פרק 32

7.4K 408 97
                                    

-נקודת מבט אביתר- (תתרגשו.)
זרקתי את המפתחות על השולחן במטבח, גררתי את הכיסא והתיישבתי אליו כשאני קובר את פניי בידיי ״מה שלומנו?״ לינור נעמדה מאחוריי, לא היה לי כוח לריב איתה שוב, כמו שקורה בכל יום.
״מה את רוצה?״ שאלתי מיואש ״זה חדש,״ אמרה והסתובבתי אליה לא מבין ״אתה נשמע כנוע״ אמרה בחיוך, ״איפה החברה הקטנה שלך?״ הוסיפה בשאלה ״בבית.״ עניתי בשקט ״רבתם?״ שאלה בהתעניינות ״נפרדנו.״ אמרתי והרמתי אליה את מבטי ״מה.. מה קרה?״ שאלה ברוך, היא התיישבה כיסא לידי וסרבתי להרים אליה את מבטי ״פשוט נפרדנו זה הכל.״ אמרתי והיא הניחה את ידה על רגלי ״זה משהו שהתבשל הרבה זמן?״ לחשה ״לא יודע, לא נראלי.״ אמרתי מרעיד את רגלי במהירות ״היא פשוט ילדה, אביתר״ אמרה וסיפוק רב ניקר בקולה, הפנתי אליה את מבטי, תחושת דה ז׳וו הציפה אותי.
אני, לינור והבית הקטן שהיה פעם שלנו.
זאת אומרת, לינור לא גרה כאן מעולם, אל בתקופה הארוכה שניהלנו קשר זוגי היא ביקרה ושהתה כאן פעמים רבות.
״כן הא,״ אמרתי בהססנות, אם אאמין בזה- אולי זה יהיה נכון.

*כמה שעות לפניי כן*
״אור, תעזרי לאחיך לשטוף את הכלים.״ אביה של אור ביקש, היא הנהנה ועזבה את השולחן יחד עם אביה, שהביט בי בחיוך, הוא טפח עם ידו על הכיסא שסמוך אליו ״תשמע, אתה נראה לי בחור נחמד.״ הוא אמר והנהנתי, זה לא נשמע טוב ״זה לא נראה לך מוגזם לצאת עם נערה בגילה של אור?״ שאל בשקט ״זה לא משהו שאתה מתכנן, זה פשוט קרה.״ אמרתי בביטחון ״אור כל כך צעירה, ותמימה..״ מלמל ״היא תישאר,״ אמרתי ״היא עברה כל כך הרבה בחיים שלה, אתה תפגע בה ותשבור אותה יותר.״ קבע ״זה לא המצב״ אמרתי מעט מעוצבן ״אני מבקש ממך, תניח לבת שלי, במילא היא עוברת תקופה לא קלה עם אמא שלה, היא לא צריכה להתאהב ולאבד את גיל הנעורים שלה בשביל מישהו שיעזוב אותה..״ מלמל ״אני לא אפגע בה אם זאת הכוונה״ אמרתי ״אתה אוהב את אור?״ שאל לפתע ״כן.״ עניתי והלב שלי החל לפעמום ״אז מגיע לה בחור בגילה, שיחווה איתה הכל בפעם הראשונה וירגיש בדיוק כמוה בכל שלב בחיים שלה, אתה לא חושב?״ שאל נאנחתי והשפלתי את ראשי ״תראה, אני לא אסכים יותר לאור בשלב מסוים להתראות איתך. אני מציע שתגמור עם זה יפה, בלי שהיא תדע על השיחה ביננו, אני מניח שאתה לא רוצה לגרום לסכסוך משפחתי ולצער גדול אצל אור.״ אמר והחזקתי בשיערי ״זה בשבילה״ הוסיף, הבטתי בו, הוא קם מהשולחן ויצא מהמטבח. מה אני עושה עם עצמי?

*(כמה שעות לפני כן- המשך.)
תסכול אחד גדול. הבחורה המדהימה ביותר בעולם צמודה לחיקי ואני משתגע מכל אחד שרק מעז להביט בה.
ואני שאחרי הערב הזה אצטרך להיפרד ממנה.
אני לא מוכן, אני לא מוכן לגרום לריב עם אביה, אני לא רוצה שהקשר ביננו יגמר בצורה טראגית יותר ממה שהיא כרגע.
אני אוהב אותה כל כך, אני דואג לה ורוצה שתהיה מאושרת. גם אם זה לא איתי.
״אביתר!״ הקול שלה היה נשמע כעוס, הבטתי בה והקמט שנוצר באמצע המצח שלה כל פעם שהיא מתעצבנת
הופיע, ״הא?״ אני מהמם לכיוונה, היא מחלצת את אצבעותיה שהיו סבוכות באצבעותיי ואז מתיישרת לאחר שהיא קמה מחזי שלי שעליו נשענה ״אני כבר שעה קוראת לך מה קורה לך?״ היא שואלת ואני מחייך אליה ״כלום, בהיתי.״ אני ממציא והיא מביטה לאופק ״במי?״ היא שואלת בכעס ומביטה בבלונדינית שיושבת מולי, ״תרגעי, זו חברה של נריה.״ אני אומר ומניח את ידי תחת גבה התחתון, ״אז מה?״ היא לא נרתעת מהקרבה שאני יוצר ביננו ״אז אני לא בוהה באף אחת אחרת חוץ ממך.״ לחשתי וחיברתי את שפתינו, לאחר מספר שניות ניתקתי את שפתיי משפתיה והיא חייכה מניחה על זיפיי את אצבעותיה, ״תפסיק, אתה נוהג היום.״ היא ציינה שלגמתי מכוסית המשתה שלי ״זה בסדר,״ אמרתי והנחתי אותה חזרה על השולחן.
״תבואי אליי אחרי?״ שאלתי ונשמתי עמוק ״כן, הכל בסדר?״ שאלה בחשדנות, ״כן״ אמרתי בלב כבד, ״אתה נראה מהורהר״ היא אמרה ברכות והניחה את כף ידה החמה על הלחי הקרה שלי, התענגתי על המגע שלה, והלב שלי קרס ״הכל טוב.״ תפסתי בכוס ולגמתי ממנה שוב ״אני אוהבת אותך, אתה יודע?״ שאלה וחיבקה אותי חזק ״אני יודע.״ גם אני אותך, את אפילו לא מבינה כמה.

*הווה*
״אביתר?״ לינור הניחה את ידה העדינה על כתפי, הרמתי אליה את מבטי ובלעתי את רוקי ״על מה חשבת כל כך הרבה?״ שאלה לא מבינה ״את הולכת?״ שאלתי וקמתי ממקומי ״מה?״ שאלה לא מבינה והביטה בי ״לילה. הולכים לישון״ הסברתי ״איפה אתה חושב שאני אשן?״ שאלה ומתחתי את לסתי ״את ישנה כאן?״ שאלתי והיא הנהנה ״טוב,״ אמרתי ונכנסתי לחדרי, התיישבתי על המיטה ובהיתי בארון שמולי.
כשהרגשתי את המצח שלי נוטף מים הבנתי שלוהט בחדר, בטח, כל כך התרגלתי לנוכחות של אור שהייתי מדליק בשבילה את המזגן באופן קבוע.
כיביתי אותו ונכנסתי למקלחת, שטפתי פנים וספגתי את המים.
יצאתי מהמקלחת ובדיוק לינור פסעה לתוך חדרי ״צאי.״ אמרתי בתקיפות והיא הרתעה מעט לאחור ״מה?״ שאלתי ולבשתי עליי את החולצה שלי, ״שמיכה, קר לי.״ אמרה והנהנתי? עליתי לארון ומולי ניצבה השמיכה האפורה של אור, זאצ שהיא אוהבת. הזזתי אותה ושלפתי שמיכה ורדרדה, מניח שזה שיחך לאחיינית שלי. ״קחי״ הגשתי לה אותה ״תודה״ היא שריברבה את שפתיה, ״לילה טוב״ אמרתי בנחמדות ״לילה טוב.״ היא התרוממה על אצבעותיה והניחה נשיקה עדינה על לחיי, נשארתי לעמוד שם המום, מה היא רוצה?
סגרתי את דלת חדרי ונכנסתי מתחת לשמיכה, לילה בו אני לבוש בחולצה כי לא לוהט לי בגלל המזגן.
איך ממשיכים מכאן? מצד אחד זה מרגיש לי כל כך נכון כל מה שקרה עם אור, שאולי גם לי מגיע בחורה בגילי, ואולי לנסות גם קצת משהו אחר. אני מרגיש טוב, אני חושב, הכל יסתדר, מה שהיה ביננו זאת תקופה טובה.
מצד שני, אני לא מפסיק לחשוב עליה, ואם לומר בכנות די חושש שוויתרתי על הכל במעשה פזיז מדי.
אבל זה יעבור כל התחושה הזאת, זה כי הכל טרי, בסוף הכל חולף, עומר אדם הזה, עכשיו אני ממש אוהב את איתי לוי, שתישרף האהבה.

מה אתם מעדיפים? עומר אדם או איתי לוי?
אני אישית לא שומעת מהם הרבה, אבל כן אוהבת אותם.
שבת שלום❤️❤️❤️❤️❤️❤️❤️

חמש יחידות אהבה ~ Five Points Of LoveNơi câu chuyện tồn tại. Hãy khám phá bây giờ