פרק 15- חשק לפלרטט

8.9K 376 25
                                    

׳מחר אתם משוחררים מיום הלימודים, ניפגש ביום חמישי.׳ המחנכת שלי שלחה הודעה בקבוצה של הכיתה, נאנחתי באושר מתחפרת תחת הפוך הנעים שלי.
את הלילה האחרון בטיול העברתי בשינה ארוכה, הייתי עייפה והעדפתי להדחיק את כל המחשבות על אביתר, למחרת לא ראיתי אותו, בארוחת הבוקר הוא לא היה וכשיצאנו למסלול הוא לא יצא עם הכיתה שלי, ומשם חזרנו סוף סוף הביתה.
״אור!״ אבא שלי נכנס לחדרי בחיוך, מתחתי חצי חיוך לכיוונו ״אך היה?״ שאל נרגש ״כיף״ אמרתי בקצרה, ״כבר התקלחת?״ שאל והנהנתי, ״אני רואה שאת עייפה.. תלכי לישון קצת
ולפרקי את המזוודה?״ שאל מלטף את ראשי הנהנתי והוא נשק למצחי ויצא מהחדר. התקשתי לישון, כל הזמן כאב בטן ליווה אותי, הרגשתי כל הזמן לא בנוח, הרגשתי כבדה.
האשמתי את המחזור שאמור להגיע, אז ירדתי למטבח ולקחתי כדור נורופן, ״תכסי את עצמך״ זה היה גל שזרק לכיווני, כן יש לי אל גדול ואני מודעת ליצרים המיניים שלו, אז זה גל ולא אכפת לי שיראה אותי בפיג'מת קיץ שלי. ״הא?״ שאלתי לא מבינה, הסתובבתי מביטה בו ובנריה, האדמתי ״מה הבעיה?״ שאלתי מותחת את המכנס הקצרצר שלי מעט למטה ״קיצר תעלי למעלה״ ציווה עליי ״מה שתגיד״ הסתובבתי לקחת כוס מים ״נריה!״ שמעתי את גל צועק והסתובבתי מיד רואה את נריה מסתלק מהמטבח.
עליתי חזרה לחדר, נשכבתי מתכסה בפוך, ״שנעשה משהו היום?״ התקשרה אליי שני ״אני במועדון היום״ מלמלתי בעייפות ״שוב? תוותרי פעם אחת.״ אמרה ונאנחתי ״את יודעת שאני לא יכולה״ הסברתי, אבא שלי המפרנס היחידי, אור התחיל לשאוב לנו כסף עם התרופות והטיפולים וכל שקל חשוב.
״אולי נקפוץ להגיד שלום״ אמרה ושמעתי אותה מצחקקת למישהו ״עם מי את?״ שאלתי בתימהון ״אני אצל אופק.״ אמרה ממשיכה לצחקק ״תהני.״ ניתקתי את הפלאפון, אני יודעת שאני לא אמורה להתערב, אבל היא כזאת טיפשה, אבל פשוט לא סובלת אנשים כאלה. שדורכים עליהם פעם אחת והם מתקפלים שוב ושוב, כעסתי על שני כל כך, סגרתי את האינטרנט, ואם לא הייתי מחכה לשעון המעורר שלי, גם הייתי מכבה אותו.
*
״אור..״ גל ליטף את ראשי ״די גל תן לי לישון..״ מלמלתי מתהפכת לצד השני ״צריך לקום״ הוא אמר קבע מניח את ידו על רגלי ״צריך לקום כשהשעון יצלצל״ קבעתי פוקחת את עיניי ״השעה 7:05, יציאה מהבית עוד רבע שעה.״ קבע ״מה?!״ שאלתי מזועזעת, לא התעוררתי למשמרת? פתחתי במהירות את הטלפון, אך חוץ ממליון הודעות משני של ׳איפה את?׳ ׳לא אמרת שאת במועדון?׳ ׳הכל בסדר?׳ ׳למה את לא עונה?׳ לא קיבלתי אף שיחה, ״מישהו התקשר אליי אתמול?״ שאלתי את גל ״התקשרתי לבעל המועדון.. אמרתי שאת חולה והוא אמר שזה בסדר.״ גל הסביר והנהנתי, כנראה שישנתי ממש ממש חזק.
*
״איפה היית אתמול?״ שאלה אמה כשישבנו בקפיטריה ״נרדמתי, גל התקשר לכריס להודיע שאני חולה״ הסברתי ״זהו, הגעתי לשם וכשכריס אמר שאת ביטלת היום היה לי מוזר..״ מלמלה והנהנתי ״הכל טוב?״ שאלה כששתקתי ״כן.״ עניתי בקול קר ״מה יש לך?״ אמה שאלה בתוקפנות ״כלום״ גיחכתי לכיוונה ״זאת אני כאילו?״ שאלה שני משלבת את ידיה ״מה עשיתי?״ גילגלה את עיניה ״מה הקטע עם אופק? מה חזרת אליו?״ שאלה בעצבים ״חזרת לאופק?״ שאלה אמה המומה ״לא!״ אמרה בכעס שני ״אתמול היא רק הייתה אצלו.״ קבעתי ושני גילגלה את עיניה ״גם אם כן, עניינך?״ שאלה בחוצפה ״את כזאת אפסית..״ קבעתי במלמול ״סתמי״ היא ירקה לכיווני ״שיבגוד בך שוב, נראה איך תגיבי. ככה קיבלת אותו מהר.. על ימין ועל שמאל הוא יזיין מהצד.״ אמרתי בשנאה, נגעלתי ממנה, פשוט השפלה.
״אור..״ לחשה לי אמה במבט מזהיר ״מה? שאני אשקר לה? אין לה עמוד שדרה, והיא כל כך קלה שזה פשע שהוא לא יבגוד בה שוב!״ אמרתי בכעס ״מה את יודעת בכלל?! את לא יודעת מה זה להתאהב אפילו! אין לך שום זכות לשפוט אותי!״ צעקה עליי שני ״תגידי משהו?״ שאלתי את אמה בכעס ״לא מתערבת.״ לחשה בחוסר נעימות ״אני הולכת לכיתה,״ קמתי ממקומי.
*
״שיעורי בית״ יורם ביקש והצאתי את שלי, אני ממש חנונית.
״שיט..״ מלמל ניר ״לא הכנת?״ לחשתי לו ״לא נורא, תראי איך אני יוצא מזה..״׳מלמל כשיורם התקרב ״כן?״ שאלה והפנתי אליו את המחברת ״יופי.״ אמר והביט עכשיו בניר ״הבאתי בטעות את מחברת פיזיקה.״ אמר ניר ויורם נאנח ״בסדר.. תראה לי שיעור הבא ושלא יקרה יותר״ אמר וחזר למקומו, זה רק כי יורם מת על ניר.
״את עייפה מהטיול?״ אל ניר כשיצאנו מהכיתה ״ממש לא, ישנתי איזה שלוש עשרה שעות.״ אמרתי מפהקת ״אז?״ שאל ״סתם משועממת.״ עניתי מושכת בכתפיי, ״אור!״ זאת הייתה אמה, ״שתיכן עכשיו יושבות פה ומדברות!״ צעקה עליי ועל שני ״אני לא יכולה לשלוט בזה אור, ואני צריכה אתכן שתהיו כן בשביל לעצור אותי..״ התחילה שני ״אני מצטערת שדיברתי לא יפה.״ אמרתי בחוסר חשק ״אתן מוכנות להפסיק לריב? לפחות בשביל הזונה.״ אמה מלמלה מביטה בירין ״מה היה איצה באנת אחרי שהלכנו?״ שאלה שני בהתעניינות ״חושבת אני חברה שלה..״ מלמלתי והן צחקקו ״את לא?״ שאלה אמה ״לא.״ קבעתי בצעקה והן פרצו בצחוק ״היי״ אופק נעמד מולנו ״א..-״ שני הביטה בי אך קטעתי אותה ״היי, רוצה לשבת?״ הצעתי בחיוך ״כן, בטח,״ אמר בחיוך מתיישב ביני לבין שני ״אני אזוז,״ קמתי בחיוך לכיוון ניר, נכנס בי פרץ אנרגיה מטורף, נכנס בי החשק לפלרטט.
״היי״ חייכתי אליו והוא התיישר ״שב שב״ אמרתי מצחקקת והוא עטף אותי לחיקו ״כבר לא משועממת?״ שאל נשען על הקיר ״זה אתה שמשעמם אותי״ אמרתי והוא הרים גבה ״אה כן?״ שאל. ״אהמ.״ הסתובבתי מופתעת, ״זה שלך.״ הגיש אביתר לניר את הבוחן שלו ״תודה״ תפס בבוחן כשידו השנייה עדיין כרוכה סביבי, אביתר הביט בעיניי והחזרתי לו מבט חסר אונים, אך במהירות הוא התחלף לקר וקשוח.
״האוהל שלי?״ שאל אותי ״אני אביא לך אותו מחר.״ אמרתי מגלגלת את עיניי ״אני שמח, תהנו.״ הוא אמר לא מזיז את מבטו מפניי ומסתובב ללכת.
״איזה מוזר הוא״ ניר לחש לי ״למה?״ שאלתי מסתקרנת ״לא יודעת, דופק לך מבטים מוזרים, גם ראיתי אותו יושב עם ירין בקפיטריה היום״ אמר, אה כן? ירין? לפחות שלא ישקר לי.
שיגיד שזה הפרש הגילאים, ומה? ירין גדולה ממני בפאקינג שנה! זה עדיין המון!
״הכל בסדר?״ שאל ניר מצמיד אותי אל גופו ״כן״ אמרתי דוחפת אותו ממני בחיוך מתנצל ״אני צריכה לזוז, ביי״ נשקתי ללחיו והלכתי משם בכעס.
*
״את סוגרת היום, אני יוצאת מוקדם״ עדי הפילה עליי, הנהנתי בעייפות, אין לי כוח להתווכח.
״אור!״ צעק לי יואל ״הא?״ שאלתי מציצה למשרדו ״איפה עדי?״ שאל וראיתי שמולו יושב גבר ״יצאה מוקדם״ אמרתי ״אני מחליפה אותה, אפשר לעזור?״ הוספתי ״לא זה בסדר.״ יואל אמר בנחמדות, חייכתי אליו יוצאת מהחדר, זה אפילו לא משרד. ״אור רגע!״ קרא חי והסתובבתי ״תביאי לנו.. קפה?״ שאל את הגבר שמולו, הוא הנהן וכך גם אני.
נכנסתי עם שתי כוסות הקפה, הנחתי אחת מול יואל ופניתי לגבר שעמד מולו, הכוס נשמטה מידי וצווחה קטנה נפלטה מפי.
הוא הביט בי ואגרופיו התקשחו ״הכל בסדר?״ יואל קם לכיווני ״כ..כן.״ גמגמתי יוצאת מהחדר, הבאתי סמרטוט וניגבתי את שאריות הקפה והזכוכית מהרצפה, הגשתי לו קפה חדש מסרבת להביט בעיניו. ״אור,״ יואל פנה אליי, הרמתי אליו מבט מפוחד, הוא הביט בגבר מולו ואז שוב בי ״בואי רק רגע״ יצא איתי מחדרו. ״מה קורה לך?״ לחש לי ״זה הוא..״ לחשתי ״מי זה?״ שאל לא מבין ״זה מי שתקף אותי שנה שעברה.״ אמרתי ויואל החוויר ״זה האונס של עדי.״ לחשתי והוא נאנח.

שבת שלוםםםם🐝
אולי אעשה היום מרתון, מה דעתכם?🤷‍♀️💓

חמש יחידות אהבה ~ Five Points Of LoveWhere stories live. Discover now