עולמות נפגשים

פרק 7

נקודת מבט עמית:

לאחר שסיימתי את המתכונת הארוכה יצאתי מהכיתה אל עבר החברים שלי שישבו בחוץ.
טפחתי על כתפו של חברי תום, "מה הולך?" הוא חיבק אותי חיבוק גברי, "מה קורה אחי? יובלות לא התראנו." צחקתי, "בטח יובלות, מה, כמה זמן עבר מאז הבוקר.. שעה וחצי?" הוא אמר, "כל דקה רחוקה ממך מרגישה כמו נצח." נתתי לו חבטה על כתפו והמשכנו לצחוק עד שדולב ודניאלה ניגשו אלינו. דניאלה התישבה עלי, "מה קורה מאמי? איך הלכה המתכונת?" היא שאלה. תום התערב בשיחה, "מה נשמע תום? מה הולך תום? איך עבר עליך המתכונת? מה רק בחבר שלך את מביעה התעניינות?" היא הוציאה לעברו לשון, " לא, רק באנשים שמעניינים אותי והם לא כוללים אותך." הרגעתי את שניהם, "טוב אנחנו לא בגן אז שניכם תרגעו." תום צחק, "אני ילד קטן? מה אם זה שעדיין משוגע על סרטים מצויירים? כי זה בכלל לא ילדותי.."
שתינו צחקנו ודולב העביר את נושא השיחה, "טוב, בקיצור חפרנים, אני מדבר כבר איזה כמה שבועות אם איזה מישהי דתייה, והיום קבעתי איתה ללכת למועדון והיא יכול להיות מביאה את חברה שלה אז שאני לא אתקע אם שתי הדוסיות לבד. אני רוצה שנצא בקבוצה היום, מקובל?" תום הנהן, "מבחינתי בסדר, מתאימה לי יציאה אחרי כל המבחנים." ראיתי שדניאלה מזעיפה פנים וצחקתי, "לא באים לך דתיים טוב היום, אה?" נשקתי ללחיה, "דני אל תשנאי את כל הדתיים בגלל דתייה אחת. תבואי היום." היא אמרה בכעס, "אני לא מאמינה שהיא דיברה אלי ככה, מאיפה החוצפה הזאת?!" תום הוסיף, "טוב, זה לא כאילו שאת לא התחלת איתה קודם." היא צעקה אלי, "עמית תגיד לחבר שלך שישתוק!" קראתי לעברו, "שמעת את הליידי. שתוק." דניאלה נתנה לי חיבוק, "טוב בסדר, אני אבוא אבל רק בשבילך." תום הוציא לה לשון ודולב תפח על הכתף שלי "תודה אחי אני חייב לך אחת," והלך.
היום עבר לי בצורה די מהירה וכבר הגעתי הבייתה ב18:30 אחרי האימון כדורגל לבית ריק, אבל אני כבר רגיל לזה אז זה לא הפריע לי. הלכתי לחדרי והתקלחתי ואחרי זה העברתי את הזמן בלשחק פלייסטיישן עד שיבואו לאסוף אותי. בשעה 19:30 בערך שמעתי צפירה של מכונית אז הבנתי שהם פה. ירדתי למטה, נכנסתי למכונית ואמרתי לכולם שלום בדרך. רז שם מוזיקה רועשת והיה נשמע כאלו האוטו שלנו הוא מועדון בפני עצמו. הגענו למועדון ובכניסה פגשנו את דניאלה והחברות שלה, אחרי שהיא נישקה אותי היא אמרה, "דולב כבר פה עם הדתיות שלו?"
"מאיפה לי?" עניתי לה.
הלכנו כל החבורה והתיישבו במקום הקבוע שלנו. אחת מהבנות צעקה, "אני כל כך הולכת להשתכר היום!!!" והבנים הצטרפו אליה "טוב יאללה, תביאו את השוטים ונתחיל לחגוג." דניאלה שאלה, "טוב מי מתנדב להביא?" כמובן שבאותו דקה שררה שתיקה עזה. קראתי, "נו מה? כל פעם זה ככה, עצלנים, שמישהו ילך להביא!" תומר קרא, "בדיוק, שמשהו ילך להביא ועמית, נראה לי שהתפקיד תפור בול עליך." נעמה, אחת הבנות שהייתה שם הצטרפה אליו, "אני גם חושבת, ממש מתאים לך, אפילו תפתח מזה קריירה." גיחכתי, "מאוד מצחיק, טוב יאללה, אני מרגיש נדיב היום, אני אלך," והסתובבתי לכיוון הבר, אחרי מספר שניות הסתובבתי בחזרה אליהם, "אתם יודעים מה?? המשקאות עלי!!" כולם קראו ועודדו אותי מאחור והאמת היא, שהתנדבתי לשלם על המשקאות כי אולי אם אני אבזבז להורים שלי קצת כסף אולי הם ישימו לב שאני קיים. נופפתי אל הברמן והוא ניגש אלי, "כן גבר, מה אני יכול להביא לך?" , הוצאתי מתוך הארנק 500 שקל ונתתי לברמן, "תביא לי 15 שוטים לעכשיו ואני משלם לך על כל הערב ככה שכל חצי שעה תגיש לקבוצה שלי שם שוטים," הצבעתי אל עבר הקבוצה שהוא ידע על מי אני מדבר "בסדר, תעודת זהות קודם." הוצאתי את התעודת זהות המזויפת שלי ונתתי לו, הוא בחן אותה למשך שניות ואמר, "מי אני שאתווכח אם תעודת זהות מזויפת?" הוא הוציא 15 כוסות ומזג לתוכם את המשקה, "לפחות היה לי לקוח אחד כנה היום." שאלתי אותו בבלבול, "לקוח כנה? אני חושב שאין אחד פה שלא משקר לגבי לגיל שלו, זה בר של תיכוניסטים."  הוא צחק, "כנראה שלא כולם, הייתה פה בחורה חמודה שחשבה שאנחנו מגישים תה צמחים." "ברצינות? תה צמחים במועדון? מאיפה הבחורה הזאת נפלה בדיוק?!"