לכבוש את נסיך הקמפוס

פרק 22

אחרי שהחזרנו את הנעליים והחלפנו בגדים – ההופעה שלי הייתה רשלנית יותר ממוקדם, אבל לפחות לא נראיתי כמו כדור שלג יותר – פנינו למסעדה קטנה (ניחשתם נכון: בסגנון שוויצרי) ומצאנו שולחן פנוי. לא ידעתי מי הזמין אותם בדיוק להצטרף אלינו, אבל זה לא נראה כאילו זה הפריע לזאק – הוא דווקא שמח לחברה גברית, והוא וארצ'ר פיטפטו על הוקי ופוטבול.

שמתי לב שארצ'ר הפסיק לקטר לי עליו, אף על פי שמוקדם יותר בבוקר הוא הביט בי כמעט באכזבה. רואה, הוא לא כל כך גרוע, רציתי לומר לו, אבל הוא אפילו לא הביט לכיווני. הוא רק דיבר עם זאק או התעסק בשמלה הקצרצרה של סיילור, שנראתה מדהימה על גוף שעון החול שלה.

הבטנו בתפריט, שהזכיר לי קצת יותר מידי את איקאה, וניסיתי להבין למה זה מפריע לי. בסדר, הפסקנו עם המריבות שלנו, אבל ידידים לא מתעלמים מידידים. לעזאזל, הייתי צריכה להוסיף את זה לחוקי ההסכם שלנו. עוד סיבה למה הקשר שלנו מוזר ביותר ‐ אנחנו צריכים לקבוע כללים פשוטים שעומדים ביסודות החברות. משחק הפיינטבול נראה רחוק בכמה שנות אור. הוא היה חמוד, מצחיק, סקסי (אל תגידו שאמרתי את זה), ועכשיו הלהט בעיניו דעך לגחלים כשהביט בי.

צפיתי בו צוחק ומתלוצץ עם זאק. סיילור השעינה את סנטרה על כתפו. לעזאזל, הגעתי לפה עם חבר, ועכשיו אני מרגישה כמו גלגל שלישי. איך זה הגיוני?

מלצרית ניגשה אילנו, סינר שחור עם לוגו המסעדה סביב מותניה. "שלום, מה תרצו להזמין?"

ארצ'ר זרק לעברה חיוך, וצפיתי במלצרית מתמוגגת ומעפעפת בריסיה. רוצי, רציתי לומר לה. אל תפלי במלכודת שנקראת ארצ'ר מארס.
"מה את יכולה להמליץ?"

היא גמגמה כאילו אף אחד לא שאל אותה את השאלה הזאת אף פעם. "יש לנו כדורי בשר שוודיים מעולים."

אמרתי לכם. איקאה.

ארצ'ר הרים גבה. "כדורי בשר, את אומרת?"

היא הסמיקה. סיילור הזעיפה את מבטה. זאק הביט בו בהערכה כאילו אומר, טוב שלך, אחי.

"יש לנו גם משקאות אלכוהול קרים וש-שוקו חם." מלמלה המלצרית. העיניים שלה התרוצצו בכל מקום.

הוא השתהה, והשפיל את עיניו לעבר התפריט. הוא כנראה קרא אותו פעמיים, כי עבר חצי נצח עד שהוא דיבר. "אני רוצה בירה, וכדורי הבשר האלה שלכם."

המלצרית שירבטה את ההזמנה בידיים רועדות,
אז החזרתי את מבטי לארצ'ר. הוא הביט בי. הוא הרים גבה מתגרה. מאחוריו, סיילור נאבקה להחזיר את תשומת הלב אליה. "אני רוצה ויסקי קל."

עוד כתיבה. "בירה ושניצל," ביקש זאק.

העיניים הופנו לעברי. הייתי רעבה ומבואסת והיה לי קר. יכולתי לבחור בדרכה של סיילור וללגום לגימות קטנות ממשקה עם אחוז אלכוהול קטן כדי שבטני לא תתכווץ בכאב, או לאכול משהו. תבחרי, תבחרי, תבחרי. "קולה ונקניקיות."