״מה?״ שאלתי חסרת הבנה לאחר כמה שניות שהוא פשוט עמד מולי בשתיקה, פתאום הוא נראה מבולבל וניתק את ידו מכתפי, הוא הניח אותה מאחוריי ראשו וגירש את ערפו ״הכל בסדר?״ שאלתי, הוא הנהן במהירות והרמתי אליו גבה ״מה את עושה כאן?״ שאל לפתע, התגעגעתי לקול שלו, כל כך.
״מבלה,״ אמרתי כמובן מאליו, ״אה״ אמר ובא להגיד משהו נוסף, ״אבי..״ נערה גבוהה מאוד, רזה כמו מקל, היה לה שיער שטני ארוך מאוד שהיה חלק להפליא, היו לא עיניים ירוקות וגדולות. והיא הייתה נורא מוכרת לי. היא תפסה בידו ומשכה אותו אליה, הוא התמסר אליה ואני נשארתי לעמוד שם, ידה כאילו באוטומטיות התיישבה על צווארו, היא עלתה על קצות אצבעותיה, היא משכה את צווארו מטה והוא נאחז באגנה, ואז זה קרה: השפתיים שלו נפגשו בשלה. ואם זה לא הספיק, הם כמעט טרפו אחד את השנייה שם, הם בלעו זה את זה והכל קרה מול העיניים שלי, הדמעות הציפו את עיניי, לא חשבתי שזה יהיה כל כך כואב לראות את אביתר ממשיך הלאה.
הרגשתי כאילו כל הסובבים עומדים סביבנו, וצוחקים עליי.
הם התנתקו לאחר דקה מתנשפים, היא נשארה לאחוז בכף ידו, ואז פתאום הוא פער את עיניו, הוא הפנה את מבטו אליי ופתאום ראיתי חרטה בעיניו, בפעם הראשונה ראיתי המון דאגה בעיניים שלו, אולי כי מבין שעכשיו הדמעות הן בגללו. ולא יוכל לעשות דבר איתן.
הוא ניגב את פיו בעזרת כף ידו, ואני המשכתי להביט בו, פשוט הסתובבתי משם כשהרגשתי שהדמעה הראשונה כבר חומקת.
מחיתי אותה ורצתי החוצה, נשמתי עמוק. ״אור!״ אביתר סובב אותי אליו בתנופה אחת ״הא?״ שאלתי בחיוך מזוייף ״אני מצטער,״ הוא התחיל ״זה בסדר, אנחנו כבר לא יחד.״ אמרתי מכאיבה לעצמי. ״אני יודע שזה פוגע בך, תפסיקי להיות אדישה להכל.״ הוא אמר בכעס ״מה אתה יודע?״ שאלתי בכעס ״שאם אני הייתי רואה אותך מתנשקת עם מישהו יום אחרי שנפרדנו הייתי נשרף מבפנים.״ אמר והנהנתי ״נכון, אבל אני לא מתנהגת כמוך. אתה מוזמן לדחוף את הלשון שלך לפה או ללא יודעת מה של חברה שלך.״ אמרתי בקול שבור ״היא לא חברה שלי.״ אמר ״אז לזיון לילה שלך, אביתר לא אכפת לי!״ צעקתי והוא השפיל את מבטו ״קיבלת את מה שרצית?״ שאלתי בשילוב ידיים ״שאני אפגע? שתראה כמה הכאבת לי?״ שאלתי בזעם ״תפסיקי להגיד את זה כאילו רציתי שזה יקרה״ הוא כעס עליי ״סתום את הפה ושלא תעז לכעוס עליי!״ נעמדתי מולו ״אל תדברי אליי ככה.״ הוא סינן לעברי ״למה איך מדברים לאפס?״ שאלתי בציניות ״אני מצטער אוקיי? אף פעם לא רציתי לפגוע בך!״ הוא אחז בפניי והביט בהן, ״הכל היה טוב אם לא היית מחליט בשבילי״ אמרתי ודחפתי אותו ממני ״אני לא רוצה שנריב״ ביקש ״אנחנו לא רבים״ אמרתי ״אבל אל תצפה ממני לקפוץ עלייך בנשיקות וחיבוקים כשאני רואה אותך״ הוספתי ״את מקשה עליי״ הוא עצם את עיניו ״זה אתה מקשה על עצמך..״ מלמלתי בצער ״תעזרי לי אור,״ הוא לפתע אמר בלחש ״במה?״ שאלתי חסרת אונים ״אני לא יודע מה עשיתי.״ הוא התיישב על הריצפה ״נפרדת מהבן אדם שאהב אותך יותר מהכל.״ אמרתי והוא הרים אליי מבט כואב, התקרבתי ותכופפתי אליו, הנחתי את היד שלי על הלחי שלו והלב שלי פעם בקצב מטורף בגלל הידיעה של מה הולך לקרות עכשיו ״אתה רוצה לסיים את זה יפה?״ אמרתי ועצמתי את עיניי, לא מותירה לו זמן להגיב. חיברתי את שפתינו באופן מושלם לנשיקה עוצמתית, היא לא הייתה אגרסיבית מדי אך גם לא עדינה מדי, הוא העמיק את הנשיקה ודרש שאפתח את פי, פתחתי אותו והלשון שלו סחפה אותי לגן עדן, לפעם האחרונה. משכתי לאחור בחוסר רצון, כשהדמעות עומדות בעיניי, ״ביי אביתר, שמחתי לאהוב ולהכיר אותך.״ התקדמתי חזרה למועדון, משאירה מאחוריי את הגבר שאני הכי אוהבת, ונשארת עם לב שבור שעוד יקח לו המון זמן להתאחות.
*
״איפה היית?״ שאלה אמה בצחקוק ״דיברתי בחוץ עם אביתר״ עניתי בחיוך מתנצל ״אביתר?! אנחנו לא אוהבים את אביתר!״ צעקה, היא לא מחוברת, זהו, מספיק אלכוהול להיום.
״נכון, אל תדאגי.״ אמרצי והצצתי בשעון, שלוש וחצי לפנות בוקר, אני חושבת שזה מספיק מועדון להלילה, התקשרתי והזמנתי לנו מונית.
YOU ARE READING
חמש יחידות אהבה ~ Five Points Of Love
Romanceתקציר: אור שטרן היא ילדה נבונה, בקרב חברותיה היא מכונת ה״גאון״ היות והיא לומדת חמש יחידות מתמטיקה. היא ילדה בעלת לב רחב וטוב, אמפתיה והתחשבות, היא בוגרת וחדורת מטרה ולא חוששת לומר את היושב לה על הלב או את דעתה. היא לא רואה בעצמה ילדה יפה, היא בגובה...
