Chapter 20

3.4K 297 124
                                    

דאבל. פרק 20.

השינה שלי תמיד הייתה קלה. התעוררתי מכל רעש קטן, מכל תזוזה, מכל נשימה ומכל מילה. הייתי פוקחת את העיניים כל פעם שסבתא הייתה נכנסת לחדרי לראות מה איתי, או כשהייתי שומעת רעשים מבחוץ.

השינה שלי תמיד הייתה קלה, זו הסיבה שברגע ששמעתי מלמולים ותזוזות, פקחתי את עיניי בבהלה.

לקחו לי כמה רגעים להבין מה קורה איתי, איפה אני נמצאת ואיך התעוררתי. זה לא לקח הרבה זמן לקלוט את הסיבה.

״לא..״ הארי מלמל תוך כדי שינה, ראשו זז מצד לצד, כמו נלחם במשהו, ״אני.. לא..״

המילים שהוציא לא היו מובנות אבל לא הייתי צריכה שהן יהיו ברורות כדי לדעת שהארי נמצא בסיוט. הגוף שלו זז ללא מנוחה, ידיו התאגרפו על הסדינים וזיעה כיסתה את ראשו.

זה הבהיל אותי לראות אותו ככה, ועוד יותר הבהיל אותי לנסות לחשוב על מה הוא חולם.

״הארי.. הארי..״ ניסיתי לקרוא בשמו בשקט, לא ממש בטוחה איך אני אמורה להגיב. להעיר אותו? לתת לו להמשיך לישון? ואם הוא יפגע בי?

״לא, רוז, בבקשה..״ הקול שלו הפך לברור אבל שבור, עיניו עצומות בחוזקה אך מנסות להיפקח. הלב שלי החסיר פעימה למשמע שמי יוצא משפתיו.

הוא חולם עלי?

״ל-לא, א-אני מצטער, בבקשה! אל תעזבי אותי, רוז! רוז!״ הארי התפתל במקומו, נשימותיו הופכות לקצרות ואני כבר התחלתי לפחד עוד יותר, ״ר-רוז, אני מתחנן, בבקשה! אני מצטער! אל תעזבי!״

״היי, הארי, הארי, תתעורר.״ ניסיתי לתפוס את ידיו שהחלו לצאת משליטה, מנסה להתגבר על הפחדים והחששות, ״הארי, תירגע, בבקשה, היי! תתעורר!״

״אני לא התכוונתי, אני לא, אני - ״ הוא היה נראה כמו בטרנס, מנותק מהמציאות. איבדתי תקווה להשתלט על ידיו אז ניסיתי לאחוז בפניו, נחרדת לגלות שהוא חם.

״ה-הארי, תתעורר..״

״אל תעזבי אותי, אל תלכי, ב-בבקשה..״ דמעות החלו לרדת מעיניו וזה היה עניין של זמן עד שגם אני הרגשתי רטיבות בעיניים, ״לא, רוז, א-אני מצטער, בבקשה, ת-תקשיבי, א-אל תעזבי, רוז -״

״הארי, אני פה, תתעורר!״ ניגבתי את הדמעות ברשלנות, מנסה להתעשט על עצמי ולפעול כמו שצריך. אבל לא ידעתי מה הדבר הנכון ואיך צריך לפעול, איך אני אמורה להגיב לכל זה. על מה הוא חולם? אני לעולם לא אעזוב אותו.

״רוז.. ר-רוז.. לא אל תלכי! רוז!״

״הארי, אני פ - ״

״רוז!!!״

הוא פקח את עיניו ברגע אחד וגופו התנתק מהמיטה בבהלה. בית החזה שלו עלה וירד ונשימותיו מילאו את השקט שבחדר. אני פשוט הבטתי בו עם עיניים דומעות, רועדת מלהגיב.

Double - Harry styles fanficWhere stories live. Discover now