דאבל. פרק 11.
״אני רק אומרת, מיליון איש עושים את זה. לא יכול להיות שמיליון איש טועים.״
״מיליון איש גם אוהבים את מיילי סיירוס, זה לא אומר שהיא זמרת טובה.״ הוא אמר לי עם חיוך, ״קודם אוכלים את הקרם ואז את העוגיה.״
״ממש לא!״ המשכתי להגן על עמדתי, ״קודם את העוגיה! היא הכי פחות טעימה, אף אחד לא רוצה לשמור את הטעם שלה!״
הוא הביט בי עם עיניו הירקות, כאילו בוחן את הטענה שלי. לבסוף, אחרי רגעים ארוכים הוא אמר, ״אני עדין חושב שקודם אוכלים את הקרם.״
נאנחתי בהגזמה, ״אתה לא חושב טוב.״
״הו, באמת?״ חיוך מתגרה עלה על שפתיו והתחלתי להיבהל כשהוא התקרב, ״במקומך, הייתי שוקל את המילים שלך, מיס מאליק.״
״לא, לא, הארי, בבקשה.״ הרגשתי את הבטן שלי מתהפכת והושטתי את ידיי קדימה, נחושה לעצור אותו אך לשווא. תוך רגע, אצבעותיו תקפו את צידי גופי ומצאתי את עצמי מתפתלת מצחוק על הדשא הירוק, מתחננת בפניו שיפסיק.
הוא לא הקשיב לי.
במקום זה, הוא העביר את רגליו מעלי, כך שגופי היה כלוא תחתיו ואצבעותיו המשיכו לתקוף אותי, גופו חוסם אותי מלזוז.
ניסיתי להדוף אותו עם ידיי; לתפוס אחיזה בכף ידו ולהרחיק אותה ממני ואחרי כמה ניסיונות הצלחתי. הבאתי את ידינו אל צידי ראשי, רחוק ממקומות רגישים כשבית החזה שלי עלה וירד מהצורך באוויר.
״אני נכנעת. אני נכנעת. ״ חייכתי אליו, חסרת נשימה. עיניו הירוקות נראו כל כך יפות באור היום ולא הייתה מאושרת ממני על יום הלימודים הקצר שלי ועל העובדה שהוא היה במחוז למען המחקר שלו.
היינו בפארק גדול ויפייפיה, מלא בעצים ופרחים ומתקנים שהחזירו אותי עשור שנים אחורה. השמיים היו בהירים, השמש זרחה ורוח נעימה הזיזה את העלים. הארי ואני שוכבים על הדשא כשהוא גוער מעלי ואני לכודה תחתיו.
היש יותר קיטשי מאיתנו?
״נכנעת?״ הוא שאל עם חיוך על שפתיו היפות, ראשו רוכן אלי באיטיות מסוכנת.
הנהנתי, אצבעותיי עדין משולבות באצבעותיו כשלא ניתקתי את עיניי מהכדורים הירוקים שהביטו בי. ״נכנעת.״
״אם כך, את שלי עכשיו.״ הוא אמר בשקט, עיניו לרגע אחד פוזלות אל שפתיי וחוזרות אל עיניי.
״שלך.״ לחשתי כמעט בלי קול, רגע לפני שהוא ליכד את שפתינו ביחד.
עבדנו בסיכרון מושלם, כאילו נוצרנו זה לזו. התאמה, השלמה, איך שלא יקראו לזה. שפתיי ננעלו על שלו כשנישקתי אותו בחזרה, מנתקת יד אחת ממנו כדי לאחוז בעורפו.
היד השניה נשארה מלוכדת איתו, לצד ראשי.
להתנשק עם הארי הרגיש מיוחד כל פעם מחדש. ממש כמו בפעם הראשונה. לא משנה כמה ימים עברו מאז, עדין הרגשתי את אותן התחושות - הבטן מתהפכת כמו לפני רכבת הרים, החשמל המוזר שזורם לי בווירידים, הפרפרים שמתעופפים ומתים להם בלי הפסקה.
YOU ARE READING
Double - Harry styles fanfic
Fanfictionברוכים הבאים למזרח לונדון. המקום היחיד בו יש שני צדדים אפלים. *** #זוכה פרסי וואטיס בשיחת העיר #מקום 2 ברומנטיקה אזהרות - כולל תכניים מיניים ובוגרים, כנופיות, סמים, פשע, התעללות ומוות. פאנפיק מקורי על הארי סטיילס.
