פרק 46 – הלק סדוק
ולפני ששמתי לב, הכל התחיל ל ה ת פ ר ק לי מול העיניים.
אחת. שתיים. שלוש.
בום.
•••
סהר.
"אני יכול להבין עם מי את מדברת כל היום?"
"אלוהים, סהר! הבהלת אותי," רותם קפצה במיטתה. "אז את יכולה לענות לי?" התעקשתי.
"אני לא מדברת עם אף אחד," היא הכחישה וצחקה לאות הפרכה.
"אני לא מאמין לך." שילבתי את ידיי אל חזי.
"סהר!" היא מחתה.
"מצטער, אני לא מאמין לך. את כל היום בטלפון, התחלת לצאת מהבית בתירוצים מזדמנים כל הזמן, אני רק רוצה לדעת מה קורה."
רותם נאנחה. "זה מסובך, אבל אני אספר לך שיגיע הזמן." היא השיבה לבסוף.
"יש לך מישהו?" שאלתי בחשש והיא התחילה לצחוק.
"נו באמת סהר, נראה לך?" חיוך מהול בעצב עבר על פניה וחייכתי חיוך דומה.
"בסדר," הנחתי לנושא. הסתקרנתי לדעת עם מי רותם מדברת – חברים של עילם, חברות שלה מהצבא או חברות הילדות שלה מראשון לציון. רותם השאירה את כל העבר שלה מאחור ברגע שעברנו, לא יצרה קשר עם אף אחד כאילו העולם הקודם לא קיים. שמחתי ורציתי לדעת שהיא חזרה להיות בקשר עם לפחות אחד מהאנשים שהיו חשובים לה פעם, כמו שאני עדיין מדבר לפעמים עם החברים שלי מראשון. זה קשה וכמובן שהקשר הצפוף שהיה ניתק והתרחק, אך עדיין כיף לשמוע אותם לפעמים, איך החיים שלהם, איך בבית ספר ואיך בזוגיות.
"אז מה איתך?" רותם סגרה את מסך הטלפון ושילבה את ידיה מתחת לברכיה.
"הכל בסדר," עניתי.
"מה, יש לך דייט לוהט עם אהובתך ליום האהבה?" היא חייכה חיוך שומר סוד. "אתה יכול לספר לי," החיוך נמחק לי מהפנים כשהיא הזכירה את אהובתי. זה גרם לכעס שלי על ריילי וירין ועל מה שלא היה אתמול לחזור. אמנם לא האמנתי לכל הדברים שהאלמוג הזאת סיפרה, שעברו כמה וכמה גרסאות של אנשים שונים אבל ידעתי שזה מתבסס על אמת. ריילי הייתה אתמול אצל ירין, וזאת לא פעם ראשונה שהיא איתו ומסננת אותי. יותר הפריע לי חוסר תשומת הלב שהיא העניקה לי מאשר היחס שהיא העניקה לו. היא פשוט הוכיחה לי כל פעם מחדש שאני לא תמיד ממוקם בראש סדר העדיפויות שלה, כמו שהיא אצלי. זה חרפן אותי, ועוד יותר חרפן אותי שהיא שלחה לי הודעה אחר כך כאילו הכל רגיל ואפילו לא ניסתה להסביר. זה גרם לדחף הילדותי שבי לצאת ולסנן אותה, שתרגיש קצת איך זה שמתעלמים ממך.
צחקתי צחוק מאולץ. "האמת שעוד לא דיברתי איתה על זה."
"היא בטוח יודעת על היום הזה. בנות מתות על תשומת הלב שמתלווית ליום האהבה. אתה צריך להכין לה משהו מאוד מושקע, רצוי עם שוקולדים וברכות ולבבות."
YOU ARE READING
על ירח וכוכבים
Teen Fiction''אתה הירח שלי.'' זאת לא הייתה שאלה, אלא קביעה. ''למה דווקא הירח?'' ''כי אתה המרכז. אני שבורה לאינסוף חתיכות, ואתה המגנט שמחזיק אותי מליפול מטה.'' מהשניה שידעתי שהיא לא בשבילי, התעלמתי. האהבה שלנו הייתה אהבה פשוטה בסך הכל, כמו כל אהבה אחרת בימי התיכ...
