Double - Harry styles fanfic

Chapter 43

דאבל. פרק 43.

״אנחנו עושים כל מה שאנחנו יכולים.״

״אני מצטער, אני כל כך מצטער..״

״אני נשבע, כשאני אתפוס אותו הוא הולך להתחרט על היום שהוא נולד!״

״הם אומרים שהשעות הראשונות הכי קריטיות, אני לא מספיק חזק בשביל לעבור את זה שוב.״

״הם אבודים עכשיו, לא יודעים איפה המניאק נמצא.״

״אני אוהב אותך.״

״לא הייתי צריך להפחיד אותך ככה, לא היית צריכה לברוח לשם.״

״אלוהים אדירים! למה למען השם היא נמצאת פה?!״

״אולי זה לטובה, אולי ככה לא אראה אותך מסרבת לי.״

״אני לא באתי את כל הדרך הזאת כדי שתשאירי אותי לבד!״

״את צריכה לשמוע על הבחורים שפגשתי, את צריכה להגיד לי להתבגר.״

״מה את עושה פה? למה ככה?״

״אנחנו צריכים לדבר, לא?״

״את צריכה ללכת.״

״מה שהיה בנינו, זה היה טעות. זהו. לא חוזרים על אותה טעות פעמיים.״

״כל יום אני חושב, אולי עכשיו? אולי עוד דקה? אולי זה הזמן? ואז אני מוצא את עצמי שותק והקול היחיד שאני שומע זה המכונות.״

״אין שום דבר חדש?״

״אני לא יכולה לעזוב, היא צריכה אותי!״

״אולי לא הייתי צריך לספר לך.״

״את לא חושבת שהגזמת? בחייך, כמה עוד את יכולה?״

״אני הולך לגרום לו לכל כך הרבה כאב, כל כך הרבה כאב שעוד יקראו לזה בשם חדש לעינויים.״

״הם לא יודעים שאני כאן, אם הם ידעו הם יהרגו אותי.״

״היה עוד אירוע, שנים נוספים נפלו.״

״היא כל כך הולכת לשנוא אותך.״

״אין יום שעובר בלי שאני שונא את עצמי יותר.״

״הייתי צריך לספר לך לפני, עוד בהתחלה.״

״הבן זונה הזה עושה מאיתנו צחוק!״

״הייתי צריך לתת לך לירות בי.״

״היי, הגיע הזמן שתקום. הם עוד מעט כאן.״