חמש יחידות אהבה ~ Five Points Of Love

פרק 4- לכלוכית

״האביתר הזה פשוט מהפנט..״ מלמלה ירין ובחרתי שלא להגיב ״מי?״ שאלה אמה מבולבלת ״נדבק לה ג׳וק חדש, המורה חדש למתמטיקה.״ אמרה שני בצחקוק ״איכ מה הוא בן מאה?״ אמרה אמה מזועזעת ״די נו שאל אומרת את זה ככה הוא באמת נשמע רע,״ פנתה לשני ״הוא בסך הכל לומד להיות מורה, הוא חייל משוחרר.״ קבעה ״זאת את החלטת שהוא חייל משוחרר!״ קטלתי אותה בחיוך ״נו באמת! הוא נראה לכן יותר מעשרים ואחת גג?״ שאלה בתסכול ״זה עדיין גדול.״ קבעה אמה ״למי אכפת..?״ מלמלה ירין ממשיכה לבהות בו ״מאמי!״ שני קמה לקראת אופק ונשקה לשפתיו, פתאום ראיתי את ירין משלבת את ידיה ומתכנסת בתוך עצמה ״בוקר טוב בנות,״ הוא אמר כמו ג׳נטלמן ומבטו שהה על ירין כמה שניות ״אתן באות היום?״ שאל ״בטח!״ אמה קראה בהתלהבות ״אל תתייחס אליה, היא סתם מתרגשת מהחברים הגדולים של אח שלך״ אמרתי באדישות והיא האדימה ממבוכה ״יהיה כיף, מבטיח״ הוא כרך את ידו סביב כתפה של שני המאושרת ״בקיצור אני זז, נתראה בערב״ הוא נישק בפעם האחרונה את שני והלך מן המקום ״מה לובשות?״ שאלה שני ״את תלבשי משהו יפה, תעשי רושם טוב״ אמרה אמה לשני, ״השמלה השחורה של אחותך עדיין אצלך?״ פנתה לירין ״אני לובשת אותה,״ אמרה ״אבל את יכולה לקחת את הלבנה״ הציעה ושני הנהנה בחיוך, ״מה איתך?״ שאלה אמה והביטה בי ״אני אשים את הסטרפלס השחור שלי, אני אקח ממך את הזקינו הגבוה הלבן״ אמרתי לאמה והיא הנהנה ״אני כבר החלטתי מה אני לובשת! שימו לב!״ היא קפצה ממקומה, זה הולך להיות מצחיק. היא החלה לתאר בתנועת מוגזמות עד כמה השמלה האדומה שקנתה השבוע בזארה תשב עליה פיצוץ עם הערבים השחורים של אמא שלה.
״סיימנו?״ שאלתי מנגבת דמעות ״תודה רבה,״ היא השתחוותה ״אפשר להשאיר כסף בתיק״ אמרה ושני לקחה את עטיפת החתיף שלה וזרקה לתיקה של אמה ״היי!״ היא התלוננה וירין צחקקה.
*
״שמעתי שהיום אתן במסיבה״ ניר אמר והנהנתי ״ממי?״ שאלתי ״ירין,״ אמר והנהנתי ״למה?״ שאלתי בחיוך ״פשוט רציתי..״ מלמל והשפיל את מבטו, מה יש לו?
״חשבתי אולי להזמין לשבת איתי היום בערב-״ קטעתי אותו ״את ירין?״ שאלתי בהתלהבות ״אותך.״ ענה והרים אליי את מבטו והחזרתי לו אחד מבולבל ״אותי?״ שאלתי בשקט ״כן,״ הוא שיחק בדפים במחברת ״אה..״ מלמלתי ״בכל מקרה,״ הוא נאנח ״מה אתה אומר על מחר?״ שאלתי בחיוך, הוא שתק לכמה שניות ומיד הביט בי וצחקק ״כם זה יהיה ממש אחלה,״ הוא נראה מבוך, בדיוק יורם נכנס לכיתה והביט בשנינו ולכן השתתקנו עד סוף השיעור.
*
יותר מהכל אני אוהבת את אחר הצהריים של יום שישי, חזרתי מבית הספר וישר החלפתי את הג׳ינס הכחול שלי לטרנינג נוח ואת החולצה לטי שרט רחבה, אספתי את השיער והסרתי את המסקרה השחורה, הדלקתי מזגן, סגרתי את האור ושקעתי בשינה כיפית, כל זה כמובן אחריי שערכתי את השולחן לקרת הקידוש.
״בוקר טוב סינדרלה״ צחקק אבי כשירדתי למטה ״לכלוכית אולי..״ גל מלמל והתיישב בשולחן שישי, ״תפתחי, אלו סבתא וסבא״ אבא אמר ורצתי לדלת לפתוח להם, סבתא שלי נכנס כשהוא תומך סבתי הקשישה והם התיישבו יחד איתנו בשולחן, גל, סבא ואבא הניחו את הכפות הלבנות על הראש בזמן שמזגתי יין תירוש לכוס הזכוכית הכסופה שבידו של סבי, הוא הרים את הספר והחל לקרוא:
יום הַשִּׁשִּׁי. וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם:
וַיְכַל אֱלהִים בַּיּום הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּו אֲשֶׁר עָשָׂה. וַיִּשְׁבּת בַּיּום הַשְּׁבִיעִי מִכָּל מְלַאכְתּו אֲשֶׁר עָשָׂה:
וַיְבָרֶךְ אֱלהִים אֶת יום הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אתו. כִּי בו שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּו אֲשֶׁר בָּרָא אֱלהִים לַעֲשׂות:
סַבְרִי מָרָנָן.