Double - Harry styles fanfic

Chapter 27

דאבל. פרק 27.

אחד הדברים הקשים בפרידות, הוא להתמודד עם השאלות. כי מעבר לכך שעליך להודות שזה הסתיים, אנשים בתמימותם מתעניינים במערכת היחסים מבלי לדעת שהיא איננה וכמה כאב נגרם בגלל זה.

לכן, הקדמתי רפואה למכה ולפני שקלואי ולילי הספיקו להתעניין בי ובהארי, סיפרתי להן שזה נגמר.

אירוני, אבל המכה עדין כאבה.

כפי שצפיתי, הן הביטו בי כאילו הודעתי להן על כדור מטאור שנמצא בדרכו להשמדת העולם ושאין מה לעשות בנושא. הזדעזעות והלם היה על כל הפרצוף שלהן.

״נ-נפרדתם?״ לילי צייצה בקול שקט, ״אחרי כל הזמן שהייתם ביחד?״

״אחרי ששכבתם?״ קלואי הוסיפה וכשראתה את הכאב שעל פניי היא התנצלה מיד, ״שיט. ישיר מידי?״

״קצת.״ מלמלתי, לא מוצאת רצון לאכול את הסלט שלקחתי.

״קרה משהו שנפרדתם?״ לילי הניחה את ידה על כתפי, כאות נחמה.

״הוא בגד בך?״ שאלה קלואי, מתחממת במהירות, ״אוי אלוהים, אני נשבעת שאם  אני אתפוס את המניאק המסרי - ״

״הוא לא בגד בי.״ מיהרתי לעצור אותה, אוהבת אותה אפילו עוד יותר לאור הדאגה והתמיכה שלה, ״הוא אח של אדם.״

״מי הכלבה שהוא זיי - רגע.״ היא קפאה במקומה, ממצמצת כמה פעמים, ״הוא מה?!״

״הוא אח של אדם. אדם של המחוז השני.״ לומר את זה פעם אחר פעם ולהודות שנפלתי לא עשה את זה לפחות קשה. זה כאב בדיוק כמו כשגיליתי וכנראה זה יכאב עד שאמות.

״אדם?״ קלואי לחשה כמעט ללא קול, ״אדם המנהיג אדם?״

״הוא ולא אחר.״

״הולי שיט!״ קראה לילי, ואז היא באדימה במהירות כשהסתכלנו עליה עם פרצוף מופתע. ״א-אני מצטערת, א-אבל פשוט זה.. טוב, הולי שיט! הוא אח של אדם!״

״הייתי מעדיפה שהוא היה בוגד בך.״ ציינה קלואי ברגע של כנות מתחשבת, ״אל תסתכלי עלי ככה! אם הוא היה בוגד בך, היינו יכולות לחסל את הזונה. אבל מה אנחנו יכולות לעשות עם זה שהוא אח של אדם? להחליף לו את הדם?״

לא הייתי מוכנה להודות בזה, אבל היה משהו בדבריה. עם כל דבר אחר אולי היה לי מה לעשות ואיך להתמודד, אבל היותו אח של אדם שינה לגמרי את המשחק.

אולי אם הוא היה מספר לי את זה מהתחלה, הכל היה אחרת. אולי אם הייתי יודעת שהוא קשור למשפחה שרצחה את הוריי לא הייתי נותנת לעצמי להתקרב אליו. אולי אם הייתי יודעת מי הוא באמת לא הייתי מתאהבת. או לא הייתי נשבעת לנקום.

אבל התאהבתי. והבטחתי לרצוח את אח שלו. עד כמה החיים שלי יכולים להיות דפוקים?

״זה כמו בסיפורים!״ לילי צייצה בקול גבוה, ״זו אהבה אסורה! זה רומיאו ויוליה!״