פרק 33 – מושלמת
במהלך הימים החולפים נכנסתי לשגרה שיכלה להיות משעממת, אבל לא הייתה.
הטבעתי את עצמי במקצוע האזרחות באופן קבוע, אם זה בבית הספר ואם זה בבית. הייתי הולך לחדר הכושר, חוזר מרוכז יותר ולומד.
את זמני הפנוי ביליתי בחלקו בפעילויות עם אגם, בישיבה סתמית על החוף עם דור, ענבר וחבריהם, ועל הגג של ריילי כל לילה בקביעות.
הפעילות הכי מרגשת של היום הייתה עם ריילי, אך לא הייתי מודה בזה בפניה מהסיבה הפשוטה שלא היה נראה שזו הפעילות הכי מרגשת אצלה. היא הייתה עסוקה מאוד, ולא בשום דבר שקשור ללמידה. לא ראיתי אותה פעם אחת פותחת מחברת, מהסטורים שלה ראיתי שהיא כל היום בחדר הכושר, בקניות עם בר ובפגישות של החבורה המרובעת שלהן. גם בבית ספר היא לא נחה לרגע אחד – לא נכנסה לשיעורים, בילתה את השעות בספסל שלה בדיבור עם הרבה מאוד ילדים שראיתי יוצאים משם, ובדחייה של שיחות הספסל שלנו בכל מני תירוצים מזדמנים. בהפסקות הייתי מסמן לה הרבה מאוד רמזים לצורך פגישות איתה, אבל היא הייתה מתעלמת.
עיצבן אותי שאני היחיד שבאמת עשה משהו ופעל. תמיד שלחתי לה הודעה בלילה ורק אז באתי אליה, הודעות בוקר טוב ושאלות לשלומה ומה היא עושה באופן קבוע. היא לא שלחה לי כלום, ולא הראתה שום התעניינות מסויימת בחיי שלי. כאילו אני מובן מאליו.
ובכל זאת, עם כמה שזה הפריע לי העדפתי להיות ככה בשבילה ולבלות איתה שעות כל לילה בדיבור על דברים לא באמת חשובים, הסתכלות על הכוכבים ומגע אינטימי. יכולתי להתעצבן שהיא מתעלמת ממני בבית ספר אבל הכל נשכח כשראיתי את תווי פניה בחשכת הלילה והיא הייתה מחייכת אליי חיוך שומר סוד על הגג שלה.
הגעתי למסקנה שריילי שונה מכל הקשרים שהיו לי אחד עכשיו, ובגלל זה הכל חדש ומוזר ולא צפוי.
ובמקום מסויים פחדתי לפתוח את הדברים ולדבר איתה על הדברים החשובים באמת, כי לא יכולתי לצפות את התגובה שלה. לא ידעתי אם היא תינעל בפניי, תצעק עליי או תברח ממני. ולא רציתי לקחת את הסיכון הזה. ידעתי שיש דברים שאנחנו חייבים לדבר עליהם, שמצבור הסודות של שנינו מכביד על הקשר שלנו ונח ביננו כמו חוצץ מפריד ושיש המון דברים שאני רוצה להגיד לה, אבל העדפתי לדחות הכל ככל שיכולתי.
"אוף," הנחתי את הראש על המחברת ואמרתי לעצמי שחמש דקות של שינה לא יזיקו. הלילות עם ריילי והשעות המאוחרות בהם הייתי מופיע בבית גזלו ממני מחיר.
עיניי כבר נעצמו כשקול דלת נפתחת גרם לי לכווץ את המצח ולהזדקף. ראיתי הבזק של שיער חום קלוע לצמה מסודרת עובר מחריץ הדלת שלי.
"רותם?" פתחתי את הדלת לרווחה.
"הבהלת אותי!" היא קפצה אחורה.
YOU ARE READING
על ירח וכוכבים
Teen Fiction''אתה הירח שלי.'' זאת לא הייתה שאלה, אלא קביעה. ''למה דווקא הירח?'' ''כי אתה המרכז. אני שבורה לאינסוף חתיכות, ואתה המגנט שמחזיק אותי מליפול מטה.'' מהשניה שידעתי שהיא לא בשבילי, התעלמתי. האהבה שלנו הייתה אהבה פשוטה בסך הכל, כמו כל אהבה אחרת בימי התיכ...
