Chapter 19

3.5K 331 332
                                    

דאבל. פרק 19.

זוג שפתיים שהשאיר נשיקות קטנות על צווארי העירו אותי בבוקר. סירבתי לפקוח את עיניי ונלחמתי בחיוך שרצה לצאת, לא רוצה לתת לו את התענוג הזה.

״אני יודע שאת ערה..״ הוא עבר לנשק את הנקודות המתוקות, גורם לי לצמרמורת ולדגדוג בו זמנית, ״אל תילחמי בזה..״

הצמדתי את שפתיי זו לזו, עוצמת את עיניי בחוזקה ומעמידה פנים באופן מזעזע שאני ישנה. לא האמנתי שהוא יקנה את זה אבל רציתי לנסות בכל זאת.

״רוזי..״ קולו נשמע באוזניי כמו מנגינה צרודה אך ממכרת. הלב שלי פעם בחוזקה כשהוא קורא בשמי. ״רוזלינדה..״

מי ידע שהשם שלי יכול להישמע כל כך טוב?

״את כל כך חמודה שאת מעמידה פנים.״ שפתיו התחילו במסע עינויים חדש, נוגעות ברפרוף על עורי. ״הלוואי והיינו יכולים להתעורר ככה כל יום.״

הלב שלי פעם בחוזקה למילים האלו, למחשבות שהתחילו להופיע. הארי רוצה שנקום זה ליד זו תמיד? זה אומר שרוצה קשר רחוק?

״אני יכול להתרגל לזה.״ הוא המשיך, מחלק נשיקות נוספות שהפכו את הבטן שלי. גורם לי להבין שהיד שלו עדין שם, לא זזה במשך הלילה. ״טוב, אם את רוצה להמשיך לשחק, נשחק. אבל אני לא אהיה אחראי על המעשים שלי.״

ולפני שיכלתי למחוא או להגן על עצמי, ידיו החלו לתקוף את גופי בדגדוגים בלתי פוסקים, גורמים לי לצחוק כמו משוגעת.

התפתלתי מתחת למגע שלו, מנסה להילחם בו אבל ללא הצלחה. הארי היה יותר חזק, יותר גדול, והרבה יותר ערני ממני. הוא אומנם שמר את ידיו מעל בגדיי אבל זה לא מנע מזרמים להתפשט בדמי.

״אוקי, אוקי, אני ערה, אני ערה.״ צחקתי, זזה מצד לצד כשהוא מעלי, צוחק.

אהבתי את הצחוק של הארי. זה היה צחוק טוב, טהור, אמיתי. מהסוג הזה שגורם לך לחייך בלי הפסקה רק כשאתה נזכר בו, צחוק ממכר. אהבתי איך העיניים שלו מתכווצות כשהוא מחייך חיוך ענק וחושף שיניים, ואת הגומות שהייתי יכולה למות למענם.

״בוקר טוב, יפייפיה.״ הוא חייך וכמו בכל פעם - תפס את ידי ושילב אצבעותינו. הוא לקח את ידנו לצדדים וגופו כיסה עלי מקרוב, עיניו הירוקות מקרינות אל שלי, ״ישנת טוב?״

הנהנתי, מנסה לתפוס את נשמתי והחיוך לא מס משפתיי, ״תודה לך.״

״את לא צריכה להודות לי על כלום, אני לא שווה את זה.״ הארי אמר בשקט, מבטל את דבריי. הוא קבר את ראשו בשקע שבין הכתף לצוואר שלי ומבלי שיכלתי לשלוט על גופי, רגלי הימנית התקפלה לצד גופו כשעצמתי את עיניי בתענוג.

״אני חושבת שגם אני יכולה להתרגל לזה..״ מלמלתי בשקט, מנתקת יד אחת ממנו כדי שאוכל לתפוס את ראשו, פעולה שמצאתי ממכרת במיוחד. ״אני אשמח להישאר ככה לנצח.״

Double - Harry styles fanficWhere stories live. Discover now