פרק 16 – גם אני:
ריילי.
"בוקר טוב ריילי."
"בוקר טוב אופיר." עניתי לנער מיב'3 עם התספורת והעגילים של הפריקים. למרות איך שהוא נראה ומה שהוא משדר, לאופיר היו הרבה חברים. הוא לא התבודד, לא היה מפחיד ודווקא היה ממש חתיך. קוסנפט הפריק רק הוסיף לתדמית שלו ולא הוריד ממנה.
"אכפת לך אם אעשן?" הוא שאל והנדתי בראשי.
הוא התיישב והוציא טבק וניירות. פרס את הנייר והתחיל בעדינות לפזר עליו מהטבק. ידיו רעדו ושמתי לב שעיניו היו אדומות.
"שוב לא ישנת?" שאלתי והוא הנהן.
"פאק," הוא קילל כשמחצית מהטבק נפל בגלל הרעד בידו.
"אני אעשה את זה," לקחתי ממנו את הדברים בעדינות ובידיים יותר יציבות משלו שמתי את הכמות הרצויה בתוך הנייר.
"אז למה לא ישנת?" שאלתי בעוד אצבעותיי המטופחות מתעסקות בגלגול הנייר הדק על הטבק.
"מאותה הסיבה כמו תמיד." הוא ענה לי והתחיל לפוקק את אצבעותיו. הושטתי את ידי והוא הניח בה את הפילטר.
"אתה חייב לישון, ולא בשיעורים." הוא גיחך לדבריי.
"זה היה בטעות." הוא ניסה להסביר.
"טעות ששלחה אותך למנהלת. טעות שאולי תגרום לה לחטט ולהידחף לדברים שלא שלה." הוא גלגל את עיניו.
"טיפלתי בזה, תאמיני לי. חירטטתי אותה שחברה שלי נפרדה ממני אחרי שעשינו סקס מדהים והיא מיהרה לקטוע א הסיפור ולשלוח אותי לכיתה." גיחכתי והושטתי לו את הסיגרייה. הוא הוציא מצית והדליק אותה, מצמיד את שפתיו היפות אליה ושואף פנימה את הרעל הממכר.
"אתה חייב להיזהר יותר," אמרתי לו את המובן מאליו. שנאתי להיות המטיפה בסיפור, אבל לא הייתה לי ברירה.
"אני יודע," הוא ענה בו זמנית שהעשן המעורפל יצא מתוך פיו אל האוויר הצח.
"אתה בטוח שאתה לא רוצה עזרה? זה ממש קשה להתמודד עם זה לבד. יש אנשים שיכולים לעזור לך, אופיר. אני יכולה להפנות אותך למוסד שיעזור לאחותך-" הוא קטע אותי כשהצמיד אצבע לשפתיי והתקרב אליי עם פניו.
"תפסיקי, ריילי. את תמיד אומרת לי את זה ואני תמיד אומר לא. התשובה שלי לא הולכת להשתנות, תאמיני לי שאני הולך לעזור לאחותי בדרך הכי טובה שאני יכול ואני לא צריך עזרה של אחרים. אני לא בוטח באחרים. ואני בא לפה כדי להרגע. כדי לשכוח מהחיים שלי, לא לדבר עליהם."
הנהנתי לדבריו ובחנתי את פניו היפות שהיו יותר מדי קרובות אליי. את עגיל הכסף הנוצץ שעיטר את זווית פיו ומרבית העגילים שכיסו את אוזניו. הוא חייך והעגיל בשפתו נמתח. שאף קצרה מהסיגרייה ונשף את העשן על פניי. אפילו לא מצמצתי והוא גיחך והתרחק ממני במהירות.
YOU ARE READING
על ירח וכוכבים
Teen Fiction''אתה הירח שלי.'' זאת לא הייתה שאלה, אלא קביעה. ''למה דווקא הירח?'' ''כי אתה המרכז. אני שבורה לאינסוף חתיכות, ואתה המגנט שמחזיק אותי מליפול מטה.'' מהשניה שידעתי שהיא לא בשבילי, התעלמתי. האהבה שלנו הייתה אהבה פשוטה בסך הכל, כמו כל אהבה אחרת בימי התיכ...
