לכבוש את נסיך הקמפוס

פרק 09

נותרו דקות בודדות עד סוף השיעור, אבל בכל זאת חזרתי למעבדה. לא רק שהשארתי את החפצים שלי שם, אלא השיעור ההבא שלנו היה במרחק קילומטר מכאן, ונסי בהחלט לא הייתה מצליחה למצוא את דרכה לשם מבלי ללכת לאיבוד.

וטוב, תפסתם אותי, רציתי לספר לה על זאק.

עדיין ריחפתי בעננים כשנכנסתי פנימה. ארצ'ר מיד תפס את מבטי, ואילו לא הייתי מכירה אותו טוב יותר, הייתי חושבת שהוא נראה מלא חרטה.

"אודרי –" הוא פתח פיו, אבל לפני שהספיק לגמור, לקחתי במהירות את התיק שלי והתרחקתי משם לשולחן של נסי.

"היי," היא סקרה אותי. "מה קרה? ראיתי אותך עוזבת מקודם."

"ארצ'ר, ראש הכרוב הזה," גלגלתי את עיניי בקוצר רוח. "אבל יש לי משהו יותר חשוב לספר לך."

היא צימצמה את עיניה. "זה קרה בזמן שהיית בשירותים?"

"בדרך לשם," חייכתי חיוך רחב. "דיברתי עם בחור ממש חתיך."

עיניה התכווצו עד לכדי סדק. "השגרה היומית של אודרי. נו, ו? הוא בטח היה ערפד או הר גמדונים כמו בגרוויטי פולס, אם העיניים שלך כמעט יוצאות מחוריהן מהתרגשות."

"לא, הרבה יותר מגניב," נאבקתי להחליש את קולי. "הוא התחיל איתי!"

נסי הרימה גבה. "אוקיי, יותר מעניין. תמשיכי."

"הוא אמר שאני חתיכה. והסתכל עליי... כאילו, כמו –"

"שאת נתח טלה ארוך רגליים עסיסי?" נסי הציעה.

קפאתי והעוותי את פניי. "בבקשה אל תגידי את זה ככה. אבל כן."

חיוך הפציע על שפתיה של נסי. "ברכותיי. תהיתי מתי בנים יתחילו ליפול עליך כמו גשם של בחורים מחוצ'קנים ומלאי הורמונים."

צחקתי, אבל עדיין משהו הציק לי. "אני יודעת שנהייתי יותר יפה הקיץ," לחשתי, אף על פי שההמולה שהשתררה בעקבות סיום השיעור הייתה קולנית במיוחד, "אבל הבחור היה חתיך חתיך-הוליווד. אני לא עד כדי כך שווה."

היא ביטלה אותי בהינף יד. "תאמיני לי, את שווה. תמיד היית, פשוט רק עכשיו בנים התחילו להחכים קצת."

חייכתי, מעט סמוקה מהמחמאה שלה. הבוקר רק התחיל, ובכל זאת הרגשתי בלתי מנוצחת. היום הזה יכול להיות יותר טוב מזה?

קלטתי בזווית עיני את ארצ'ר, ומיהרתי לרוץ אחריו. נכון שהוא היה שמוק, אבל שנינו צוותנו בעבודה. לא הייתה לנו ברירה אלא לעבוד ביחד. לא?

לא.

"היי, ארצ'ר," אמרתי, מתנשפת מעט. "צריך לקבוע."

הוא צפה בי בפנים אדישות לגמרי. "לקבוע?"

"אתה יודע," שנאתי את זה שתמיד נאלצתי להבהיר את עצמי איתו. "לקבוע אחר צהריים אחד לעבוד על העבודה."