שריל || גראמפי וסאנשיין

פרק 28

(חזרתי ארצה! סליחה שנאלצתן לחכות כל כך הרבה, הגיע הזמן שאפצה אתכן3>)

סיזר

״ממש, אפשר להצהיר בזה כדייט שלישי,״ שריל מציינת בטון מרוצה בעודה חוגרת את עצמה. אני חוטף הצצה לאחור, בודק אם דארסי מסתדר בשטח שהגובל לו.

״כן, אפשר,״ אני ממלמל בהנהון ואמנם קולי נשמע חסר כוח, בליבי אני נלהב.

דייט שלישי עם שריל. הדייט הראשון שלנו הוא משהו שהכחשתי והדייט השני שלנו היה דבר שהפחיד אותי. מהדייט השלישי, אני נרגש. אני רוצה לעלות חיוך לפנייה, להראות לה את עולמי. אני רוצה שתצחק כדי שידגדג לי שוב בבטן וכשהלב שלי יעקצץ אנשק אותה, שוב, ושוב. אמס אל תחושתן הרכה ואסתחרר מכמה שהיא מחממת כל פינה בגופי. 

אם כי לחשוף בפנייה את התרגשות שלי זה דבר שאליו אני עוד לא מוכן. אנחנו עוד לא שם. וזה שהכלב הדפוק שלה הצטרף אלינו לפיקניק מותיר אותי עוד יותר לא מרוצה כך שאין גם סיכוי שהלילה נגיע לשם. 

הבטחתי, אמת. אני מתחרט, גם כן אמת. 

״אני אוהבת את הטוסיק שלך,״ שריל מספרת וכשאני מפנה אלייה את מבטי חיוכה המרוח מעלה חיוך גם אל פניי. אני סוקר את פנייה פעם אחר פעם, כל פינה ופינה, שומר לעצמי את התמונה של יופייה בהערצה, מהופנט אלייה.

״כן?״ קולי משועשע, ״ואיך זה קשור עכשיו?״ 

״זה לא. אני פשוט אוהבת,״ היא מהנהנת, מסכימה עם עצמה. ״עשית פעם סקס בישב-״

״לא.״ אני קוטע אותה לפני שתסיים ומניד את ראשי באימה. ״אוי אלוהים, לא.״

״למה את מגיב ככה אם לא ניסית?״ היא מתחילה לצחוק. ואם כי צחוקה מדבק, אני נותר מזועזע. 

״כי ככה. לא ניסיתי,״ אני מסביר בהתרסה.

״אבל למה?״ חיוכה מרוח מאוזן לאוזן.

״כי זה גבר בתוך התח-״ אני מתמלא כאב רק מהמחשבה. ״לא.״ אני מסכם, ״למה שאנסה?״ אני מעביר את השאלה אלייה. 

״גבר עם גבר נשמע מעניין. סקסי,״ היא מספרת בשעשוע, ״למה אתה לא שוכב עם גברים?״ היא שואלת, ואם כי קודם היא הסתלבטה עלי, שאלתה הפעם תמימה וכנה לגמרי.

אני מכווץ את גבותי ומחזיר את מבטי אל הכביש, ״כי אני לא נמשך אליהם? חשבתי שתניחי לבד שאני לא הומו, לא?״

״לא?״ היא לוחשת, אבודה. ״מה זה הומו?״ קולה מבולבל.

אני מחניק חיוך. התמימות שלה היא הדבר האהוב עלי ביותר. 

״גבר שאוהב גבר.״

״ויש גם אישה שאוהבת אישה?״ היא מתעניינת, והבורות כבר לא מעיקה עלי. להפך, מיום ליום, אני מתאהב בזה. האגו שלי פורח כשאני הוא זה שמסביר לה דברים, במיוחד כשהם בנאלים לגמרי ואין סיבה שמישהו לא ידע אותם. אני זוכה לשר הקטנה שלי מנקודת אפס.