פרק 43 – הירח שלה
ריילי.
"אני מבקשת שבוע," ניגבתי את ידיי על מכנסי הג'ינס. "זה כל מה שאני מבקשת." קולי היה תקיף, בדיוק כמו שרציתי שיהיה. קלרה הביטה בי, עיניה הכהות מנסות לפענח משהו. ציפיתי שתכעס, שתצעק, שתתעצבן. אבל היא לא עשתה אף אחד מהדברים האלה. היא פשוט הסתכלה עליי. לא, היא בהתה בי. יכולתי לדמיין את גלגלי המוח שלה מסתובבים.
ידעתי שאין לי זכות לבקש אפילו יום, ושאנחנו לא בשום משא ומתן מזויין אבל הייתי חייבת לנסות. בסופו של דבר, קלרה היא המבוגר האחראי עליי. היא אמי החורגת ולמרות היותי חוקית אין ביכולתי להתנגד לה. הכל תלוי בה. לפעמים שנאתי את השליטה שהייתה לה עליי כאפוטרופוסית חוקית לאחר שנישאה לאבי, אך השנאה שכחה לאט לאט.
אכפת לה ממני. אלוהים, כמה אכפת לה ממני. לא הבנתי איך נכנסתי לאישה הזאת ללב כל כך חזק. לא הבעתי כלפיה שמץ של חיבה במהלך כל השנים האלה. תמיד גרמתי לה לזכור שהיא לא אמא שלי והיא גם לעולם לא תהיה. ובכל זאת, היא אהבה אותי כאילו הייתי הבת הביולוגית שלה. כנראה שיש לי כוח כזה, לגרום לכולם לאהוב אותי.
"את יודעת שאין לך זכות לבקש," היא ענתה בקול חלש. הנהנתי. "ואת גם יודעת שאני לא אוכל להתנגד. זה לא פייר שאת עושה לי את זה." הנהנתי שוב. ידעתי מה זה דורש ממנה, וידעתי שהיא תקריב את זה עבורי. הייתי כה אנוכית שזה הגעיל אותי.
דמעה חמקה מעיניה הכהות. זה הזיז לי קצת, לשם שינוי.
"מה יש לאכול?" קלרה מיהרה להעלים את הדמעה כשליה ירדה במדרגות. היא אילצה את עצמה לחייך והצביעה על הגז. "יש את המוקפץ שאת אוהבת." ליה חייכה בהתלהבות לאחר שתקעה בי מבט מלא שנאה והלכה לקחת את המוקפץ. היא הייתה שקועה כולה במלאכת ההעמסה על הצלחת כשקלרה דיברה בטון חרישי. "אבל יש לי את התנאים שלי, ריילי. הגיע הזמן." הנהנתי בכבדות. ידעתי ששום דבר לא בא בחינם.
התיישבתי על המיטה שלי בחדר ובהיתי בקיר. הכרחתי את עצמי לשכוח את המבט של קלרה ואת מה שאילצתי אותה לעשות, ופניתי אל הנייד שלי.
"מה אתה עושה עכשיו?" שאלתי ברגע שסהר ענה לי.
"הממ... אוכל?"
"מה זה ההיסוס הזה? אתה לא בטוח שאתה אוכל?"
הוא צחק. "אפילו בשיחת טלפון את קולטת הכל. אני אוכל בים, עם דור יסמין ו... ענבר." עצמתי את עיניי ולקחתי נשימה עמוקה. לא משנה מה יקרה, שום דבר לא יכול לקלקל לי את המצב רוח. הקרבתי יותר מדי בשביל זה.
"כמה אתה ספונטני מאחד עד עשר?" כשסהר הבין שהשיחה הולכת להיות ארוכה, הוא התרחק וכנראה יצא מהמקום הסגור. שמעתי את הרוח הימית מבעד למכשיר.
YOU ARE READING
על ירח וכוכבים
Teen Fiction''אתה הירח שלי.'' זאת לא הייתה שאלה, אלא קביעה. ''למה דווקא הירח?'' ''כי אתה המרכז. אני שבורה לאינסוף חתיכות, ואתה המגנט שמחזיק אותי מליפול מטה.'' מהשניה שידעתי שהיא לא בשבילי, התעלמתי. האהבה שלנו הייתה אהבה פשוטה בסך הכל, כמו כל אהבה אחרת בימי התיכ...
