חמש יחידות אהבה ~ Five Points Of Love

פרק 13- בת 16 אחותך

״קדימה!״ צעק המדריך, השעה 16:52, אנחנו במסילול האחרון, בדרך למקום בו אנו לנים, על ראש הגבעה.
״ראשונה במקלחת!״ צרחתי מאחור ״קודם תגיעי!״ צעק לי המדריך, הפנתי לעבור אצבע שלישית מאחר והיה עם גבו אליי, גורמת לשני ואמה להתפקע מצחוק ״לא מנומס.״ נעמד לצידי ניר, במשך כל היום זה הוא מצא את הזמן לדבר איתי, להתחיל איתי ולהציק לי. את אביתר לא ראיתי בכלל, חוץ
מבהפסקת אוכל, הוא מלווה כיתה אחרת ובהפסקה ישב עם כל המורים כי שוחחו על מה שיקרה הערב.
״תסתום,״ סיננתי בעייפות מתקשה לעלות את כל העלייה, ״התגעגעתי לשטויות שלך״ צחקק, נאחזתי בכתפו ״אל תנצל את המצב שלי״ אמרתי והוא צחק בקול, ״הגענו!״ צעקה אמה בהתרגשות מזוייפת, גורמת לכל הכיתות שהגיעו לפנינו להריע לנו, ראיתי מולי את אביתר, ופתאום הרגשתי את הפנים שלי מלאות בחול ״ניר!״ צעקתי כשהבנתי שהעיף אותי על הריצפה ״אופס..״ מלמל כולו אדום, הוא התכופף אליי ועזר לי לקום, ״את בסדר?״ שאל מנקה חול מפניי ״כן.״ אמרתי מצחקקת ״קיבלת מכה?״ זה היה אביתר קר והאדיש שהגיח מאחוריי ניר ״אני סבבה״ אמרתי בחיוך מרגיע ״יורד לך דם.״ אמר מעביר את ידו הנעימה על לחיי, מזל שאני מלאה בלכלוך והוא לא רואה איך הוא גורם לגוון עור שלי להגיב.
״בקטנה, אני אלך להתקלח וזה ירד״ אמר והוא הנהן מזיז את ידו מפניי ״תגיעי אליי אחרי זה, לראות שזה לא מזדהם או משהו.״ אמר וראיתי כעס בעיניו ״מבטיחה״ לחשתי והוא הלך ״אני אלך להתקלח.״ אמרתי ולקחתי את דברי למקום שלי של אמה ושני.
הרכבנו את האוהל ונכנסנו למקלחות, הסרתי את המסקרה והקונסילר ששמתי בבוקר, חפפתי מעליי את כל הג׳יפה והגועל, ששמתי מעליי גופייה לבנה, טרינינג שחור וג׳קט  בורדו של הודיס. שמתי גרביים נעימות והחלפתי לנעליו בד סגורות במקום הנעלי הליכה, סידרתי את שיערי והוא התייבש יחסית במהירות.
אכלתי בשתיקה, מחפש בעיניי את אביתר, אך הוא לא נמצא באף מקום.
״בע, התפוח אדמה מבחיל.״ קבעה אמה ודחפה אותו מהצלחת ״מסכימה.״ אמרתי מתענגת על הקורונפלקס עם החלב עמיד שהייתי מספיק לכמה להביא. ״זונה..״ סיננה שני, ״יש לי עוגיות באוהל, תאכלו אותן.״ אמרתי ״למה איפה תהיי?״ שאלה אמה ״אני אבוא תכף, אביתר ביקש לבדוק את השריטה שלי״ מלמלתי ״אהמ.. לבדוק.״ מלמלה אמה בציניות ״סתמי.״ צחקקתי,

״סליחה?״ שאלתי את אחד המורים ״איפה נמצא אביתר?״ שאלתי בנחמדות ״במגורים של המורים, תחפשי אותו בחוץ, אם הוא לא שם תחזרי לכאן אני אקרא לו.״ אמר והנהנתי, צעדתי לכיוון מגורי המורים, אלו היו בקתות עץ שהזכירו לי צימרים, מצאתי אותו יושב בגרם המדרגות של אחת הביקתות.
״הגעתי..״ מלמלתי והוא הביט בי בזמן שעישן את הסיגריה שלו, הוא כיבה אוצה על מדרגות השיש וסימן לי להתקרב עם ידו, הוא תפס בפניי והזיז אותן, בחן את הלחי שלי והעביר את ידו על השריטה שלי ״זה שורף?״ לחש לי גורם לליבי לרטוט ״לא.. קצת..״ מלמלתי ״זה לא נראה רציני, אם כואב לך תגידי לי.״ אמר בדאגה והנהנתי, ״איך עד עכשיו?" שאל מתכוון לטיול ״אחלה.״ אמרתי לא יודעת איך להרחיב, למרות שרציתי. רציתי לשבת ולדבר איתו שעות כמו שקרה כבר, כי הוא מקשיב, מבין, ציני וכיפי.
*
״אז מה אמרת לה?״ שאלתי בקושי בין הדמעות של הצחוק, השעה עכשיו 22:30, אביתר ואני מצאנו את עצמנו לאחר שהציע, על ספסל נטוש שהיה בקרבת מקום אך רחוק מכולם במדבר.
הוא סיפר לי על תלמידה בכיתה שליווה, שנפלה במסלול וטענה שלא מסוגלת לזוז עוד.
״שאם אני מבטיח ללכת איתה את כל המסלול היא תלך?״ שאל וחיכיתי לתשובה ״נו?״ שאלתי בציפייה ״מה נראלך?״ שאל בשחצנות ״אתה יודע מה יותר נורא מחתיך?״ שאלתי והוא חייך אליי מחכה שאמשיך ״חתיך שמודע לעובדה שהוא נראה טוב.״ קבעתי והוא צחקק ״אני חתיך?״ שאל ושתקתי ״אתה נראה טוב״ אמרתי בכנות והוא חייך אליי, ממיס.
״אף פעם לא שמעתי אותך צוחקת ככה..״ הוא מלמל לפתע בלחש, האמת שאיבדתי את זה לגמרי. ״זאת השעה!״ צעקתי ״ששש את תמשכי לכאן אנשים״ הוא הניח את ידו על לחיי מנסה להרגיע אותי ״אה אתה לא רוצה שיבוא לכאן אנשים?״ שאלתי בהתחכמות ״לא.״ אמר מביט עמוק בעיניי ״אתה רוצה אותי רק לעצמך.״ אמרתי בחיוך מעצבן ״אהמ.״ אמר מהנהן ממשיך להישאר סנטימטרים ספורים ממני, שתקנו לכמה שניות ואז הוא חזר להתרצן ״מה הקטע עם ניר?״ לחש לי ועיניו ריצדו על פניי ״כלום.״ אמרתי כהבטחה, הוא ריפרף עם שפתיו על שפתיי והייתי רעבה אליו. שיעשה את זה כבר.
״מה הקטע עם ירין?״ לחשתי והרגשתי את שפתיו כבר נוגעות בשפתיי ״סתם מישהי לא חשובה״ לחש וברגע אחד הצמיד את שפתיו אליו שלי, הרגשתי את הגוף שלי עולה בלהבות, כאילו כל הקור שעטף אותנו נעלם ועשן יוצא לי מהאוזניים.
הלב שלי והבטן שלי התהפכו וחששתי שיקרה לי משהו.
השפתיים שלו היו רכות ועבות, הוא ניתק אותן במעט ואז חיבר אותן שוב, הפעם מבקש אישור להכניס את לשנו, פתחתי את פי מעט והוא סחף אותי לעולם שלא הכרתי, היית נרגשת, לא ידעצי מה לעשות אז נתתי לו להוביל והוא עשה את זה מצויין, זאת הייתה נשיקה עדינה אך עוצמתית.
הוא שמט את ידו מפניי, שפתיו ניתקו משפתיי, והוא התרחק מעט בשביל להביט בפניי, הנחתי את ידי בזהירות על החזה שלו, הוא תפס בה ונישק אותה. ואז נאנח וקבר את פניו בידו, הוא קם מהספסל ונעמד מולי, מושיט את ידו אליי ומרים אותי מהספסל ״את מצטערת על מה שקרה עכשיו?״ הוא תפס את פניי בין ידיו ״אתה?״ שאלתי חוששת ״שאלתי שאלה.״ אמר מניח את ידיו על מותניי ומקרב אותי עוד יותר ״אני..״ בלעתי את הרוק, ״לא.״ קבעתי והרמתי אליו מבט חושש, הוא גיחך והניח נשיקה קצרה על שפתיי ״את פאקינג בת 16״ לחש וקברתי את פניי בחזהו ״מה יקרה עכשיו?״ שאלתי מתעלמת מהערה המעצבנת שלו ״עכשיו נזרום, ונשמור על פרופיל נמוך.״ אמר והנהנתי, ללא ספק הדמות הבוגרת מבין שנינו.
שתקנו ואז היד שלי פגעה בראשו ״בת 16 אחותך.״ אמרתי והוא צחקק, הוא כבל את שתי ידיי בידיו ומשך אותי לעוד נשיקה טובענית, ״מה השעה?״ שאלתי כשהתנתקנו ״שנלך לישון.״ אמר והנהנתי ״צייתנית״ מלמל, ״שונאת אותך.״ דחפתי אותו מבטנו ״אה כן?״ שאל בחיוך מתגרה ״כן.״ קבעתי בחיוך, התחלנו ללכת כשהוא לפניי חזרה למגורים, ״לילה טוב.״ אמרתי כשהגענו למגורי המורים, עקפתי אותו ואחרי שנייה הוא סובב אותי חזרה אליו ״לילה טוב.״ לחש כנגד שפתיי לאחר שהניח עליהן נשיקה מתוקה.
באותו לילה התקשתי להירדם, ולא כי התרגשתי, כי פחדתי.
פחדתי וידעתי שאחרי שאביתר ישן על זה לילה יבין שטעה, שאני ילדה בת 16, ואפילו לא כל כך יפה או מוצלחת.
ומחר בבוקר יגמור את זה עוד לפני שזה יתחיל, ואז הטיול שלי יהפוך לסיוט אחד גדול.

אוהבת ומצפה למלאאאאא תגובות!💘