ברגע שהדלת ננעלה מאחורינו, שיחררתי נשימת רווחה. נשענתי עם גבי על דלת העץ והעברתי את ידי בשיער, מנסה לחשוב מה אני אמורה לעשות.

״לא שאני מתנגד, כן?״ נייתן עמד מולי בידיים שלובות, ״אבל אכפת לך להסביר לי מה לעזאזל זה היה?״

חוששת שליאה לא קנתה את ההצגה והיא נמצאת מעבר לדלת, הפעלתי את מערכת הסטריאו של נייתן בקולי קולות והתקדמתי אליו.

״אתה לא תאמין מה גיליתי עכשיו.״

״זה קשור לעובדה שתפסת מחסה ליד המטבח? מה עשית שם בכלל?״

״הגעתי הביתה מוקדם והיא הייתה באמצע שיחת טלפון.״

״אז פשוט החלטת לצוטט?״

״אתה מדבר כאילו עשיתי פשע כלשהו.״ גלגלתי את עיניי ומשכתי את עצמי מהדלת, מתקרבת אל המרכז.

״איפשהו, זה בהחלט פשע.״ אמר נייתן, ״אני בטוח שלא היית - ״

״נייתן! אתה מפספס את הנקודה!״ קטעתי אותו ברגע, ״אתה לא תאמין מה גיליתי!״

״אני אוכל לנסות אם תספרי לי.״

״ליאה היא לא מה שאתם חושבים שהיא.״ זרקתי לאוויר, בטוחה לראות אותו מגיב כפי שציפיתי. עיניים מתרחבות וסקרניות, רוצות לדעת הכל. במקום זה, הוא פשוט הביט בי כאילו סיפרתי לו את הדבר הזניח ביותר בעולם.

״תעשי לי טובה, לא שוב זה..״ הוא מלמל בתחינה, לוקח נשימה עמוקה כמו מתכונן לשיחה ארוכה.

״לא שוב מה?״ מעוצבנת, שילבתי את ידיי, ״אתה אפילו לא יודע מה גיליתי!״

״ליאה היא לא מה שאנחנו חושבים, היא כלבה, בלה בלה בלה, את מקנאה. כן, היינו שם כבר - ״

״מקנאה?״ קולי עלה באוקטובה אחת יחד עם העצבים, ״אתה חושב שאני מקנאה?״

״רוז..״

״אל תגיד לי רוז! אתה חושב שאני מקנאה בזונה הזאת!״ הצבעתי עליו באמצע מאשימה, ״תאמין לי, נייתן, הדבר האחרון שאני מרגישה כלפי הכלבה הזאת זה קנאה.״

״תעשי לי טובה, מהרגע שראית אותה לא סבלת אותה - ״

״קוראים לזה אינטואיציה נשית ואם תתן לי להסביר לך, גם אתה לא תסבול אותה!״

״אוקי, אוקי.״ מרים את ידיו כאחד שנכנע, נייתן שיחרר אנחת תסכול, ״קדימה, הבמה שלך. שכנעי אותי.״

״לא.״

״מה לא?״ הוא הסתכל עלי בעיניים גדולות, מבולבל.

״עכשיו אני כבר לא רוצה לספר לך.״ שילבתי את ידיי בחזרה, מסיטה מבט, ״אתה הרי תחשוב שאני מדברת שטויות בגלל קנאה.״

״אלוהים רוז..״ הוא העביר את ידיו על פניו ואז דרך שיערו, ״יש לך מושג כמה את מסבכת לפעמים?״

Double - Harry styles fanficWhere stories live. Discover now