חמש יחידות אהבה ~ Five Points Of Love

פרק 3- מיוחדת

קמתי לעוד בוקר רגיל, אבא בדיוק יצא לעבודה, גל שרץ על הספה בסלון, ואני התארגנתי לבית הספר.
לבשתי ג׳ינס שחור וצמוד עם חולצה רחבה בצבע לבן, שמתי את האולסטאר הלבנות שלי והשארתי את שיערי פזור, שמתי מעט מסקרה ויצאתי לבית הספר לא לפני שהטזתי מעט מה׳קלואי׳ שקניתי בנסיעה האחרונה שלנו לצרפת.

עליתי על האוטובוס וחיברתי את האוזניות, לא הפסקתי לחשוב איך אני תופסת את אביתר ומודה לו על כך שעזר לי.
*
״איפה ירין?״ שאלתי את אמה ושני כשהן ישבו שתיהן לבד בכיתה של שני, ״רבנו איתה אתמול אם את לא זוכרת,״ אמרה שני, ״אז מה היא ילדה קטנה? התווכחנו, נרגעה, עבר.״ אמרתי והיא בדיוק נכנסה מתעלמת מאיתנו ״בוקר טוב,״ קראתי לכיוונה והיא הסתכלה עליי, לאחר כמה שניות מהוססת היא ניגשה אלינו ״היי״ היא אמרה, ״אני מצטערת שהתנהגתי ככה אתמול..״ מלמלה ״בסדר עבר, מתי אתן מסיימות היום?״ שאלה אמה ״רגע,״ עצרה אותה ירין ״אפשר שנדבר גע?״ פנתה אליי ״בואי,״ אמרתי והלכנו שתינו לצד ״תשמעי,״ היא לקחה נשימה עמוקה ״אני מצטערת, אני פשוט נורא מתוסכלת.״ היא השפילה את מבטה ״אני יודעת, ואת יכולה לבכות ולצעוק עליי, אבל לא לכעוס עליי ולברוח כאילו אני אשמה.״ אמרתי והיא הנהנה ״בואי נפתח דף חדש״ ביקשה ״תירגעי כוחה רבנו איזה מגזימה!״ קראתי בצחקוק והיא קפצה עליי בחיבוק, אני מצב על ירין.
״אגב,״ היא אמרה, ״את יודעת מי זה?״ שאלה והרימה את הפלאפון שלה ״אביתר?״ שאלתי ״מה לך ולו?״ שאלתי ״הוא הוסיף אותי אתמול, נראה טוב״ אמרה בחיוך, קינאתי. כי הוא באמת טוב, וחושב שירין נראת טוב.
״איך את מכירה אותו?״ שאלה ״הוא לומד להיות מורה למתמטיקה, אצלנו.״ אמרתי בחוסר רכוז ״אז הוא חכם..״ אמרה מתרשמת ״הוא גדול.״ קבעתי והיא הסתכלה עליי ״אז מה, אני כבר בת 17, הוא אולי בן 21״ מלמלה ״איך את יודעת?״ שאלתי ״תראי, הוא לא נראה בן 18, נכון?״ שאלה והנהנתי ״והוא גם לא חייל, אני אומרת- עכשיו הוא בדיוק השתחרר.״ אמרה בביטחון ״יכול להיות,״ אמרתי, כנראה שהיא צודקת.
״יש היום מתמטיקה נכון?״ שאלה ״כן למה?״ תהיתי ״יופי, תסמסי לי שנגמר השיעור שלך שאני אבוא לשם, נראה איך הוא נראה מקרוב.״ גיחכה ״את לא בריאה״ צחקקתי ובדיוק הופיע הצלול להיכנס לשיעור.
*
׳יא 3׳ סימסתי לירין בסוף השיעור.
התלמידים התחילו לצאת מהכיתה וגם יורם, התעכבתי מעט וניגשתי חוששת לאביתר ״אביתר?״ שאלתי והוא הרים אליי את מבטו המהפנט, הבטן שלי התהפכה ונקלעתי לאחור ״כן?״ שאל בקולו המחוספס ״רציתי.. רציתי לומר לך תודה,״ אמרתי והוא הנהן מסנן שאמשיך ״על אתמול.״ אמרתי והשתרר ביננו שקט, ״אין על מה, לא הייתי נותן למישהו לדבר ככה לאף בחורה.״ אמר בקשיחות, בטח טיפשה. חשבת שאת מיוחדת? זה הוא שמיוחד. הוא קם מכיסאו והרים את תיק הצד שלו, הלכתי מעט לאחור ונפעמתי מגובהו, ״עוד משהו?״ שאל לא מזיז אף שריר בפניו ״אור!״ התפרצה לכיתה ירין, ״הו,״ אמרה כשהביטה באביתר ״היי״ הוסיפה, ״שלום,״ הוא מתח אליה חצי חיוך, למה אני לא זוכה לכאלה? ״אני ירין-״ הוא קטע אותה ״ואני חייב לזוז.״ אמר ויצא מהכיתה במהירות
״מה זה הדבר הזה?״ לחשה לי בחולמניות ״הוא מניאק הא?״ שאלתי ״הוא מהמם!״ היא קראה ״בואי בואי כבר טיפשה״ משכתי את ידה מחוץ לכיתה.
*
״איך אתה מרגיש?״ הגשתי לגל את השניצלים שטיגנתי ״זין.״ ענה בתוקפנות, ״לקחת את הכדור שלך?״ שאלתי והוא הנהן ״מה זה?!״ שאלתי כשראיתי שחסרה יותר משורה של כדורים, ״אל תתערבי בזה אור.״ הוא נזף בי ״השתגעת?!״ קמתי ממקומי, דמעות הציפו את עיניי ״אני לא יכול ככה יותר!״ צעק בזעם, התיישבתי חזרה, ״עוד קצת.. בשבילי״ התחננתי ״לא רוצה יותר אור, לא טוב לי״ הוא אמר ושבר את ליבי ״אני כאן בשביל לעבור את זה איתך,״ מלמלתי והוא גיחך במרירות ״די כבר, את קמה בבוקר והולכת לבית ספר, חוזרת מאכילה אותי ויוצאת לעבודה עד הלילה.״ הוא מלמל בכעס ״ואני עובדת כמו חמור גל, ולא בשביל עצמי.״ ציינתי בכעס ״לפחות את עובדת!״ הוא צעק עליי, נשמתי עמוק והלכתי להביא דלי, בשביל שיקיא את כל החרא והתסכול שהוא בלע.
*
״הרבה זמן לא היית כאן,״ מלמל כריס כשנכנסתי לבר, ״יודע איך זה לימודים,״ מלמלתי מורחת אודם אדמדם על שפתיי.
ברוב ימות השבוע אני עובדת בבית הקפה, ובימים שאני מתחילה ללמוד מאוחר אני עובדת בלילות לפני כברמנית בבר יחסית מוצלח.

״שלום יפיפייה״ בחור בעל חיוך מושלם פנה אליי, חייכתי אליו חזרה, כאן אני מוכרחה לקבל כמעט כל סוג של הערה, בכל מקרה זה מאוד מחמיא לי.
״תביאי לי בירה״ ביקש ״זהו? בירה?״ שאלתי בזלזול ״מה את יודעת אה? בת כמה את בכלל?״ שאל בצחקוק ״בת כמה אני ניראת לך?״ גיחכתי מגישה לו את הבירה ונשענת על הבר מולן ״18״ אמר ולגם מהבקבוק ״אני צודק?״ שאל ונאנחתי ״אתה אש.״ קבעתי ואספתי את הכסף שלו.
״שני צ׳ייסרים״ נערה צעירה ביקשה, היא הזכירה לי את סוג הבנות שהייתי מתחברת אליהן, אך אף פעם לא הייתי יושבת עם חברה בפאב, זה לא מי שאני.
״בבקשה,״ אמרתי והיא שילמה לי עבור השתייה.
הבר החל להתרוקן, מחר יהיה כאן מפוצץ, היום היה יחסית חלש, לכן עזבתי את הבר והמקומי נכנס כריס, מנהל המקום, שבמילא שם עין על כמה בחורות שם אז עשיתי לו סוג של טובה.

יצאתי החוצה להירגע קצת מהמוזיקה הרועשת ובעיקר להתעדכן כי בזמן העבודה אני כמעט ולא יכולה.
״יש לך אש?״ שמעתי קול גברי וצל גדול כיסה אותי, הרמתי את מבטי וקפאתי כשמולי ראיתי בעצם את אביתר, ״כן..״ מלמלתי מחפשת את המצית בכיסי ״זאת אומרת, אני לא מעשנת-״ הרגשתי צורך להסביר את עצמי בהתחשב בעבודה שמולי עומד המורה שלי למתמטיקה באמצע הלילה בפאב כשמחר יש לימודים ואני נותנת לו מצית.
״לא ראיתי שזו את,״ הוא לקח מידי את המצית והדליק אותה כשהסיגריה בין שפתיו ״אני פשוט הברמנית אז תמיד יש עליי מצית״ הסברתי והוא הנהן ״כן שמתי לב..״ הוא אמר ונשף באדישות עשן מפיו. ״מה אתה עושה כאן?״׳ שאלתי מבוכת, הוא הפנה אליי את מבטו וחשתי בצמרמורת, מה את יוצרת איתו שיחה בכלל? שלא יחשוב שאת מתחילה איתו. תזכרי! פעם הבאה שתראי אותו זה מחר באחת עשרה וחצי כשיהיה לך סמל בית ספר ולו ספר מתמטיקה וטוש ללוח.
״מבלה, עברתי את הגיל שיש בית ספר מחר.״ עקץ והנהנתי מתעלמת מההערה הביקורתית שלו.
״קצת גדול הבחור שדיברת איתו,״ אמר לפתע והסתכלתי עליו מופתעת ״זה הוא דיבר איתי״ תיקנתי אותו ״פילרטטת איתו״ הוא קבע לפתע ״העבודה שלי זה למכור לאנשים שתייה, בשביל למכור למישהו משהו דרושה כריזה וחן.״ אמרתי בכעס ״כן אולי רצוי שתהיי חוקית להשתמש בדבר שאת מוכרת, את בגיל של ירין לא?״ שאל, שוב ירין? ״מה הקטע עם ירין?״ שאלתי בלי לחשוב, הוא הרים גבה וכיבה את הסיגריה על המעכה ״אני לא חושב שאני מתערב לך בחיים האישיים אין סיבה שתתערבי בשלי״ מלמל בקור וסגר את הג׳קט שלו ״אור!״ כריס לפתע יצא מהמועדון ״אני באה!״ צעקתי והבטתי באביתר, שכבר לא עמד שם עוד.

מאחלת לכולנו שבוע דבש❣️