אהבה משוגעת || דואט האהבות [1]

פרק 49

קולטון:
♡♡♡

ירדתי למטה ובחנתי את שון בסלון. התיישבתי לידו והוא בחן אותי. "אתה יודע למה אמא צועקת למעלה בחדר?" כיווצתי את מצחי ובחנתי אותו בבלבול. "מה?"
"אמא ואבא למעלה בחדר, ואמא כל הזמן צועקת. אתה חושב שאבא מכאיב לה? או שאולי היא סתם כועסת?" נשכתי את שפתיי בשביל להחניק גיחוך ובחנתי אותו. "כן אמא שלך רועשת," הוא כיווץ את מצחו. לא הבין על מה אני מדבר. "איפה לוקה?" שאלתי אותו. "אני חושב שהוא עם דוד דומיניק, אבל אני לא יודע. אתה יודע למה אמא צועקת? אם אבא מכאיב לה אני רוצה לדעת. אני אגן עליה!" גיחכתי והנהנתי. "אני בטוח שתגן עליה, אבל אבא שלך לא פוגע בה. הוא אוהב אותה הכי בעולם."
"כמו שאתה אוהב את קים?" הנהנתי והוא בחן אותי. "אז למה היא צועקת?"
"כשאמא שלך נהיית.. כשאמא שלך צועקת וצורחת שהיא לבד עם אבא בחדר, זה בגלל.. שכשהיא צועקת הרבה, יש לה יותר סיכויים להיכנס להיריון." לעזאזל, זה נשמע הגיוני בכלל? אני לא מאמין שנקלעתי לשיחה הזאת עם ילד קטן.
"אז בגלל שהיא צועקת יהיה לה תינוק בבטן? תינוק כמו לוקה?" הנהנתי והוא בחן אותי והנהן גם. "אבל זה ממש תלוי מתי, כי זה רק אם היא צועקת שלוש פעמים את השם שלו ופעם אחת אלוהים,"
"אה.. אז היא לא תהיה בהיריון אחרי זה?" הנדתי בראשי. "אם היא לא אמרה את זה, אז לא." הוא הנהן ובחן אותי. "רוצה לראות את הסכין החדש שאבא קנה לי?!"
"כן." אמרתי והרמתי אותו עליי. "זה בחדר שלך?" הוא הנהן והלכתי לחדר שלו כאן. נכנסנו פנימה והוא ירד ממני. הוא הלך למגירה שליד המיטה שלו והוציא משם סכין עם להב חד וידית אדומה. נאנחתי. "אני גם רוצה כאלה,"
"אז שאבא שלך יקנה לך! ואז יהיה לנו סכינים תואמים!" הוא התלהב ונשכתי את שפתיי. "אין לי אבא, שון-שון." הוא נעץ בי מבט וכיווץ את מצחו. "הוא מת,"
"אה.. סליחה." הוא אמר וחיבק אותי. גיחכתי ונישקתי את ראשו. "זה בסדר. רוצה להראות לי איך אתה משתמש בסכין הזה?" הוא הנהן ושם אותו צמוד לצווארי. התרחקתי ממנו והוא בחן אותי. "אתה מתכוון לשסף לי את הגרון?"
"לא. אני רק אראה לך מה יקרה אם מישהו יפגע באמא." הוא הצמיד את הסכין לצווארי עוד פעם והעביר אותה בעדינות לאורך צווארי, אבל בלי לפגוע בי.
שון אוהב סכינים מאוד, ואני סומך עליו מספיק שלא יפגע בי.
הוא הרים את הסכין ואז הרים אותו גבוה ועשה כאילו הוא דקר אותי בבטני. חייכתי אליו והוא צחק. "זה היה טוב!"
"זה היה מפחיד! אתה ילד קטן,"
"לא אני לא! אני גבר." גיחכתי והנדתי בראשי בחוסר אמון. "גבר, כן, מה שתגיד." לקחתי ממנו את הסכין. "אם אתה רוצה לדקור מישהו כמו שצריך. אתה צריך לבוא אליו מאחורה," הושבתי אותו על הירך שלי.
"אתה תיקח את הסכין, תדביק אותו לצוואר של האויב שלך שידך השנייה מחזיקה אותו צמוד אליך. מוודא שכל תזוזה שהוא יעשה תגרום לכך שהוא יפגע." הוא בחן אותי. "ואז אתה תתפוס אותו ותפיל אותו על הרצפה," הדגמתי עליו, רק שבמקום לשים אותו על הרצפה שמתי אותו על המיטה והצמדתי את הסכין לצווארו. "ואז, אתה תחזיק את הסכין חזק, תכניס את הסכין לכאן-" העברתי את ידי על העורק שלו. "-ותוציא אותו, הוא ידמם למוות. ירגיש כל שנייה שהדם יוצא ממנו. הוא יסבול." הוא בחן את עיניי ועיניו נצצו. "איך אתה יודע כל כך הרבה? אתה עשית את זה כבר?" הנהנתי והרמתי אותו עליי. "וזה כיף כל כך שון." אמתי שמבטי נעוץ בו. "לקחת ממישהו את החיים שלו. ממישהו שהכאיב ופגע באנשים שאתה אוהב." בדיוק כמו שעשיתי למטילדה, כמו שאני רוצה לעשות לגידאון.
לעזאזל. המוות של גידאון יהיה אכזרי כל כך. הוא יצטער על כל רגע, על כל שנייה אחת שגרם לקים לסבול.
"אני הולך לאישה שלי עכשיו, רוצה לבוא?" הוא הנהן והרמתי אותו עליי. הלכתי לחדר שלי ושל קים ונכנסתי פנימה.
היא שכבה על המיטה שג'ואי לידה ואלה מצידו השני של ג'ואי. הורדתי את שון והוא רץ אל קים. היא חייכה אליי ואז אליו והלכתי לכיוונה. נישקתי אותה והיא חייכה אליי. "אני אוהב אותך," לחשתי לה והיא הסמיקה והנהנה. "גם אני אותך." היא נישקה אותי עוד פעם ואז שון התחיל להסביר על איך בגן שלו ועל הילדה הזאת שכל הזמן מעצבנת אותו.
ג'ואי זחל אליי והרמתי אותו עליי. "שלום לך. מה קורה קטני?"
"אההה," הוא אמר בקול תינוקי וחייכתי אליו. "באמת?"
"כה.." גיחכתי ונישקתי את הלחי שלו. "זה חמוד שהוא קצת יודע והרבה לא."
"אולאון," הוא נצמד אליי וחיבקתי אותו. "כן ג'ואי?" הוא בחן אותי בעיניו הגדולות והושיט את ידו הקטנה אל עבר המוצץ שלו – אבל הוא לא הגיע לשם.
לקחתי את המוצץ ונתתי לו. הוא שם את ראשו על חזי וחייכתי אליו. "איפה ריס?"
"אית'ן והוא עובדים על משהו, אני לא בטוחה.. הוא בטח במפקדה," הנהנתי ובחנתי את קים עם שון.
לעזאזל, היא מושלמת.