חמש יחידות אהבה ~ Five Points Of Love

פרק 14- סטירה בעיטה

״בוקר טוב!״ צעקה אמה והתמתחה ״איפה את היית היום בלילה?״ שאלה שני בחיוך ערמומי ״יש לי סיפור ארוך בשבילכן..״ מלמלתי ״ספרי!״ אמה קפצה על השק שינה שלי ״זוזי חיה, אני אספר לכן בסוף הטיול.״ מלמלתי ״מה?״ שני מלמלה בעצב ״הי! זה לא פייר!״ אמה קראה ויצאה אחרי לשטוף פנים ״גם זה קורה לפעמים.״ הסתובבתי אליה מצחקקת, אך נתקעתי בגוף קשיח, לא יכול להיות יותר מביך מזה.
הרמתי את מבטי לאביתר, הוא הוריד אליי מבט, במהירות כיסה את עיניו במשקפיי שמש והתרוצץ מן המקום, זה היה מוזר.
בחרתי להתעלם מהנושא, אולי כי יש תלמידים מסביב? אבל מה קשה להגיד בוקר טוב? מתוך נימוס.
״שוקו!״ צעקתי בהתלהבות, מולי התיישב ניר בחיוך מרוצה ״מה?״ שאלתי לא מבינה ״סתם.״ מלמל מביט בכוס התה ששתה ״אז מה סבל׳ה? איך התה?״ שאלתי אותו ושני החניקה צחקוק, ״בוקר טוב.״ התיישבה לידנו בטבעיות ירין, העברתי את כוס השוקו מיד ליד בחוסר נוחות, להבדיל ממני, אמה ושני הפגינו חוסר עניין בנוכחות שלה בכל מובן ״אנחנו הולכות לאוהל.״ אמרה שני וקמה ממקומה ״את באה?״ שאלה אמה כשעמדו
מאחוריי ״תכף,״ אמרתי בלחש והן התקדמו לאוהל, ״תודה..״ מלמלה אליי ירין בחיוך ״אין על מה.״ עניתי בפרצוף אדיש, תפסתי בעיניי את אביתר, הוא הביט בי בחוסר שקט וניסיתי לחייך אליו, אך הוא הסיט את מבטו משלי והמשיך לדבר עם אחת המורות. מה עובר עליו?
אני מרגישה שהחלום הרע שלי מתגשם.
*
״אני חייבת להגיד לכן שיש לי חשק לים.״ אמרה שני גוררת את עצמה לספסל, סוף סוף הפסקת אוכל!
״עם כל החול שראינו.. לא רוצה לשמוע על הים עד הקיץ הבא!״ אמרתי בכעס ״את לא יודעת להעריך נופים קסומים,״ אמרה אמה בקול מתנשא גורמת לשתינו להביט בה בפליאה, ״מה?״ שאלתי מבולבלת ״טיפשות, זה היה חיקוי של עוז המדריך.״ אמרה משלבת את ידיה ״על בפנים, יש לך טובים יותר,״ מלמלתי נוגסת בסנדוויץ ״אור, אולי תחזרי אליי אני מת תאנוס אותך?״ אמה לחשה לי בקיצוניות ומיד הביטה בניר, דחפתי אותה ממני בגועל ״זה נגיד חיקוי ממש מוצלח!״ שני נחנקה מצחוק, ״מה אתן עושות?״ שאלה ירין בנחמדות והתיישבה לידנו ״מה?״ שאלה שני בתוקפנות ״שאלתי על מה צחקתן..״ מלמלה ״אמה עושה לנו חיקוי-״ אמה קטעה את דברי ״אל אור. שלא תמזמז אותי בטעות כשתבין שיש מישהו שמעדיף את חברות שלה ולא אותה.״ אמרה אמה וירין השפילה את מבטה ״אני לא זונה.״ קבעה בלחש ״אז מה את?״ שאלה שני פגועה ״לא התכוונתי לפגוע בך שני.. אני יודעת שאותך הגזמתי, הרסתי לעצמי את השם, בתור בן אדם, בתור חברה, בתור אישה..״ מלמלה ״ואור,״ פנתה אליי ״את היית שם בשבילי תמיד, גם כשהרמתי לעצמי הכל אחרי בטעות עם אופק, וברגע של שטות איבדתי אותך ומגיע לי שלא יתקרבו אליי בנים כל החיים שלי!״ אמרה בכעס ״אבל למען השם אני כל כך מתגעגעת אליכן!״ אמרה כשדמעות עומדות לפרוץ מעיניה ״אני חושבת שאת צריכה ללמוד מזה לקח..״ אמרתי רגועה ״פעם הבאה תלמדי, בנים זה משהו חולף, חברות זה לתמיד, אני בטוחה שעכשיו תלמדי להעריך. אולי החבורה הבאה שתקבל אותך תזכה בחברת אמת, ישרה, אמינה, נאמנה ותומכת.״ אמרתי לה ושני ואמה שתקו כהסכמה ״לא רוצה חבורה אחרת.. רוצה אתכן.״ מלמלה בצער ״לא עכשיו ירין, זה אאחל הזמן לדבר על זה?״ שני שאלה כעס, ידעתי שבתוך תוכה היא מאוד אוהבת את ירין, אבל כל כך פגןעה וכועסת, שרק רוצה להוריד לה סטירה.
המחנכת שלי הודיעה כי הפסקת האוכל נגמרה, זרקתי את חצי הכריך שלא הספקתי לאכול בתסכול רב לפח, והמשכתי במסלול המייגע.
*
״זה היה יום מסריח.״ קבעתי נשענת על אחד האבנים, אחרי יום מתיש, אספו את כולנו לפעילות שכבתית דבילית.
״אנחנו צריכים מתנדבים!״ צעקה טליה, בין הבנות המעיקות בשכבה שלנו.
״ניר!״ צעקו כולם והוא קם משתחווה, ״אני צריכה בת.״ אמרה טליה מתבוננת על הבנות ״מי מתנדבת?״ שאלה בקול, כמובן שהבנות החלו לנדב אחת את השנייה ולצחוק בקול. ״אור!״ צעק ניר, הסתכלתי עליו בתחינה שיניח לי לנפשי, אך הןא התקדם בין כולם, תפס בידי ומשך אותי, כולם הריעו לו והתקדמנו לקדמת הרחבה.
״אתם בטוחים?״ שאלה טליה בחיוך תחמני ״כן.״ ״לא.״ ענינו שנינו יחד, רק רציתי לברוח משם.
״האמת שתכננתי לעשות פעילות אחרת אבל אם כבר יוצא לנו כאן זוג..״ מלמלה ושאר השכבה השמיעה קולות, ״נשיקה סטירה״ אמרה וכולם צחקו ״מה אנחנו בבת מצווה?״ שאלתי משלבת את ידיי ברוגז ״צודקת,״ אמרה טליה ״צרפתייה בעיטה?״ שאלה והשכבה נשמעה מרוצה ״הולך.״ אמר ניר, נאנחתי מתיישבת עם גבי אליו, כשבדיוק מולי אביתר נשען על אחד הקירות, מסרב להביט בעיניי אך נראה מאוד מתעניין במה שמתרחש.
״בעיטה סטירה!״ צעקה טליה, בעיטה.
״בעיטה סטירה!״ צעקה, בעיטה.
״בעיטה סטירה!״ נשיקה. זה לא יקרה.
״שנתחיל בבעיטות?״ שאלה טליה בצחקוק, נתתי לו חלשות, אחת בכל רגל, וזכיתי לצרור קללות מהשכבה שהייתי צריכה להכות אותו חזק יותר, זה לה הקטע שלי מול כולם. שלא תבינו לא נכון, בדרך כלל אני ממש אלימה.
״כולם לפתוח את המצלמות!״ הכריזה טליה כשניר התקרב אליי, בלעתי את רוקי, אלף מחשבות התרוצצו בראשי, וכולן שייכות לאביתר.
הוא הצמיד את שפתינו, ותחושת בחילה תקפה אותי, ועוד לפני שהספיק לפתוח את פיו דחפתי אותו ממני. ״גרועה.״ צייצה טליה לידי ״זה לא בשבילי,״ אמרתי בחיוך מתנצל, ״גאה בך״ זרקה לכיווני אמה ״חשבת לרגע שאני את נשק עם ניר מול כולם?״ שאלתי ״תהיתי כמה זמן יקח לך להעיף אותו.״ גיחכה, מבטי נדד אל המקום בו עמד אביתר, אך הוא לא עמד שם עוד.
מה קורה איתו? למה הוא כל כך מגעיל אליי? תצמוד עם המציאות שיצרת, או שתעיף אותי- אותי שתדבר כמו גבר.

״אהמ״ כחכחתי בגרוני ״את יודעת אולי איפה נמצא אביתר?״ שאלתי את המחנכת שלי, ״בשביל?״ שאלה, בת זונה. ״שורף לי,״ אמרתי והראלי לה את השריטה שהייתה עדיין טריה ״זה לא נראלי רציני.״ אמרה, נו שחררי. ״הוא אמר לי להגיע אליו,״ אמרתי חסרת סבלנות ״תחפשי ליד האוהלים של הבנים, אני יודעת שהוא הלך לעשות שם קצת סדר.״ אמרה בכניעה והנהנתי כתודה.
אביתר באמת היה שם, דוחף לכיסו סיגריות שהחרים לנערים מהשכבה שלי.
״אז ככה את משיג סיגריות, חשבתי שרק את שלי אתה מחרים לצמיתות.״ אמרתי והוא הסתובב אליי במהירות, הוא נראה עייף וחסר סבלנות ״כן הא״ אמר מייבש.
״אפשר שנדבר?״ שאלתי אוזרת מספיק ביטחון ״תראי אור,״ הוא התחיל והלב שלי החסיר פעימה, זה כבר נשמע רע. ״זה לא הזמן.״ המשיך ״הבנתי, שנדבר על זה אחרי הטיול?״ שאלתי מגלגלת את עיניי, ״אני מתכוון,״ הוא נשם עמוק ״שזה לא הזמן לזה״ אמר מסמן עם ידו ביני לבינו ״מה?״ שאלתי לא מבינה ״תראי יכול להיות שעוד כמה שנים זה היה עובד.. אבל אני גדול ממך בחמש שנים ואת תלמידה וזה פשוט לא בשבילך ובטח שלא בשביל מישהו כמוני כל הסיפור הזה,״ אמר בשיא האדישות שיכל לגייס מעצמו.
״סבבה״ אמרתי בשקט ״אני שמח, עכשיו אני חושב שכדי שתלכי למה אסור שתהיי באזור של הבנים..״ מלמל, ״לילה טוב״ לחשתי מתקדמת משם, מצאתי את עצמי יושבת על הספסל שישבתי בו אתמול, בחברתו של אביתר, רק שהפעם ישבתי לבד.
אתמול הייתי קורנת מאושר, צחקתי צחוק דבילי בלי סיבה והייתי פשוט מאושרת, אני יושבת כאן, בסערת רגשות. מבולבלת.
אז אני שולפת את האוזניות שלי מהכיס, מחברת לטלפון ומדליקה את ׳קוקי לבנה׳ קצת כאב לב וציניות מוגזמת לא הזיקו לאף אחד. דמעה בודדה זלגה במורד לחיי, אבל לא כי נשבר לי הלב, כן יש לי משיכה וחיבה לאביתר, אבל אהבה לא, לא מפתחים דבר כזה ביום.
נפגע לי האגו, הרגשתי טיפשה. פתאום הרגשתי כל כך לא מוצלחת, אפס.
ניר לא רצה אותי, אביתר גם לא. פתאום כעסתי על כולם שהכל כל כך הולך להם וכיף להם, ורק לי הטיול הזה שהתחיל כמו חלום, נגמר כמו סיוט.

מצפה לחוות דעת🤟💓