חמש יחידות אהבה ~ Five Points Of Love

פרק 1- מתמטיקה

״זין. עופי.״ הדלת נטרקה בפניי,
״נו בבקשה!״ דפקתי על הדלת ללא הפסקה, הדלת נפתחה ״אני
מציע שתקחי את הרגליים שלך ותעופי לפני שאת מאבדת אותן,״ הוא אמר במבט מאיים ״היי! מה זאת השפה הזו?״ חיוך מנצח שיחק בין שפתיי כשאבא שמע איך מדבר אליי גל ״זונה.״ מלמל ומשך אותי לחדרו ״זאת הפעם האחרונה שאני מלווה לך כסף..״ מלמל והוציא שטר של עשרים מהארנק שלו ודחף לידי ״אני אחזיר,״ אמרתי והוא גיחך במרירות ״תחסכי ממני.״ אמר וטרק את הדלת בפניי.
*
״וממתי את עולה על אוטובוס?״ ירין התיישבה מולי, ״מאז שאבא שלי החליט להעביר אותי ואת גל סידרת חינוך,״ מלמלתי בכעס ״גל..״ ירין אמרה בחולמניות ״תנוחי.״ הזהרתי והיא צחקקה, ירין הייתה יפיפה אמיתית. צבע עורה היה קרמל שוקולדי ועיניה היו ירוקות, והשיער החלק שלה תמיד הסתדר באופן מושלם על גבה. היא הייתה רזה מאוד והחיסרון היחידי שלה זה שהגוף שלה התפתח כמו ילדה בת 9, למרות שבמסלול הדוגמנות יש לה עתיד זוהר.
״בוקר טוב טיפשות״ ניר פגש בנו בשער בית, תחילה נשק ללחייה של ירין ואז ללחיי, תמיד הייתה לבנים החולשה ליד ירין.
״את באה סתומה?״ שאל ניר כשירין עזבה אותנו בבניין י׳, היא לומדת שם מתמטיקה 3 יחידות ואילו אנחנו לומדים 5 בבניין י״א. ״שתוק מעצבן, אם תשגע אותי גם היום אני אלשין!״ איימתי והוא צחקק.
*
״בוקר טוב,״ בירך יורם את כולנו, כמובן שישבתי בשןרה הראשונה, ככה זה כשאת בקושי עוברת את החמישים במתמטיקה.
״אני רואה שאתם השורדים של השנה הראשונה בחמש יחידות..״ מלמל יורם ברשעות, אלוהים יודע איך עברתי את כיתה י׳ ״אני רוצה להתחיל את השנה בהתערבות.״ הוא פתח ״על?״ ישר קפץ ניר ״400 שקל.״ אמר וניר מיד הרים את ידו ״מי שישרוד את השנה, בסוף כיתה יא׳ יזכה לפרס של 400 שקל והמון כבוד ממני.״ מלמל, ״אני מוכן!״ ניר קרא בהתלהבות. ״אתה בטוח ש..-״ דפיקה קטעה את דבריו של יורם, כל המבטים הופנו אל הדלת שנפתחה, לתוך הכיתה צעד גבר גבוה ומרשים. הוא היה לבוש במכנסי ג׳ינס קצרים וחולצה לבנה שנמתחה על חזהו המוצק. שיערו החום היה מעט פרוע על ראשו ועיניו השחורות זהרו מתחת למצנפת הריסים השחורה שעיטרה אותן. ״אביתר.״ אמר יורם בחיוך נחמד ״מה נשמע?״ קול מחוספס בקע מגרונו, ״אני אשאיר את רשות הדיבור בשבילך.״ יורם זז מקדמת הכיתה וכעצ התמקם במקומו אוצו אביתר, שתפס עימו את כל תשומת הלב של הבנות המהופנטות מיופיו. ״קוראים לי אביתר,״ הוא אמר כשלא מזיז אף שריר בפניו ״אני אתלווה אליכם בשיעורי במתמטיקה..״ מלמל והסתכל על יורם ״זאת אומרת,״ אמר יורם וכולנו הסתכלנו אליו ״שתכין מביטולים השנה..״ מלמל בגיחוך ״כי גם אם תסמיני הזיקנה שבי יפרצו ואהיה חולה, אביתר יחליף אותי.״ אמר וכולם נירו בבוז, גילגלתי את עיניי ״את מוזמנת לרדת לארבע יחידות גברת שטרן״ השנתי מבט עייף לעבר יורם שחייך אליי בשובבות, הנחתי לעצמי לחייך בלית רירה.
אביתר הלך בצעדים גדולים אל הכיסא הריק שבסוף הכיתה, לא לפני שמבטנו הצטלבו ונתקלתי במבט קר וקשוח. הרשתי לעצמי לתקוע את מבטי עמוק במחברת, בזמן שיורם חס לקשקש על כמה שהמתמטיקה חשובה.
*
הצלצול הגואל לסיומן של שעתיים מתמטיקה הגיע, ניר כמובן כבר היה הרחק בסוף המסדרון כשאני רק יצאתי מפתח הכיתה, לפתע שמתי לב כי הפלאפון הנייד שלי לא נמצא אליי, ״שיט..״ מלמלתי והסתובבתי חזרה לכיתה, ״אה!״ נפלטה קריאת בהלה מפי, ״את בסדר?״ שאל חסר סבלנות ״כן..״ מלמלתי ״תזהרי פעם הבאה,״ הוא דחף את כתפי ועקף אותי מחוץ לכיתה, איזו גסות רוח, אולי אתה נראה מדהים אבל זה לא הופך את זה לבסדר! רגע מה זאת אומרת נראה מדהים? מה פתאום! תירגעי אור, זה בסך הכל מורה, מורים הם מניאקים.
נכנסתי לכיתה ואספתי את הפלאפון, ירין שלחה לי הודעה שהיא יושבת עם אמה ושני בקפיטריה ״בדרך״ כתבתי לה ויצאתי לקפטריה.