היא לעזאזל מדברת.