פרק 12

159 15 11
                                    


הפסקת אחר-הצהריים חלפה במהירות – כמו הפעם הזאת שאכלת עוגיה ולא שמת לב שסיימת אותה, עד שהתרוצצת ברחבי החדר ואמרת "איפה העוגיה שלי?!", רק שלא הייתה עוגיה, אלא שעה ושלושים דקות תמימות.

עכשיו, יצאתי אל אור שמש הצהריים הבוהקת, תוהה לאן נעלמה ההפסקה שלי. דייזי ושאר חברי חוג הדרמה הסבירו לי שהם התחילו לערוך את המחזה ההבא שלהם – המלט. מלודי, הנערה הקטנטנה עם עיניי האיילה התגלתה כגאון ספרותי של ממש, והייתה הסיבה לכך שכמעט תמיד הם בחרו במחזות של שייקספיר.

"הם הכי טובים," היא משכה בכתפיה, לא טורחת להרחיב, וחזרה אל מחברת הכתיבה שלה.

מסתבר שבדומה למלודי, לא כולם לקחו חלק חזותי בהצגות. אטיקוס היה האחראי על התאורה והאפקטים, ותומאס היה במאי-המשנה. האחראית על הקורס, אישה בת שלושים בשם אוליביה, שהייתה במאית של מחזמר כלשהו בברדווי, הייתה בחופשת לידה, ולכן אף אחד לא פיקח עליהם עין. זה נתן להם יד חופשית להביא פחיות בירה, לדבר בקולניות ולחקות קטעים גסים מסרטים, מה שגרם לי לצחוק עד דמעות.

עד כה אהבתי הכי את דייזי, אטיקוס, מלודי וג'ורדן, אף על פי שלא פעם מצאתי את עצמי בוהה בקעקועים שלה. תומאס היה מחוספס ותדמית הקאובוי עטפה אותו כהילה, וקסנדרה הייתה שקטה ומעט מתנשאת.

הבטחתי להיפגש עם ג'ורדן, מלודי ודייזי אחרי הלימודים בחדר שלה, ומשם ללכת למסיבה, אבל לפניכן הייתי צריכה למצוא את נסי ולשאול אם היא תרצה לבוא. ידעתי שהסיכוי קטן, אבל אולי באמת יכולתי לשכנע אות –

"לא." היא קטעה אותי נמרצות, אפילו לא נותנת לי לסיים. היא שילבה את ידיה מעל חולצת הפולו שלה, ושלחה בי מבט נוקב. "זה היה נורא."

"רקדת כמו משוגעת," הזכרתי לה.

"זה היה נורא."

נאנחתי, ונשמטתי על הספסל. היינו מחוץ לבניין הביוטכנולוגיה, והדשא היה ירוק להפליא, בניגוד לנשמותינו השחורות, שהצטמקו מיום ליום ככל שערימת העבודות שלנו עלתה.

"בכל מקרה," היא אמרה ומתחה את זרועותיה, "יש לי שיעורי בית לעשות. ושותף להיפגש איתו."

חייכתי בתדהמה. "מי, דין?"

היא הנהנה. "הוא גר ליד ארצ'ר, אז כנראה בכל זאת ניפגש במסיבה."

החמצתי את פניי למשמע שמו של ארצ'ר. אשקר אם אומר שפניו לא עלו מחשבותיי היום, אבל באמת השתדלתי.

"מה?" נסי הבחינה בשינוי בפניי. "עדיין לא סיפרת לי מה קרה אתמול."

"עם ארצ'ר?"

"לא, עם הבייגל החסר שלי," היא גלגלה את עיניה. "קדימה, תשפכי את התה."

נשמתי עמוק. "אוקיי, הצעתי לו הפסקת אש."

לכבוש את נסיך הקמפוס Where stories live. Discover now