Double - Harry styles fanfic

Chapter 16

״יותר ממה שאוכל להציל.״ עניתי בשקט, שולחת לה חיוך קטן, ״סבתא, את חושבת שאמא ואבא גאים בי?״

השאלה הזאת תפסה אותה לא מוכנה אבל זה לא מנע מהחיוך להתפשט על פניה. לפתע, היא נראתה צעירה בכמה שנים.

״ברור שהם גאים בך, רוזי!״ היא הסתכלה עלי כאילו נפלתי מהירח, ״למה שהם לא יהיו?״

אולי כי הפכתי למכונת הרג?

אולי כי אני לוקחת חלק בכנופיה שאבא עזב לטובת אמא?

אולי כי אני מנהלת חיים כפולים ומשקרת לכל הסביבה שלי?

אולי כי אני לא גאה בעצמי?

״אני לא יודעת, פשוט אני כל הזמן חושבת עליהם.״ מצאתי את עצמי אומרת, ״ואני תוהה אם הם גאים בי. לא הכרתי אותם מספיק בשביל לדעת מה הם יחשבו עלי.״

סבתא תפסה את ידי בין כפות ידיה החמות, מבט אוהב בעיניה, ״רוזי.״ היא אמרה, ״אני לא חושבת שהם גאים בך, אני בטוחה שהם גאים בך.״

היא אמרה את זה בכל כך הרבה בטחון שזה כמעט גרם לי להאמין לה. אבל רק כמעט. כי בתוך תוכי ידעתי שהם לא גאים בי.

יש להם את כל הסיבות למה לא.

***

״כמו מה זה נראה לך?״

״כמו ענן לבן?״

״מה? לא, תשתמשי בדמיון שלך. תסתכלי על זה שוב. זה לא נראה כמו ארנב קופץ?״

״יותר לכיוון של ארנב דרוס.״

הוא שיחרר אנחה כבדה ודרמטית, מנער את ראשו באכזבה, ״את כל כך קשה, אישה.״

״בשביל זה נוצרנו.״ חייכתי והנחתי את ראשי על הבטן שלו, ״אוקי, אני אנסה אחד אחר. כמו מה זה נראה?״

הוא עקב אחרי היד שלי שהונפה אל כיוון השמיים. הוא חשב קצת לפני שענה.

״כמו לב.״

״לב? איפה אתה רואה לב?״ שאלתי בבלבול, הוא חייך לפני שענה לי.

״הנה.״ הוא לקח את ידי שהונפה לאוויר וקיער את אצבעותיי, משלים את הצורה עם ידו השניה וביקש ממני להסתכל שוב.

הידיים שלנו יצרו ביחד צורה מושלמת של לב כשהעננים מעלינו ממלאים את החלל בצבע לבן.

שמיכה בהירה ודקה שכבה על הדשא הירוק והאינסופי, גופו של הארי מהווה כמו כרית לגוף שלי. ראשי על בטנו, מבטי מהופנט אל השמיים ולמה שיצרנו.

ידו הפנויה של הארי נחה מתחת לראשו ולכל מי שהיה בא מהצד היה חושב שאנחנו הזוג המושלם.

לרגע אחד גם אני חשבתי ככה.

״אני אוהב את הרגעים האלה.״ הוא אמר לפתע אחרי שעטף את אצבעותיי בידו והניח את ידנו על בטני, ״אני אוהב את הרגעים שאני איתך.״