על ירח וכוכבים

דבר הכותבת

וואו. אין לי מושג מאיפה להתחיל בכלל. בלי ששמתי לב הגעתי לחלק האהוב עליי בכל סיפור- הקטע בו אני יכולה לחפור כמה שבא לי ולפרוק מהלב.

אני אתחיל בזה שאני מקווה שהשלמתן עם העובדה שלא זכיתן לראות את ריילי מספרת לסהר. זה קרה, אבל לא הרגשתי שזה צריך להיכתב. כשמצפים למשהו כל כך הרבה זמן, בסופו של דבר מתאכזבים.

אני אמשיך קצת רקע על הסיפור הזה. את ההשראה קיבלתי אי שם בכיתה י', כשעשיתי עבודת חקר בספרות על חללי מערכות ישראל. אמנם לא נכנסתי לסיפורים ספציפיים ועיקר החקר שלי התעסק בשירים ובסיפורים, אך נשאבתי לעולם הזה והתעמקתי בו. משם התגבש אצלי הרעיון לסיפור של עילם. תוך כדי חשבתי על מישהי שעוזרת לאנשים בבית הספר, וכמה שזה היה מדהים אם דבר כזה היה קורה במציאות. דבר הוביל לדבר וכך היסודות של הסיפור נבנו, אולם כשהייתי בכיתה י' לא ציפיתי שאסיים את הסיפור הזה בצבא, ושכל כך הרבה דברים יקרו בדרך, אבל עכשיו לאחר כמעט 4 שנים - הגענו לסוף.

לשלב התודות- אני רוצה להודות קודם כל לעצמי. גאה בעצמי ברמות מטורפות שהצלחתי לסיים אותו. במהלך התקופה הזאת שכתבתי את הסיפור יצא לי להתאהב, יצא שנשבר לי הלב. עברתי המון והסיפור הזה היה נחמה בשבילי להתנתק קצת מהחיים שלי ולהבין שלא משנה כמה לי קשה, לריילי וסהר יותר ושתמיד יש דברים גרועים יותר.

תודה לפיינטרסט, שסבל את החיפושים המפגרים שלי של moon and stars כל היום ואת התקפי העצבים שלי כשהוא הביא לי את התמונות הכי בנאליות לרקעים לפרקים והייתי צריכה לחפור יותר עמוק ולהתאמץ.

ועכשיו – תודה לכן. כל מחסום כתיבה הסתיים בלקרוא את התגובות שלכן, לחייך לעצמי ולהמשיך לכתוב. כל הצבעה וכל תגובה שהעלתה חיוך על הפרצוף שלי. כל התעניינות של למה אני לא ממשיכה שדיברנה אותי להמשיך קדימה. אמנם עשיתי לכן את המוות, ופרק פעם בחודש-חודשיים זה ממש לא האידיאל לסיפור בריא, אבל מקווה שתאמינו לי שבזכותכן הסיפור הזה קיים בכלל.

לקוראות הנאמנות שעברו איתי את המסע מההתחלה- מגיע לכן שאפו ענקי על המסירות, באמת שזה לא מובן מאליו. ולאלה שהצטרפו באמצע, התגובות המופתעות שלכן בפרקים ההתחלתיים והשיתוף שלכן שאתן לא מצליחות להפסיק לקרוא – אין לכן מושג כמה זה חשוב לי. לאלה שעתידות לקרוא את 'על ירח וכוכבים', מקווה שיהיה לכן מסע מהנה ולמרות שהסיפור נגמר לעולם לא יימאס לי לקרוא תגובות, השערות ומחשבות שלכן.

אין לי מושג איך הצלחתן לקרוא את המחשבות שלי אבל כל פעם מחדש הוכחתן לי איך אתן נכנסות לפרטים הקטנים וכמעט מנחשות לגמרי את כל הסיפור שלי.

על ירח וכוכבים- 386 עמודי וורד, 126,284 מילים. אחרי כל סיפור אני מרגישה שאני משתפרת, וההרגשה שלי אחרי הסיפור הזה היא באמת בשמיים.

אז לכל מי שהגיעה עד לכאן ולא התייאשה – תודה. מקווה שניפגש פה בעתיד בסיפורים הבאים.

שלכם בפעם האחרונה, מאיה.