Double - Harry styles fanfic

Chapter 42

אולי הייתי צריכה להתעקש להישאר עם הארי בחדר.

"מקס?" גמעתי את רוקי כשראיתי אותו מניח אצבע על ההדק, זה רק עניין של לחיצה אחת קטנה כדי שהכדור ישתחרר ויחורר אותי למוות. ממרחק קטן שכזה, אין סיכוי שאני אשאר חיה.

העיניים הכחולות שלו הביטו בי לכמה רגעים ארוכים, לא אומרות מילה. הרגשתי את הלב שלי פועם בחוזקה ואת הרגליים שלי רועדות, חסרות כוח. לא חשבתי על להילחם כי הוא הרבה יותר חזק ממני. לא חשבתי על לברוח כי ידעתי שכבר אין בי את הכוחות.

לרגע אחד, אפילו רציתי שהוא ילחץ על ההדק. רציתי שהוא יסיים את הכל. הרי מה כבר נשאר?

ההורים שלי מתו, סבתא שלי מתה, החברה הכי טובה שלי מתה, קלואי עזבה וזאין ונייתן לא מדברים איתי. הכנופיה של אדם איננה וגם אדם עצמו שוכב על הרצפה, חסר חיים. נשבעתי לנקום ועשיתי את זה, קיימתי את השבועה שלי. אולי הגיע הזמן להרים ידיים, אולי הגיע הזמן לשחרר?

"תהיתי מתי את תבואי לכאן." מקס אמר בשקט, שפתיו כמעט ולא נעות. "סבתא שלך תמיד אמרה שבסוף את תרצי תשובות."

הסתכלתי עליו בבלבול, לא מבינה אותו בכלל. אולי הייתי עייפה, אולי המוח שלי לא עבד כמו שצריך, אולי איבדתי את דעתי, אבל לא היה לי מושג למה הוא מתכוון ולמה הוא מחכה, "מ-מה?"

"סבתא שלך." הוא אמר בשנית, עדין בשקט, כאילו חושש שמישהו ישמע אותנו, "היא ידעה איך הכל יגמר. היא ידעה שאת תרצי לבוא לכאן, לקבל תשובות. היא הכינה אותי ליום הזה, א-אבל א-אף פעם לא רציתי שהוא יבוא."

"ס-סבתא שלי הכינה אות – על מה - רגע, א-אתה לא מתכוון להרוג אותי?" אולי הייתי צריכה לשתוק, אבל לא יכלתי לעצור את עצמי. "א-אתה לא חלק מהם?"

כאב עבר בעיניו כאילו האשמתי אותו ברצח, "חלק מהם? את לא יודעת מי אני?"

"אתה מקס, הרופא של סבתא, ואתה נמצא במחוז אס ומחזיק אקדח היישר לבטן שלי." אמרתי במהירות, "אתה חלק מהכנופיה של אדם."

"לא, לא, אני לא חלק מהכנופיה של אדם." הרמתי את גבותיי, "טוב, אולי אני כן, אבל אני גם לא. זה מסובך ואין לנו זמן לפתוח את זה עכשיו. את חייבת לצאת מכאן לפני שהשאר יגיעו."

הוא אחז בידיי והחל ללכת במהירות במסדרון הארוך. המומה, לא ידעתי האם עלי להתנגד ולרוץ אל הארי או להמשיך ללכת עם מקס. הבטתי אחורה, אל הדלת ממנה יצאתי, אל הדלת בה השארתי את הארי בוכה על גופתו של אחיו, ותהיתי האם זו הייתה הפרידה שלנו. האם זו הייתה הפעם האחרונה בו ראיתי אותו.