חמש יחידות אהבה ~ Five Points Of Love

פרק 28

״נו״ אבא שלי התיישב במקומו, נעצתי בגל מבט, הוא הביט סי בקור ורציתי לקבור את עצמי באדמה ״אה..״ מלמלתי ״יש לי חבר״ לחשתי ״מי זה?״ אבי של בהתעניינות ״אתה לא מכיר״ כחכחתי בגרוני ״מאיפה הוא? בן כמה הוא?״ שאלה והשפלתי את מבטי ״אני אביא אותו, אתה תכיר אותו״ אמרתי והוא הנהן ״זה הסיפור?״ שאל בגיחוך ״כן מגוחך, לא?״ שאלתי בחיוך מביטה בגל, הוא גלגל את עיניו ובדיוק המלצרית הגיעה לקחת את ההזמנות שלנו.
*
״מה את עושה הערב?״ אמה התקשרה אליי ״אני בבייביסיטר!״ צעקתי ביאוש ״אוי, תהני חומד, נדבר מחר״ שלחה נשיקה וניתקה.
׳איפה את?׳ זה היה אביתר, הייתי בספק אם ידבר איתי, וזה קצת חימם לי את הלב.
׳אמרתי לך, בייביסיטר׳ החזרתי מצפה לתשובה שלו ׳אולי תחכי לי אצלי?׳ כתב והלב שלי החל לדפוק ׳מה דחוף?׳ שאלתי מקשה ׳למה את כזאת קשה?׳ שאל וחייכתי מעט ׳למה שלא תבוא אליי?׳ כתבתי ׳אני לא רוצה שהפעם הראשונה שההורים שלך יראו אותי זה שתוי באמצע הלילה׳ כתב ׳אם אתה מתכוון לבוא באמצע הלילה אז לא ניפגש בכלל.׳ אמרתי בעלבון ׳זה יקשה עלייך לחכות לי אצלי בדירה?׳ כתב ונאנחתי ׳אבל אני לא ישנה אצלך. אתה מחזיר אותי הביתה.׳ כתבתי, ׳את יודעת איפה אני שומר מפתח, נתראה׳ כתב ׳תהנה׳ שלחתי והוא לא ענה. שיענה ילד חרא.
״יפתח!״ צעקתי, נכנסתי לחדרו של יפתח וראיתי אותו משחק בבובות של רובוטיים בפיגמה מתוקה, הוא היה כל כך מרוכז.
התיישבתי על השטיח לידו, ליטפתי את ראשו והוא המשיך להישאר נורא אדיש אליי ״הגיע הזמן לישון״ לחשתי, הוא הרים אליי את עיניו האפורות והנהן בהבנה, הוא הניח את הרובוט שלו על השידה והתמקם מתחת לשמיכה, ״אור?״ שאל והנהנתי מקשיבה ״את יכולה לספר לי סיפור?״ שאל, חייכתי וניגשתי לסיפריה המרשימה שלו ״על מה אתה רוצה? דני הכדורגלן או חבר רובוט?״ שאל מדפדפת בין הספרים ״לא סיפור כזה,״ אמר והסתובבתי אליו, הוא התפנק לו בתוך השמיכה, משכתי כיסא והתיישבתי על יד ראשו, ״על מה?״ שאלתי ״אולי..״ מלמל בהססנות ״על החיים שלך?״ אמר וצחקקתי ״החיים שלי לא מעניינים״ המשכתי ״מי זה אביתר?״ שאל ופערתי את עיניי ״איך אתה יודע?״ שאלתי המומה ״הצצתי לך בפלאפון כשהגנת לי אוכל ושיחקתי במשחק עם הקוביות״ אמר בצחוק שובבי, רציתי לכעוס עליו, אבל פשוט לא עמדתי בזה והצטרפתי אליו לצחוק ״אל תעשה את זה יותר״ דגדגתי אותו, הוא נרגע ונשמתי עמוק ״היו הייתה נערה, יפיפה, מ ד ה י מ ה !״ אמרתי והוא הביט בי בסקרנות ״קראו לה אור.״ המשכתי ״למה את משקרת?״ שאל ונתתי לו מבט זעוף ״והיא הכירה נסיך,״ אמרתי ועיניו נצצו כשחשבתי על אביתר ״אביתר!״ צעק בהתלהבות, ״נכון״ צחקקתי ״והם..״ גמגמתי ״התאהבו?״ שאל בציפייה, ״כן.״ אמרתי בכבדות ״אבל הייתה בעיה,״ הנחתי את ידי על ראשו, ״לאביתר ואור היה אסור להיות יחד.״ אמרתי והוא פער את עיניו ״למה?!״ שאל בעצב ״כי אם יהיו יחד,״ בלעתי את רוקי ״אביתר יפסיד את מעמדו, הוא לא יוכל להיות נסיך יותר אי פעם.״ אמרתי והוא נראה המום ״וזה מאוד תיסכול את הנערה אור״ הסברתי, ״הם הסתירו את הקשר שלהם,״ אמרתי והוא נראה מאושר ״אך זה היה בלתי אפשרי,״ הסברתי ״למה?״ שאל שוב ״הם היו ממעמדות שונות, והיה קשה לגשר על הפערים,״ אמרתי חנוקה ״מה זה אומר?״ שאל מבולבל ״זה אומר שהנסיך היה במעמד מאוד גבוה, ואור הייתה במעמד נמוך, והם הבינו שקשה מאוד לנהל ככה מערכת יחסים״ אמרתי והוא הנהן ״אור?״ שאל והמהמתי ״למה את בןכה?״ שאל ולפתע הרגשתי רטיבות על הלחיים, יפתח קם מהמיטה וחיבק את צווארי, חיבקתי אותו חזרה בחום, ״אל תדאגי״ לחש ״אני בטוח שהוא מצטער על זה שאתם לא יכולים להיות יחד!״ אמר מביט בעיניי, צחקקתי ״אנחנו יחד יפתחי״ אמרתי ונגעתי באפיו ״אז למה את בוכה!״ שאל לא מבין, נשכתי את שפתיי מוקסמת מהתמימות שעוטפת אותו ״כי אני מאוד אוהבת אותו״ אמרתי ״וזה לא טוב?״ שאל מעקם את אפיו ״אבל נורא קשה לי כי אנחנו רבים המון״ ניסיתי להסביר לו את זה בצורה הכי ילדותית ״את צריכה לבחור במה שיגרום לך לא לבכות״ אמר ״אבל שאנחנו לא ביחד אני גם עצובה״ אמרתי בהתחכמות ״אז..״ הוא נראה מתוסכל, הוא נשכב חזרה במיטה ״מה זה הסיפור הזה אור? הוא ממש מסובך!״ הוא אמר בתסכול, פתאום הרגשתי אשמה ושאני מכניסה אותו לתסביכים, ניגבתי את הדמעות וחייכתי אליו ״ברגע שיש אהבה חזקה,״ אמרתי והוא הביט בי מסוקרן ״הריבים הם שוליים״ אמרתי והוא הנהן ״והם חיו באושר ועושר.״ אמרתי והוא פרץ בצחוק, ״לילה טוב״ הוא מלמל עוצם את עיניו ״לילה טוב״ נשקתי לראשו, כיביתי את האור וסגרתי את הדלת, יצאתי לכיוון המטבח ושמעתי רעשים, אמו של יפתח הציצה מחייכת אליי ״היי, לא ידעצי שהגעת״ אמרתי בנימוס ״לא ראיתי אותך עם יפתח את הלכתי לבדוק אם הוא בחדר, ראיתי שאתם באמצע ולא רציתי להפריע..״ מלמלה והסמקתי, היא שמעה את הסיפור שלי? ״קחי מתוקה״ הניחה שטר של מאה שקלים בכך היד שלי ״זה יותר מדי.״ אמרתי דוחפת אותו חזרה ״זה כלום, את לא מבינה איזה השפעה יש לך על יפתח״ היא אמרה והבטתי עליה המומה ״מה זאת אומרת?״ שאלתי מבוהלת ״הוא כל כך בוגר,״ היא מלמלה בגאווה ״זה לא קשור אליי״ אמרתי במהירות, ״לילה טוב, אור״ צחקקה נכנסת למטבח חזרה.
למזלי, הביצ של יפתח ואסתי היה קרוב לביתו של אביתר, ככה שלא הלכתי המון וכבר הגעתי.
הוצאתי את המפתח שהיה מונח מתחת לעציץ שבכניסה לביתו, נכנסתי פנימה וכמו תמיד הבית היה מסודר, אך לא לגמרי.
השמיכה הייתה זרוקה על הספה ובאופן אוטומטי קיפלתי אותה לצידה, נכנסתי למטבח וראיתי כוס מים בכיור יחד עם הכלים המלוכלים מהצהריים, שתפתי את הכלים והנחתי לייבוש, העברתי סמרטוט על השיש וחזרתי לסלון, לא לפני שהצצתי בחדרו של אביתר שהיה מסודר ומבריק כהרגלו.
התיישבתי על הספה, השעה הייתה עשר, נאנחתי וידעתי שעומד בפניי לילה ארוך, נשכבתי על הספה ובלי היגיון פרעתי את הסמיכה שהרגע קיפלתי, התכסתי בה ושמתי לי פרק חוזר של ׳אליפים׳.
כשנמאס עליי הרעיון, פתחתי את הפלאפון ודפדפתי באינסטגרם, אביתר העלה תמונה. זאת הייתה תמונה עם בחורה, לא הופתעתי שהיא הצלמת והוא ישב לידה בזמן שהיא ניראת הכי מאושרת בעולם, גם אני מאושרת כשאני לידו. בערתי מכעס, רציתי להגיב בכמה קללות עסיסיות, לבעוט מעצמי את השמיכה ולברוח מכאן, אבל פשוט לא הייתי מסוגלת.
לאט לאט, הרגשתי את העיניים שלי נעצמות.

הדלת נטרקה, ושמעתי קללה שנפלטת לאוויר, זיהיתי את קולו המרוד והאלוהי של אביתר ומיד התיישבתי ״הערתי אותך?״ כחכך בגרונו ״זה בסדר,״ אמרתי מציצה בשעון, 3:49, ״אני חייבת לעוף״ מלמלתי, ״אני מצטער שבאתי ככה מאוחר״ הוא התנצל בלחש, הבטתי בו, הוא היה לבוש במכופתרת שחורה שהייתה מעט פתוחה על החזה שלו, השיער שלו היה פרוע והעיניים הירוקות שלו זהרו בגוון מושלם.
״זה בסדר״ התמתחתי, התקדמתי לכיוון הדלת והוא תפס בידי מונע ממני לזוז ממנו, נשימתו החמה הכתה ברכותיי, וריח של אלכוהול נדף מפיו.
״שתיתי.״ אמר עוד לפני שהגבתי ״שמתי לב״ לחשתי, ״ואני מבטיח שלא הייצה לי אף אחת בראש,״ אמר והרגשתי את ליבי נמחץ, זה הכנה לכך שהוא בגד בי? ״חוץ ממך.״ אמר ועצמתי את עיניי, ״לפחות אל תשקר״ דחפתי אותו ממני, הוא היה חלש וזז מעט לאחור ״ אני לא..״ מלמל ״בסדר.״ אמרתי משלבת את ידיי ״די אור..״ הוא מלמל מנשק אותי מאחוריי אוזני, כמעט נפלתי לזה. ״אל תגיד לי די!״ דחפתי אותו שוב, הוא נאנח ביאוש ״אתה הצטלמת עם מישהי!״ הטחתי בו ״אני לא.״ הוא אמר החלטתי ״לא?״ שאלתי מחזיקה את התמונה מול עיניו, הוא נראה קצת מבולבל ופתח אתה תמונה בפלאפון שלו ״אני לא..״ הוא העביר את היד בשיערו בכעס ״לילה טוב״ אמרתי עצבנית ״אל תלכי״ הוא ביקש והתעלמתי ״אור לא!״ הוא סגר את הדלת ברגע שפתחתי אותה ״אביתר תן לי לצאת!״ ביקשתי בכעס ״אני מצטער״ הוא לחש מאחוריי גבי, ״נחמד מאוד, עכשיו תזוז״ ניסיתי למשוך את הדלת שוב, אך הוא סובב אותי אליו והצמיד את גבי לדלת ״אני לא ראיתי שהיא צילמה אני נשבע לך״ הוא אמר מבוהל, ליטפתי את פניי ודמעות זלגו מלחיי, ״אל תבכי״ הוא התחנן בפניי ״אני אוהבת אותך״ מלמלתי ״גם אני. גם אני כל כך.״ מלמל ״ואתה מכאיב לי״ אמרתי והוא הרים אליי מבט פגוע, ״אל תגמרי את זה.״ הוא החזיק בכפות ידיי, הייתי מבולבלת, לא ידעתי מה לעשות ״זה לא יקרה יותר אף פעם, אני מבטיח לך.״ הוא התחנן ״כל היום הזה היה..״ מלמלתי והוא קטע אותי ״יש גם ימים כאלה, אבל נעבור אותם״ הוא אמר בטוח בעצמו ״כמה עוד אביתר?״ שאלתי בלחש ״כמה שצריך, תרצי את זה כמו שאני רוצה את זה״ הוא ביקש ״אני רוצה יותר ממך!״ צעקתי, ״אני משתדל, אור. אני משתדל וכלום לא יוצא כמו שאני רוצה!״ הוא הצמיד את המצח שלי לשלו, ״אתה תבגוד בי?״ שאלתי צרודה ״אני אשנא את עצמי.״ הוא אמר בכנות, ״אל תתנהג אליי ככה יותר, כמו בצהריים״ ביקשתי מבוישת ״אני יודע, אני יודע״ הוא הניח את שפתיו על מצחי, ״תיקח אותי הביתה?״ שאלתי כורכת את ידיי סביב צווארו ״מה רע במיטה שלי?״ שאל נעלב ״שבבוקר לא ימצאו כלום במיטה שלי״ הסברתי והוא הנהן ״בואי״ לקח את המפתח לאופנוע מהשידה שלידו, הסתובבתי אל הדלת, בוא סובב אותי חזרה והצמיד את שפתיו אל שפתיי, זזתי מעט לאחור, הוא הצמיד אותי אליו יותר, חייכתי ופסקתי את שפתיי מעט, לשנו ליטפה את שלי ונתמכתי בעורפו, השפתיים שלו היו חמימות על שלי והלב שלי הגביר את קצב הפעימות שלו, ״אני מחוק,״ הוא התנשף, והניח נשיקה על צווארי ״כי אתה שתו-״ הוא קטע אותי ״אני מאוהב.״ הוא חתם את דבריו בנשיקה עדינה על שפתיי.

לכבוד שבת הכנתי פרק ארוך, שבת של שלום יקרים😍🎉