אהבה משוגעת || דואט האהבות [1]

פרק 53

♡♡♡

"העסקה הלכה די טוב," אמרתי לדומיניק בטלפון והתחלתי לנסוע. ליטפתי את רגלה של קים והיא הסמיקה. "יופי. קח את הכסף, קולט. אני לא צריך אותו, תדאג לקים ולך."
"בסדר. תודה, דום." קים שמה את ידה על ידי ושילבה את אצבעותינו. ליטפתי באגודלי את כף ידה.
"בכללי הכל בסדר? איתך ועם קים?" שאלתי. "כמובן, היא הירח שלי."  היא חייכה אליי והשעינה את ראשה על החלון. "קים את בסדר אחרי מה שלאונרדו סיפר לך?" העברתי את מבטי אליה ובחנתי אותה. "אני.. אמ.. אני עוד צריכה לעכל את זה," היא מלמלה ונעצה בי מבט.
היא נשכה את שפתיה התפוחות ונהמתי בזעם. "דום אני אחזור אליך," אמרתי וניתקתי.
נעצתי בקים מבט. "התיק אימוץ שלי.. הוא.. יש לו אותו. אני לא חושבת ש..זאת אומרת, עוד לא החלטתי אם לפתוח אותו או לא. אני מפחדת לגלות מה כתוב שם."
"למה לא סיפרת לי?" היא משכה בכתפיה והצמידה את רגליה לגופה. "קים. למה לא?"
"פחדתי לספר לך. לא ידעתי איך תגיב."
"איך אני אגיב?" שאלתי והרמתי אותה עליי. היא בחנה את עיניי עם דמעות בעיניה. "פחדתי ש..שתלחץ עליי לפתוח את התיק," היא משכה באפה ונצמדה אליי.
ניגבתי את הדמעות מעיניה והיא נישקה אותי. שפתיה רעדו ונישקתי אותה עוד פעם. "ירח שלי, אני אף פעם לא אלחץ עלייך לעשות משהו שאת לא רוצה." נישקתי אותה והיא הסמיקה וחייכה.
היא בחנה אותי ונישקתי אותה על שפתיה. "אני אוהב אותך." לחשתי לה והורדתי אותה בחזרה על המושב שלה.
ליטפתי את הירך שלה והיא נשכה את שפתיה.

הגענו למסעדה והיא בחנה אותי בבלבול. "למה אנחנו כאן?" היא שאלה בשקט וחייכתי אליה. "רציתי לקחת אותך לדייט," היא הסמיקה ויצאתי מהרכב.
עקפתי אותו ופתחתי את הדלת לקים. היא יצאה החוצה ובחנה אותי. "אני לבושה מכוער." היא מלמלה ונאנחה.
תפסתי בסנטר שלה ונישקתי אותה. "גם אם תלבשי שקית זבל את תיראי כמו מלאך, ירח קטן שלי." היא גיחכה. "חוץ מזה שג'ינס וחולצה זה לא מכוער."
"זה ג'ינס שלא מחמיא לי וחולצה שגורמת לי להיראות שמנה," הידקתי את לסתי.
"את מושלמת. עם ובלי החולצה הזאת, קים. די לדבר על עצמך ככה." החלקתי את ידי מתחת לחולצה שלה וצבטתי את בטנה. "שלי." לחשתי לשפתיה והיא בחנה אותי בעיניים נוצצות.
אני אוהב אותה כל כך שכואב לי בגוף.
העברתי את שיערה אל מאחוריי אוזנה והתכופפתי. נישקתי את בטנה והעברתי עליה את לשוני. היא נשכה את שפתיה בשביל להחניק גניחה והעברתי עליה את לשוני עוד פעם.
"זה הדבר הכי יפה ומחרמן שראיתי בחיים שלי הבטן הקטנה הזאת שיש לך." נישקתי אותה עוד פעם והיא הסמיקה וחייכה אליי.
"קולטון," מישהי אמרה ותפסה בידי. היא נצמדה אליי ובחנתי אותה בבלבול.
הרחקתי אותה ממני. "מי את-"
"מישהו.. מישהו רודף אחריי, אני נשבעת. אני צריכה עזרה, בבקשה. אני.. אני יודעת שאתה לא מכיר אותי, אבל.. אבל-" היא התחילה לבכות וקים בחנה אותי ואז אותה. "איך קוראים לך?" קים שאלה בקול מתוק ושקט. "ליין.. הוא.. סליחה שנצמדתי אליך ככה, קולטון. אני-" מבטה ננעץ במישהו שהתקרב אלינו עם סכין בידו והיא התכווצה וברחה.
הלכתי אחריה וגם קים. "ליין!" האיש נהם ותפסתי אותה. הצמדתי אותה אליי וקים בחנה אותנו.
הסתובבתי ויריתי במזדיין הזה פעמיים. ליין נפלה על הרצפה והתחילה לבכות. התכופפתי וחיבקתי אותה. קים התיישבה לידה וחיבקה אותה גם.
הרמתי את מבטו לניידת משטרה ונאנחתי. "פאק," מלמלתי והעברתי את ידי בשיערי.
"קחי," העברתי לקים את המפתחות לרכב ואת הכסף שעשיתי בעסקה.
בחנתי את מי שיצאה מניידת המשטרה. אלוהים אדירים.
בחנתי את ליזי וקים התכווצה. "אני אצא משם," לחשתי לה ונישקתי את מצחה.
"אחרי או לפני שתזיין אותה?" מבטה היה נעוץ בי וגיחכתי. "ככה את לא סומכת עליי?"
"אני לא סומכת עליה." היא העבירה את מבטה לנקודה מאחוריי. "קולטון." ליזי הזהירה והסתובבתי.
הושטתי את ידיי והיא אזקה אותם. מבטי היה נעוץ בה והיא הכניסה אותי לניידת. היא אמרה משהו לקים שהנהנה ואז חזרה אליי.
היא לא הושיבה אותי מאחור, אלא ליד הנהג. היא סומכת עליי. היא נכנסה לרכב והתחילה לנסוע.
בחנתי אותה והיא חייכה. "לא ראיתי אותך הרבה זמן,"
"לא הסתבכתי הרבה, וגם עכשיו לא. לא רצחתי אותו, יריתי בו בשביל לנטרל אותו, הוא בסך הכל שוכב על הרצפה. הוא ניסה לרצוח את ליין. את מוזמנת לקחת אותה לעדות,"
"תסביר את זה לחוקרת שלך אחר כך."