קולטון; 20
קים; 15
—————
קים:
בחנתי את קולטון יושב בסלון מלטף את בטנה של ליילה ולוחש לה דברים. בטני התהפכה שהוא נישק את מצחה והרגשתי את לאונרדו נצמד אליי מאחוריי. "אני שונא אותה, גם את, נכון?" הנהנתי ונשכתי את שפתיי.
ככה הוא הרגיש בכל הזמן הזה? כשאני הייתי עם אנשים אחרים שהם לא הוא? ככה זה הרגיש? שרף אותו מבפנים?
לאונרדו סובב אותי אליו וחיבק אותי.
בחנתי אותו ונאנחתי. "אני שונאת אותה כל כך, הוא היה שייך לי. הוא שלי. והיא לקחה אותו ממני. היא בהיריון מהגבר שלי, לאו. איך הוא בכלל.. פאק! איך הוא מסוגל?!" הוא חיבק אותי ונישק את מצחי.
אני שונאת את ליילה, אני רוצה לרצוח אותה.
קולטון שלי.
הוא הגבר שלי.
הוא האהבה שלי.
אני לא רוצה שהיא תתקרב אליו!
לעזאזל, אני מרגישה כמו ילדה קטנה אבל אני שונאת את זה שהוא כל כך קרוב אליה.
אני רוצה לרצוח אותה. אני רוצה שהיא תמות.
קולטון הרים את מבטו אליי וברחתי למעלה. נכנסתי למקלחת והעברתי את ידי בשיערי.
בחייך קים, מה ציפית? את ילדה קטנה ומכוערת. את באמת חושבת שהוא באמת אוהב אותך?
בלעתי את רוקי והעברתי את ידי בשיערי. משכתי אותו.
הוא אוהב אותי! אני יודעת שהוא אוהב אותי.
אז למה הוא איתה ולא איתך? למה אותה הוא כל הזמן איתה? למה את האופציה השנייה שלו לא הראשונה?
ליבי נסדק ונשבר.
די, אני לא יכולה לשמוע את הקול המזדיין הזה בראש שלי.
את זונה קטנה קים, אף אחד לא רוצה אותך. את טובה רק בשביל לפתוח רגליים.
יבבה נפלטה מפי ומשכתי את שיערי מראשי בחוזקה.
"היי, היי, מה את עושה?" הנדתי בראשי ובלעתי את רוקי שקולטון שחרר את האגרופים שלי שסוגרים על השיער שלי ומושכים אותו. הוא בהה בי וניגב את הדמעות בעיניי. הוא הרים אותי עליו ונישק את שפתיי. השפלתי את מבטי והנדתי בראשי. "אל תנשק אותי. לך לחברה המזדיינת שלך."
"קים-"
"לך. תזדיין." נהמתי וירדתי ממנו. "קים, את עד לפני כמה ימים יצאת עם מישהו אחר והוא בגד בך." העפתי לו סטירה והוא נעץ בי מבט. "ואתה לא?! אתה בגדת בי בצורה הרבה יותר כואבת!" הוא נעץ בי מבט.
"קים-"
"לא! לא קים!" זרקתי עליו כרית אבל הוא תפס אותה ותפס בי.
הוא ריתק אותי למיטה והצמיד את שפתינו.
הוא טרף וליקק את שפתיי אבל הפכתי אותנו ולקחתי שליטה על הנשיקה. הוא נהם וגנח שהתחככתי בו ואז הפך אותנו עוד פעם. "את שלי." הוא נהם לשפתיי.
"ואם תיפגעי כך במשהו ששייך לי פעם נוספת, אני אכעס כל כך." הוא טמן את ראשו בצווארי והתחיל לנשק אותי שם נשיקות קטנות ורטובות וחמות, כאלה שגורמות לי לרעוד.
הוא ליטף את בטני בידיו ובחנתי את עיניו. הן כהות ואפלות, מלאות בתאווה. בדרך כלל אני אוהבת שהוא מסתכל עליי ככה, אבל עכשיו זה מרגיש.. לא נכון.
הורדתי אותו ממני והוא בחן אותי בבלבול. "קים-"
"לך תזדיין, אידיוט." התכוונתי ללכת אבל הוא תפס אותי בחוזקה והצמיד אותי אליו. "קים, אל תעשי שום דבר טיפשי." הוא לחש לאוזני. הבל פיו החם נח עליה וגרם לי לרעוד. "קים."
"אני לא. אבל תעזוב אותי!" הוא שחרר אותי וליילה נכנסה לחדר הידקתי את לסתי ונעצתי בה מבט זועם. "הלוואי שהייתם מתים עם ההורים שלכם," אמרתי וקולטון נהם בזעם. ליילה הייתה נראית פגועה, מאוד אפילו. אבל לא היה לי אכפת. "קים, תיזהרי במה שאת אומרת. אני לא רוצה לפגוע בך."
"לך תזדיין." נהמתי והרגשתי את הזעם שוטף אותי. "אני שונאת אותך." ירדתי למטה וליילה ירדה אחרי ותפסה אותי. "תקשיבי טוב, קים, כי אני לא מתכוונת להגיד את זה עוד פעם." התכוונתי לברוח אבל היא תפסה אותי חזק.
לעזאזל, היא באמת הייתה כל כך חזקה.
"אני לא יודעת מה עשית לקולטון אבל תתרחקי ממנו! כי אם לא תתרחקי ממנו, אני אדאג שהוא יפגע, ממש קשה, קים." נעצתי מבט זועם בעיניה. היא אפילו לא אוהבת אותו.
היא בכלל באמת בהיריון? היא בכלל אמיתית?
העברתי את ידי בשיערי ודמעות עקצצו בעיניי שהיא הלכה והתרחקה ממני.
תוך דקה קולטון עמד מולי, זועם לגמרי. "את פאקינג רצינית?! את הרבצת לאישה בהיריון?" בחיים לא ראיתי אותו זועם כל כך. זה מלחיץ. "אנ..י- אני לא הרבצתי לה. היא איימה עליי!"
"למה שהיא תאיים עלייך, קים?! בחייך תתני לי לפחות תירוץ הגיוני לכך שפאקינג הרבצת-" בעטתי לו במפשעה. "אני שונאת אותך! למה אתה מאמין לאישה שאתה מכיר פחות מחודש ולא מאמין לאישה שאתה מכיר כבר כמעט ארבע שנים?!" שאלתי. "למה הרבצת לה?!" הוא צרח והתכווצתי.
הנדתי בראשי. הכל היה מטושטש, באמת לא ראיתי כלום חוץ משלוש דמויות מטושטשות והיה לי קשה לנשום, לדבר או לשמוע.
למה הוא לא מאמין לי?! למה הוא מאמין לה? למישהי שאיימה עליי? במישהי שבכלל לא אוהבת אותו?
מישהו הרים אותי עליו, אך לא ידעתי מי זה. ידעתי שזה לא קולטון אני מכירה את המגע שלו טוב מדי והיד של מי שמחזיק אותי שונה משל קולטון והמגע הרבה יותר עדין מאיך שקולטון מחזיק אותי שהוא זועם לגמרי בדרך כלל.
זה לא היה לאונרדו כי על אצבעותיו של לאונרדו יש טבעות, אבל אני לא מרגישה שום דבר קר על עורי.
זה גם לא היה דומיניק כי ידיו של דומיניק חזקות יותר ומחוספסות יותר.
"אני איתך," קולו של ריס נשמע באוזני.
"אני אקח אותך לחדר שלי ושל אלה," לא הגבתי. אני לא בטוחה שיכולתי. לא הצלחתי לדבר וגם בקושי הצלחתי לנשום. נצמדתי אליו עוד והוא נישק את מצחי. "הוא אידיוט, קים. אידיוט."
"אנ..י יוד..עת," גמגמתי.
הוא נכנס לחדר שלו והשכיב אותי על המיטה. ג'ואי הקטן היה לידו. הוא אומנם קטן, אבל הוא גדל כבר כל כך הרבה.
הרמתי אותו עליי, צמוד לחזי וליטפתי את ידו הקטנה. "היי," לחשתי לו בשקט וריס בחן אותנו.
אלה נצמדה אליו ובחנה אותי ואת ג'ו גם. חייכתי אליהם. "הילד שלכם מושלם, אני גם רוצה אחד."
"את בת חמש עשרה."
"בקרוב שש עשרה," תיקנתי וליטפתי את הלחי שלו תוך כדי שאני מחייכת אליו. "יש לך דוד אידיוט, אתה יודע?" שאלתי אותו. "אני טובה יותר ממנו, הוא סתם מטומטם. אתה תידע לכבד את הבנות שתיצא איתן, נכון? לא כמו סתום," הוא השמיע קול תינוקי וחייכתי.
הוא עטף את ידו סביב האצבע שלי וחיפש את הפטמה שלי במטרה לאכול. "זו לא העבודה שלי כבר," לחשתי לו. "את זה אתה צריך לבקש מאמא שלך." העברתי אותו לאלה וניגבתי את הדמעה שהרטיבה את הלחי שלי. "אני אלך לדבר עם האידיוט, זה בסדר שתישארו כאן שלושתיכן?"
"כן, ריס. אתה יכול ללכת לדבר עם האידיוט הזה שעונה לשם קולטון מיילס." אמרתי והוא הנהן ויצא מהחדר.
"מה קורה ביניכם? אני לא מבינה, יום אחד אתם בסדר ואז יום אחר לא."
"את רוצה את הקיצור או הארוך?" היא משכה כתפיה והפכה את ג'ואי לינוק מהשד השני.
"הוא אוהב אותי מאוד, ואני אוהבת אותו בחזרה. ואנחנו היינו בסדר עד שלילה הגיעה. הוזנה הקטנה נכנסה להיריון על ידי קולטון, ומאז הוא כל הזמן איתה. אז אני הסברתי לו שאני מרגישה לבד ורע כי הוא לא איתי, והוא באמת היה נחמד אתמול. אפילו נחמד מאוד, ואז.. היום-" נשכתי את שפתיי והיא בהתה בי. "מה? מה קרה היום?" היא שאלה ובחנה אותי. "כלום, אני.. אני אלך לחדר שלי," אמרתי וברחתי משם.
♡♡♡
אחרי שהתקשרתי ללאונרדו ואמרתי לו שאני צריכה לדבר איתו, ואז נסעתי לגג. שם הוא היה נמצא.
כך שאני עולה למעלה והוא בוחן אותי בזעף, אני מרגישה טוב לראות אותו כאן.
"את לבושה חשוף," הוא אמר וזקר גבה. בגלל זה הוא מסתכל עליי במבט זועף? על אף שאני לא לבושה כל כך חשוף, פשוט המכנס שלי די קצר.
"בסדר, אבא." אמרתי בזלזול והתיישבתי לידו. "אל תזלזלי, הייתי יכול להיות אבא שלך."
"כן.. אתה גם יכול להיות באמת כי טוב.. זאת אומרת, אני לא יודעת מי זה." הוא גיחך והעביר את ידו בשיערו. זה אפילו לא מצחיק. זה פשוט עובדתי. אין לי מושג מי היו ההורים שלי. "אני רוצה גם." לקחתי ממנו את בקבוק הג'ק-דניאלס והוא נאנח. לגמתי ממנו ובחנתי אותו. "למה באת לכאן?" הוא שאל אותי.
"סתם.. רציתי לדבר איתך," הוא הנהן בהבנה ובהה בי. היה נראה שהוא לא ממש מפוקס.. הוא בטח שיכור.
"אני לא רוצה להיות כאן, קים.." הוא אמר ואני תפסתי אותו וחיבקתי אותו.
אם הוא היה יודע כמה אני לא הייתי רוצה להיות כאן.. אם הוא היה מבין כמה אני מזדהה איתו..
"אתה כן.. אתה תמשיך להיות כאן, אתה חזק." לחשתי וליטפתי את שיערו. "וסקרלט אוהבת אותך."
"היא שונאת אותי עכשיו," הוא אמר בשקט ונעץ בי מבט. זה לא נכון. סקרלט אוהבת אותו כל כך.
"היא ממש שונאת אותי, ואני באמת לא ניסיתי לפגוע בה.. קצת צעקתי והיא פשוט.. פאק," הוא העביר את ידו בשיערו ובחנתי אותו בדאגה. "אני שונא.. שונא את זה," דמעות מילאו את עיניו ועליתי מעליו תום כדי שהוא בוחן אותי בבלבול. "מה את עושה?"
"פשוט תירגע," חיבקתי אותו בחוזקה והוא חיבק אותי בחזרה. הרגשתי מלא דמעות בעיניי. הרטבתי את החולצה של לאונרדו.
"מה קרה?" הוא שאל אותי בשקט וליטף את ראשי.
"אני וקולטון יצאנו, רק שנינו, יצאנו למסעדה ואז לבאולינג. והיה לנו כיף, בסדר? ממש כיף," משכתי באפי והוא המשיך לבחון אותי. סביר להניח שעם לאונרדו אני מרגישה הכי בטוחה אחרי קולטון ועכשיו הכי בטוחה איתו בכללי. "ואז חזרנו הביתה והוא שכח מזה, חזר להיות עם ליילה."
"אני שונא אותה,"
"גם אני. וזה אפילו לא הדבר הכי גרוע." קולי נשבר ומבטו הפך זועם שהוא בחן אותי פעם נוספת. "מה הוא עשה?"
"ליילה איימה עליי," היא לחשה ובחנתי אותה.
אני שונאת אותה.
וידעתי שלאונרדו שונא אותה גם, אולי אפילו יותר ממני.
אבל שהוא שקט למשך כמה שניות, ועם כל שנייה מבטו מתקשח יותר ויותר. הופך רציני ומאיים יותר אני יודעת שהוא שונא אותה יותר. האמת הייתה שלא שנאתי אותה, פשוט לא רציתי שהיא תיפגע בקולטון, וגם הייתה לי תחושה רעה כל כך לגביה.
אני אוהבת את סקרלט, היא בן אדם טוב, אבל אחותה.. אחותה מביאה לי אנרגיות שליליות.
היא מרגישה לי כמו בן אדם רע ומגעיל.
לא כמו מישהו אוהב. מעבר לכך שהעיניים של ליילה שהייתה קטנה והעיניים של ליילה עכשיו זו לא אותן עיניים. הן דומות מאוד, אבל עם זאת לא דומות בכלל.
מהתמונות שראיתי שליילה הייתה בהן קטנה, עיניה היו מלאות באושר ואופטימיות. היא הייתה נראית מתוקה, באמת. אבל עכשיו, שאני מסתכלת עליה בעיניים, הדבר היחיד שאני רואה זו מפלצת.
מפלצת שמוכנה לפגוע באנשים שהיא אוהבת רק בשביל להשיג את המטרה שלה. מישהי שתיפגע בכל אחד עבור עצמה.
אבל אולי זו רק אני, כי היא נכנסה להיריון מקולטון ואני לא מוכנה לקבל את זה.
"איך היא איימה?" הוא שאל בשקט ובזעם. כל כך זעם.
"היא איימה שתיפגע בקולטון," הוא הידק את לסתו והנדתי בראשי.
לא רציתי לספר לו הכל. לא הייתי יכולה לדעת איך הוא יגיב.
"לסקרלט אפילו לא אכפת מזה, זאת אומרת.. היא אפילו לא יודעת, איך היא לא רואה את זה?"
"לפעמים את מסונוורת מרוב אהבה או דאגה שיש לך כלפי מישהו וכך את לא רואה את הדברים האמיתיים שהם עושים." הוא אמר ושפשף את לסתו.
הוא היה נראה מודאג מאוד.
"יכול להיות שאני וקולטון ככה?" הוא הניד בראשו. אך ידעתי שזה שקר.
"אתם לא. אצלכם זה עובד בין עצמכם. זאת אומרת, אתם עושים דברים אחד לשני ואתם אפילו לא שמים לב לזה. זה עובד גם לטוב וגם לרע," בחנתי אותו בבלבול וכיווצתי את מצחי.
"הוא כמו השמש שלך, קים, הוא יחמם אותך ויגן עלייך, אבל באותו מידה הוא יכול לשרוף אותך ולהכאיב לך." השמש שלי. מפחיד עד כמה שזה מדויק.
הורדתי קצת את המכנס שלי, חשפתי את האגן שלי ויחד איתו את הקעקוע של השמש שבחלקה כתוב 'קולטון'.
אני אוהבת את הקעקוע הזאת כל כך.
"עשינו את זה שהייתי בת ארבע עשרה, לו יש קעקוע של ירח." נשכתי את שפתיי והוא הנהן. "אמרתי לך. וכנראה שאני לא היחיד ששם לב לזה," הטלפון צלצל, הוא בחן את הצג עם הדם וענה. "מה אתה רוצה?" לקח כמה שניות והוא ענה, "כן." הוא בחן אותי מסדרת את המכנס ויושבת בחזרה לידו.
"כן, קולטון, היא בסדר." הוא לחש והידקתי את לסתי.
אני שונאת אותו.
"טוב.." הוא מלמל וניתק. "מה הוא רצה?"
"הוא רצה שאגיד לך שהוא אוהב אותך," הסמקתי וחייכתי חיוך קטן. לא. אל תחייכי, הוא מעצבן ואידיוט ובן זונה. הוא לא אוהב אותך!
הוא גלגל עיניים ובחנתי אותו. "מה זה היה הגלגול עיניים הזה?" שאלתי וצמצמתי את עיניי בחשד. "זה היה גלגול עיניים כי את אוהבת אותו גם. אהבת אותו עוד לפני שהכרתי אותך או אותו, ואתם עדיין לא זוג מסיבה לא ברורה." משכתי בכתפיי ובחנתי אותו.
"אני מניחה שאנחנו מעדיפים את זה ככה.. אני די בטוחה שאם היינו זוג הקשר שלנו היה נהרס,"
"אני לא חושב ככה, אני חושב שהוא אוהב אותך מאוד. ויש לי תחושה שגם את אותו,"
——
שבוע טוב אהובות🤍🧚🏽♀️