חמש יחידות אהבה ~ Five Points Of Love

פרק 22- חרמנות

״מממ מה הטעם האהוב עלייך בגלידה?״ שאלתי מנדנדת מחבקת את הרגליים שלי אליי, ״וניל עוגיות״ הוא עישן את הסיגריה שלו בהנאה ״שלך?״ שאל מביט בי ״בצק עוגיות״ אמרתי לאחר מספר שניות של מחשבה ״מה אף פעם לא ימאס לך לאכול?״ שאלתי מתעניינת ״לא יודע,״ הוא כיבה את הסיגריה שלו ״נו תחשוב!״ אמרתי בכעס ״מה כל השאלות האלו?״ שאל מצחקק ״חשבתי שנכיר קצת..״ מלמלתי ״אין לי מאכל מועדף״ הוא אמר ״לך יש?״ שאל וחייכתי חיוך רחב ״ציפס״ אמרתי והוא הרים גבה ״צ'יפס?״ שאל מוודא ״של מקדונלדס אבל.״ אמרתי והוא חייך, ״מה?״ שאלתי כשהמשיך להביט בי בחיוך, הוא שלח את ידו אל הפנים שלי והסיט את השיער מאחוריי אוזניי, ״תשכחי ממה שאמרתי,״ הוא ליטף את השפה חתונה שלי באזרת האגודל שלו ״אני יודע מה אני יכול לטעום כל היום ואף פעם לא ימאס לי.״ הוא המשיך, הבטתי בו בעיניים סקרניות ״אותך.״ הוא הניח נשיקה על השפתיים שלי, כמובן שלאחר כמה שניות פתחתי את פי והלשון שלו ליטפה את שלי. הוא משך לאחור והניח עוד נשיקה קטנה על השפתיים שלי חותם את במזמוז הקצר.
״באלך גלידה?״ שאל, הנהנתי בחיוך והתקדמנו מהספסל שמשקיף אל הכוכבים לאופנוע של אביתר.
*
״היא כאן.״ אמרתי והסתובבתי אל שני ואמה, הן התרצנו ופתחתי את דלת חדרי ״היי״ ירין לחשה כמעט בלי קול ״תיכנסי״ אמרתי בנימוס, עד לפני כמעט חודשיים המקום הזה היה כמעט כמו הבית שלה.
״היי״ הפעם היא פנתה אל אמה ושני, שהנהנו לעברה ״מה חדש?״ שאלה בחוסר ביטחון, אף אחת לא ענתה, האמת שאם היה לי מה להגיד הייצי מספרת, אך אביתר מחוץ לתחום. ״ראיתי שאת ואופק חזרתם״ היא חייכה אל שני ״למה בשביל להתחיל איתו שוב?״ שאלה בארסיות, אמה שלחה לעברה מבט מזהיר אל חיוך שיחק על שפתיה ״שני כבר אמרתי שאני מצטערת,״ ירין הגיבה ״אז מה״ שני המשיכה ״מעניין שעליי את עדיין כועסת, ועליו כבר לא.״ אמרצי והבטתי בירין בקשב, יש משהו בדברים שלה ״זה שונה,״ אמה יצאה להגנת שני ״זאת אהבה, זה רגש, זה משהו שלא נשלט.״ הסבירה, גם בדברים שלה יש אמת. ״ואותי את לא אהבת?״ שאלה ירין משלבת את ידיה פגועה ״תתפלאי,״ אמרה שני בחיוך ״אבל אנחנו להבדיל מהבנים לא נופלים בפח של זולות.״ אמרתי וירין נשכה את שפתיה בעלבון ״שני.״ גערתי בה בלחש ״כל השכבה מדברת עליי כמו אל בובת מין מאז מה שקרה.״ לפתע ירין פרצה בבכי ״כבר קיבלתי את העונש שלי על בגידה בכן, בסדר?״ היא המשיכה ליבב ״אל תיתממי!״ אמה צעקה ואני נשארתי המומה ״לא למדת שום דבר!״ היא המשיכה ״כי גם שאור נשארה הגב שלך, פגעת בה באותה הדרך.״ היא המשיכה ולפתע הבנתי כמה אמה צודקת ״את לא הבנת כלום, כי בהזדמנות הבאה שתהיה לך את תבגדי בנו שוב.״ היא אמרה רגועה יותר הפעם ״אני טסה עכשיו לשבוע.״ היא לחשה ״ובסך הכל רציתי שנסיים את הכל יפה״ ביקשה בתחינה ״לא ירין,״ אמרתי והיא הפנתה אליי את מבטה, ״את רוצה שנקבל אותך חזרה לחבורה, אבל זה לעולם לא יקרה.״ אמרתי בסבלנות ״אנחנו לא נחזור להיות האחיות שהיינו, אנחנו גם לא נפגע או נתעלל בך, ולא ניתן למישהו להציק לך, בדיוק כמו לכל בן אדם אחר.״ הסברתי, היא הביטה בי בעיניים מאשימות, הייתי הבן אדם היחידי שעוד נתן לה גב ומקום חם פה, וגם אני לא מעוניינת יותר. ״ טיסה נעימה,״ לחשתי והזפלתי את מבטי משחקת בטבעת הכסופה שעל הקמיצה שלי. ״ תודה.״ היא יצאה בזריזות מהחדר, מותירה אותנו שקטות.
״מה ההלם?״ אמה קמה בכעס ״מה?״ שאלתי לא מבינה ״ניתן לנחש הזאת עכשיו להרוס לנו?״ שאלה כעס, שני עדיין שתקה ״מה יש לך?״ שאלתי לא מבינה ״את חושבת שאני לא בסדר שסלחתי לאופק ולירין לא?״ שאלה, נאנחתי ״תראי שני,״ התיישבתי לידה ״מה שקרה כבר קרה, ואתם עכשיו ביחד, ואופק מרעיף עלייך כמויות של אהבה. והגיע לו ההזדמנויות השנייה שלו.״ אמרתי והיא חיכתה ״וירין קיבלה את ההזדמנות השנייה שלה, אצלי. והיא בחרה שלאכזב שוב״ אמרצי ושני הנהנה ״עכשיו איזה תוספת את רוצה על הפיצה?״ שאלתי בחיוך והיא צחקקה.
*
שכבתי על הספה בסלון של אביתר, לבושה בטי שרט חלקה בצבע לבן וטייץ אפור שעשה עם הישבן שלי חסד.
״קר לך?״ אביתר התיישב לצידי וליטף את אגני ״אני בסדר.״ אמרתי והוא קם ממקומו, הוא חזר לאחר דקה עם שמיכת צמר נעימה הוא פרס אותה עליי ושנייה לפני שהלך תפסתי בידו, הוא הסתובב אליי והבטתי בו בעיניים גדולות ״מה קרה?״ הוא התכופף אליי, ״לאן אתה הולך?״ שאלתי ״להדליק מזגן״ הוא אמר והבטתי בגופו החשוף, הוא לבש בסך הכל טרינג אפור. איך אפשר להיות בלי חולצה בקור הזה?
״למה?״ שאלתי לא מבינה ״כי קר לך.״ הוא אמר כמובן מאליו, חייכתי והתיישבתי מביטה בו בעייפות, ״הכל בסדר?״ שאל, ״אפשר שתשכב לידי?״ ביקשתי, הוא התיישר והתיישב על הספה, נכנסתי בין רגליו ושכבתי לצד גופו, בזמן שהשמיכה עטפה את שנינו, הוא כרך את הזרוע שלו סביבי והניח נשיקה על שיערי ולאחר מכן על הכתף החשופה שלי ״ואחר כך את שואלת למה קר לך..״ מלמל ולאחר מכן הרים אל החולצה שתכסה את הכתף שלי ״את לא אמורה לעבוד היום?״ שאל לפתע ״ביטלתי.״ אמרתי, הוא הניח נשיקה נוספת על הלחי שלי ונרפתי תחת שפתיו.
״הבנות לא שאלו למה לא יצאת איתן הלילה?״ שאל בספקנות ״אמרתי שאני עושה שישי שבת אצל סבתא שלי״ אמרתי והרגשתי אותו מהנהן ״זה אומר שאני סובל אותך גם מחר?״ שאל ״אתה לא חייב.״ קבעתי והוא צחקק ״אני מבקש.״ הוא לחש באוזניי ״אני אתחשב בך״ אמרתי בהתגרות, הוא נשך את תנוך האוזן שלי ״מפגר״ צחקקתי מסמיקה.
״ואבא שלך לא שאל איפה את?״ שאל שוב ״אמרתי שאני אצל חבר שלי״ מלמלתי ״ומה הוא אמר?״ שאל רגוע, ציפיתי שיכנס להיסטריה ״שהוא מבקש להכיר אותך בהקדם״ אמרתי ״אוקיי,״ אמר, התיישרתי לפתע לישיבה ואביתר גם הוא, הוא כרך את ידיו סביבי והניח את ראשו על כתפי ״מה מטריד אותך?״
שאל והשפלתי את מבטי, התחלתי לשחק באצבעות שלנו שהיו משולבות זו בזו בזמן שהזרועות שלו עוטפות אותי ״מה אני אגיד לאבא שלי? לאח שלי? איפה הכרתי אותך?״ שאלתי בתסכול ״במסעדה.״ אמר בפשטות ״אני בסך הכל בת 16, אתה כבר בן 21. אבא שלי כל כך יבהל שזה מה שקורה שם.״ אמרתי נאנחת ״אני יודעת שזה נשמע רע אביתר, אבל אתה יודע שאני לא מתכוונת שאת-״ הוא קטע אותי ״אני יודע.״ הוא הרגיע אותי בקול החם שלו. ״אנחנו נסתדר,״ הוא הוסיף ״וכשיגיע הזמן גם שני ואמה ידעו״ אמר קורא את המחשבות שלי. הנהנתי ״תודה.״ סובבתי את ראשי מעט בשביל להביט בו ״על מה?״ שאל לא מבין ״שאני כזאת משוגעת ולחוצה, ואתה מקבל אותי בכל זאת. ועל זה שאתה כל כך רגוע ומרגיע, כל כך בוגר ואני כזאת ילדה.״ הוא נישק את שפתיי באגרסיביות פתאומית, נאנקתי את פיו והוא חילץ את ידיו מידיי, הוא הניח אותם על לחיי הלוהטות וזז מעט לאחור ״כל עוד את הילדה המשוגעת שלי זה בסדר.״ עמדתי על ברכיי וכרכתי את ידיי סביב צווארו בזמן שהוא הניח את שלו על מותניי, העמקתי את הנשיקה והרגשתי את כל הגוף שלי בוער. ידיו שוב נכנסו תחת חולצתי והרגשתי תחושה מוזרה, של המון להט, תשוקה, והתרגשות, לא רציתי לנתן את שפתיי או ידיי ממנו. יש שיקראו לזה חרמנות. אבל גם אני וגם אביתר יודעים שזה עוד לא השלב.
לפתע נשמעה דפיקה בדלת ״כוסאמק..״ הוא מלמל לשפתיו וקם מהספה בחוסר רצון, הוא פתח את הדלת בזמן שאני סידרתי את שיערי מעט.
״אור?״ הבטתי לכיוון הדלת, אביתר אמר בכניסה מחזיק בדלת במבט מבולבל בזמן שאני קמתי בבהלה מהספה, ״גל?״ אני כמעט ולוחשת את שמו של אחי שמביט בי בשוק.

מצפה להמוןןןןןןן אהבה. כמעט כמו שאני אוהבת אתכם. אבל רק כמעט.❤️